אור ליקום

החללית בראשית אומנם לא הפכה את ישראל למדינה הרביעית שנוחתת על הירח, אבל כן הפכה את הישראלים לראשונים שעושים זאת באופן פרטי

אבי בלסברגר , כ"ו באלול תשע"ט

אבי בלסברגר
אבי בלסברגר
צילום: ניר שמול

בתקופה האחרונה ישראל והודו סיפקו לעולם תזכורות עד כמה קשה להנחית חללית על הירח. משימת צ'אנדריאן 2 ההודית ומשימת בראשית הישראלית - שתיהן הצליחו אומנם להציב חללית במסלול סביב הירח, אך החלק של הנחיתה הסתיים בהתרסקות. אלא שההבדל הגדול בין שתי המשימות - מאחורי המשימה ההודית עמדה סוכנות חלל גדולה במימון ממשלתי ובתקציב גבוה, לעומת עמותה חינוכית בתקציב צנוע יחסית - הדגיש כי מדובר בכישלונות מסוג שונה וממילא גם בהישגים מסוג שונה.

עד היום, בסך הכול 21 חלליות נחתו על הירח, מהן שמונה סובייטיות בלתי-מאוישות, חמש אמריקניות בלתי-מאוישות, שש חלליות אפולו המאוישות ושתי חלליות סיניות בלתי-מאוישות. כל המשימות הללו נהנו מתקציבי עתק ממשלתיים, מפסי ייצור גדולים וממערך ממשלתי ותעשייתי שלם של מהנדסים, מדענים וטכנאים. את בראשית שיגרה עמותה חינוכית בשם SpaceIL, שנוסדה ב-2011 על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב. בראשית היא הנחתת הזולה בתולדות חקר החלל, עם תקציב של כ- 100 מיליון דולר ועם צוות צנוע יחסית של 50 עובדים במשרה מלאה.

עצם ההישג של הגעת החללית בראשית לירח, בעלות מזערית יחסית לפרויקטים מקבילים בעולם, מעורר הערכה והתפעלות בתעשיית החלל בעולם. ההישגים של בראשית הם הוכחת יכולת מהפכנית לתעשיות החלל בעולם – ולתוכניות להגיע לירח בעתיד. שכן בראשית היא חלק ממגמה רחבה יותר של הפרטה והוזלה בתעשייה, בעידן שבו חברות פרטיות כמו ספייס אקס בלו אוריג'ין ואחרות מוזילות את השיגורים לחלל. במקביל, אם בעבר היה צורך לבנות מערכות ממוחשבות ייעודיות ויקרות להפליא למשימות חלל, מהפיכת המחשוב והמזעור מאפשרת להשתמש במעט מערכות ממוחשבות סטנדרטיות, זולות וקומפקטיות ולסמוך עליהן.

בראשית היא תצוגת תכלית, ניסיון ראשון של קבוצה לא-ממשלתית לנחות על עולם אחר: אם שלושה מהנדסים ממדינה קטנה יכולים ליזום בנייה ושיגר חללית לירח בעלות של כ-100 מיליון דולר, כל חברה מסחרית גדולה, אוניברסיטה או מכון מחקר יכולים לשגר לוויין, מקפת או נחתת – לכל מטרה. כל העולם נושא את עיניו לחללית החלוצית שמקיפה בימים אלה את הירח, חללית שמוכיחה כי עידן החלל הזול, הקטן והחכם כבר כאן.

היוזמה למרוץ של SpaceIL לירח אינה מסתכמת רק בהשתתפות בתחרות בינלאומית, אלא בעיקר בחזון החינוכי ליצור "אפקט אפולו" ישראלי חדש ובאמצעותו לעודד את הדור הבא בישראל ובעולם לבחור במקצועות כמו מדע, הנדסה, טכנולוגיה ומתמטיקה. מאות אלפי תלמידים ברחבי הארץ נחשפו לפרויקט, בין אם באמצעות הרצאות שהפעילה עמותת SpaceIL ובין אם בתוכניות חינוכיות שנוצרו בשיתוף עם סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע והטכנולוגיה.

העובדה שמדינה שלמה עקבה אחר השיגור והמסע לירח ועוד מאות אלפים ברחבי העולם היא ההצלחה של המיזם - הבאת החלל לתודעת הציבור ועידוד בני הנוער ללימודי המדע והטכנולוגיה.

אבי בלסברגר

מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה