בשבע מהדורה דיגיטלית

הקמח שמגדיל תורה

אברכים נבחרים זוכים להאריך את תקופת לימודיהם בזכות התמיכה הכלכלית שמעניקה קרן 'אחד לאחד' לתלמידים מצטיינים בישיבות הדתיות

חגית רוזנבאום , כ"ו באלול תשע"ט | עודכן: 12:30

הרב יצחק נריה
הרב יצחק נריה
ניסים לב

שיחת הטלפון הזאת ריגשה במיוחד את הרב יצחק נריה, שעומד בראש קרן 'אחד לאחד'. על הקו היה איש צעיר, בוגר אחת הישיבות הדתיות-לאומיות.

"אני מכיר אותו אישית", נקב המטלפן בשם של אברך באותה ישיבה, "למדתי איתו יחד. אני עזבתי, אבל הוא נשאר ללמוד בישיבה. הוא רציני מאוד, אני רוצה לעזור לו שיגדל בלימוד התורה". את התרומה לאחזקתו הכלכלית של אותו אברך-חבר, העניק חברו דרך הקרן בעילום שם.

אברך מסוים ורעייתו התיישבו לשיחה לילית במטבח. המעמסה הכלכלית רבצה כבר זמן רב על כתפיהם הצעירות, ואחרי לבטים מייסרים הם הגיעו להחלטה שלוותה בכאב רב: הוא ייאלץ לעזוב את ספסלי הישיבה, על אף היותו אחד התלמידים המבטיחים בבית המדרש. למחרת בבוקר, בטרם הספיקו למחות את הדמעות, צלצל הטלפון. על הקו היה ראש הישיבה, שלא ידע דבר וחצי דבר על החלטתם, ובפיו בשורה: "בחרנו בך להיות מצטיין בתוכנית של קרן אחד לאחד". ההחלטה על עזיבה הפכה באחת לזריקת מרץ, שהשאירה את האברך ההוא מאז, כבר שנה וחצי, מול דפי הגמרא האהובים עליו.

"סיפורים מרגשים כאלה מהקרן יש לי המון", מעיד הרב נריה, "אבל אני לא אוהב להיות מסחטה רגשית", הוא עוצר בעצמו. שנתיים חלפו מאז הושקה התוכנית לאברכים מצטיינים בישיבות הציונות הדתית שמממנת קרן 'אחד לאחד'. קרוב למאה אברכים מצוינים נתמכים על ידי הקרן בסכום של 3,000 שקלים בחודש. ביחד עם המלגה שמוענקת להם מהישיבה, רובם מגיעים לסכום שמאפשר להם לסיים את החודש בנחת יחסית, ולשקוד על לימוד התורה בלי התעסקות בטרדות הפרנסה. "זה אתגר מאוד קשה", מספר הרב נריה, "להשיג 360 אלף שקלים בחודש למימון התוכנית. בזמן שאת מדברת איתי עכשיו אני נמצא בחו"ל כדי לגייס תרומות. אני מקווה מאוד שנצליח לעמוד בזה גם בשנה הבאה".

מה יקרה בשנה הבאה עוד לא ברור, אבל מה שקרה בשנתיים האחרונות, מאז הושקה התוכנית, הולך ומתבהר לנגד עיניו של הרב נריה, ראש ישיבת תורה בציון. מי שהיה הראשון שהתריע על מצב לימוד התורה במגזר הדתי-לאומי, והוכיח בשער את המגזר שלא מציב את העמדת גדולי תורה מתוכו כמשימה ראשונה במעלה בדומה למתרחש במגזר החרדי, מגלה כעת אופטימיות זהירה לנוכח המתרחש בבתי המדרש.

"בשנתיים האחרונות יש גידול משמעותי במספר התלמידים בישיבות הגדולות והאיכותיות. למשל, במרכז הרב בעבר התחילו את שיעור א' כ-80 תלמידים, וכיום מדובר על יותר מ-100 תלמידים שמתחילים שיעור א'. נתון משמעותי נוסף הוא שקרוב ל-100 מבוגרי שיעור א' המשיכו גם לשיעור ב'. כלומר, הנשירה מועטה מאוד".

"בישיבת הר המור", הוא מוסיף ומדגים, "התחילו בעבר את שיעור א' כ-50 תלמידים. בשנתיים האחרונות מדובר שם על יותר מ-70 תלמידים בשיעור א'". את הנימוק לשינויים הללו תולה הרב נריה בשינוי האווירה הציבורית במגזר הדתי ביחס ללומדי התורה, מקומם וערכם, "ואני רוצה לקוות ולהאמין שיש לקרן שלנו לפחות חלק בשינוי הזה".

את הרוחות החדשות המנשבות ביחס לבחורים הכפופים על הסטנדרים יום ולילה, מרגיש הרב נריה באופן בלתי אמצעי בתגובות שהוא נתקל בהן בשטח. הוא עוד זוכר כיצד בתחילת הדרך, כשרק העלה את הצורך להעצים ולחזק את לומדי התורה במגזר, נתקל בתגובות קרות עד שוללות. "אנשים אמרו לי: בשביל מה צריך כזה דבר? הכול בסדר אצלנו. הרבנים שלי כעסו עליי, אמרו שהם לא מבינים למה צריך את זה". מנגד, הוא טוען, גם לומדי תורה דתיים לאומיים לא הרגישו בנוח מול החברה הסובבת עם בחירתם להקדיש את עצמם ללימוד תורה בלבד, בלי תארים ועיסוקים נוספים. "אנשים התביישו לומר שהם אברכים".

