משה קלוגהפט
משה קלוגהפטללא קרדיט צילום

30 במאי 2019. לראשונה בהיסטוריה, הכנסת מתפזרת לאחר כמה שבועות. בחירות נוספות נקבעות בתוך חמישה חודשים.

מיד אחרי ההצבעה על פיזור הכנסת נתניהו ירד אל התקשורת בקומת הממשלה כשהוא עייף, מובס ומתוסכל. מהרגעים שבהם אימפריות קורסות מול עינינו. אבל דווקא אז בנימין נתניהו, ראש ממשלה מזה עשר שנים ברצף, לא אדם צעיר, נתן שיעור במלחמה בשטח בנוי. של הלב.

כמו יחידת דנ"א שמכילה את כל נתוני התא של האורגניזם בטבע, כך באותו רגע, דווקא באותו רגע, אפשר היה להבין את סוד הקסם של נתניהו. בלי לחכות דקה אחת, נתניהו החל בקמפיין החדש שלו. הוא האשים את ליברמן בהקדמת הבחירות, אמר עליו שהוא שמאל. אומנם הוא נראה עייף, אפילו על סף איבוד שליטה, אבל הוא היה חד וברור. "הציבור בחר בי, ליברמן לצערי הוליך שולל את המצביעים שלו. לא הייתה לו שום כוונה מהרגע הראשון לבצע את מה שהוא אמר", אמר נתניהו.

לא נתייחס כעת לתוכן הדברים של נתניהו. הזמן עבר, בחירות חדשות התקיימו, ולא התקדמנו הרבה. אני רוצה להתייחס למה שיש לכולנו, ערב ראש השנה, ללמוד מנתניהו. אדם נבחן לא ברגע שהוא מנצח, ברגעים כאלה כולנו מצטיינים. אדם נבחן ברגעים של הפסד.

אין פוליטיקאי שלא עבר בחייו תקופות של הפסדים וכישלונות. יותר נכון: התנאי להצלחה של פוליטיקאי, במיוחד בישראל, הוא לעבור "זובור". ונתניהו עבר, הוא עבר כל כך הרבה כאלה.

הוא איבד את אחיו, גיבור ישראל, הוא כמעט סיים את הקריירה הפוליטית שלו בפריימריז ב-93' בפרשת הקלטת, הוא כמעט איבד אותה שוב ברצח רבין, הוא הפסיד לשרון, הוא ויתר על ראשות ממשלה אחרי אהוד ברק כי הכנסת לא הסכימה ללכת לבחירות, הוא קיבל פחות מנדטים מלבני ב-2009 ולמרות זאת הרכיב ממשלה. הוא הפסיד וניצח, הוא ניצח והפסיד. יש משפט שאומר: "מה ההבדל בין פוליטיקה לשדה הקרב? בקרב אפשר למות פעם אחת, בפוליטיקה אפשר למות הרבה פעמים". יוני נהרג פעם אחת. אחיו מת ונולד אין ספור פעמים.

הוא לא היחיד. גם כשפרס הפסיד ב-1981, אחרי שהמדגמים הראו שהוא ניצח וחגיגות הניצחון הפכו לפארסה, הוא נראה בשיא השפל שלו, כאילו סיים את הקריירה. מה הוא עשה? קם בבוקר, לבש חליפה והגיע לעוד יום עבודה. הוא המשיך להפסיד ולהפסיד – אך הפך, באמביציה בלתי נלאית, לראש ממשלה, לנשיא ולאחד המנהיגים הישראליים המוערכים בעולם.

וכך, גם השנה, באותו ערב מר ונמהר בחודש מאי, נתניהו הראה, שוב, שהוא קורץ מהחומר שממנו קורצו אנשים שלעולם לא מתייאשים. חומר של וינרים אמיתיים. ערב ראש השנה, לא משנה מה אנחנו חושבים על נתניהו הפוליטיקאי, כדאי שנלמד ממנו דבר אחד: כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן.

"יהיה לי עוד מה להגיד לכם, אבל השעה מאוחרת. ניפגש מחר". כך סיים נתניהו את דבריו לתקשורת, והתחיל לטפס על ההר מחדש, לא בטוח שבפעם האחרונה.

משה קלוגהפט

יועץ אסטרטגי למנהיגים בעולם