כעת, הוא מתאר, התגובות השתנו. "עכשיו אנשים אומרים לי: כן, אנחנו רוצים לעזור. אתה צודק, אנחנו מבינים את הרעיון שלך. גם ביחס לאברכים, יותר אומרים היום שזה דבר טוב, חשוב". הוא מזכיר גם צלם וידאו שעבד איתו בשביל הקרן, שבסיום הצילומים פנה אליו ואמר בהתרגשות: "החתן שלי הוא אחד המצטיינים של הקרן, אנחנו מאוד גאים בו". חשיבות הרעיון של מימון לומדי תורה נטמעה כל כך, הוא מספר בחצי חיוך, "עד שבאחד העיתונים אמרה אחת ממובילות לימוד התורה הנשי שהיא לא מבינה למה יש קרן אחד לאחד רק לגברים, מה עם הנשים?".

בקרן 'אחד לאחד' מבקשים להמשיך במגמה הזאת, ובימים אלו מקיימים ימי התרמה לקרן. תוכנית המצטיינים, שמבקשת להעמיד את גדולי התורה הבאים מישיבות המגזר הדתי-לאומי, מציבה קריטריונים כדי לוודא שמקבלי המלגה מצדיקים את ההשקעה בהם. ועדה בראשות הרב יעקב אריאל, הרב ציון לוז והרב נחום נריה עוקבת אחרי התקדמותם ולימודיהם של האברכים. כל אחד מהם נדרש גם להגיש מאמר תורני. מי שלא עמדו ברמה גבוהה דיה – נפלטו מהתוכנית. מנגד, שניים מהלומדים הוכיחו כי אכן עתידם התורני במגמת עלייה: הללו עזבו את התוכנית לאחר שהתמנו לתפקידים תורניים בכירים בישיבות הסדר.

לשמוע קול שופר

בראש השנה הקרוב יעמדו רבבות בית ישראל בבתי כנסיות ויקיימו את מצוות שמיעת קול שופר. הדקות הארוכות של זמן התקיעות הן מרגעי השיא הרגשיים של תפילת ראש השנה, לבד מהיותן מצווה מדאורייתא. את פרופ' לאה פוסטיק, ראש המחלקה להפרעות תקשורת בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל, עניין לחקור את ההתרחשות הרגשית אשר מתחוללת בלב מי ששומעים את תקיעות השופר. תחום המומחיות שלה עוסק בהשפעת צלילים, מנגינות וקולות על בני האדם, הן בפן הרגשי והן כאלמנט מעורר המניע אותם לפעולה.

קולות השופר, היא מזכירה את הידוע, שימשו בתקופה התנ"כית למגוון תפקידים כמו כינוס, יציאה למסע, קריאה למלחמה, העברת מידע ועוד. כל אלו חוסים תחת הכותרת של פעולות המצריכות התעוררות מעשית של השומעים, ולכן הותאם בעבורן דווקא קולו של השופר, "שהוא בעל עוצמה ומאופיין בחודרנות. קול השופר יועד לגרום לכך שאנשים יקומו ויזוזו".

במסגרת המחקר הושמעו לעשרות נבדקים שלושת סוגי הקולות: תקיעה, שברים ותרועה. הנבדקים התבקשו להתאים את שמות הרגשות שעלו בהם למשמע כל סוג של קול. הממצאים העלו כי הקולות אכן מעלים רגשות שונים. התקיעה הפשוטה והשברים הציפו בעיקר רגשות כבדים יותר של פחד, חרדה ויראה. התרועה, לעומתם, עוררה בקרב השומעים רגשות חיוביים יותר: התרגשות, התלהבות, ציפייה, התפעמות ושמחה - כך על פי תשובות הנבדקים. "זה מתאים גם לרגשות שעולים בכלל אצל מי ששומעים צליל איטי לעומת צליל מהיר", מוסיפה פרופ' פוסטיק.

הבדלים דקים נמצאו גם בין אוכלוסיות: נשים הדגישו יותר את רגשי הפחד, החרדה והכבדות, לעומת גברים - אצלם היו נוכחים יותר גם רגשות של עירנות, תקווה ויראה. חילונים ודתיים היו שותפים לרגשות החרדה, אולם בעוד הדתיים הביאו את מושג היראה, החילונים ציינו יותר את הציפייה והערנות. הניואנסים במחקר כמעט בלתי נראים, והמשותף בתוצאות רב על השונה. פרופ' פוסטיק מצביעה על רגש אחד שהיה משותף לכל שלושת סוגי התקיעות: "כולם ציינו שזה גורם אצלם לעירנות".

דומה שאת הממצאים המחקריים, שאליהם נדרשו עשרות נבדקים, שתי עוזרות מחקר ושלושה פרופסורים שותפים, סיכם גדול חכמי ישראל הרמב"ם בשתי שורות שכתב בהלכות תשובה: "אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו: כלומר עורו ישנים משנתכם, והקיצו נרדמים מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם".

לאתר קרן אחד לאחד

לתגובות: Hagitr72@gmail.com