בהכרה צלולה

ההכרה האמריקנית של הנשיא טראמפ בריבונות הישראלית ברמת הגולן היא פרי עמל של שנים רבות מול ממשלים שונים.

ד"ר מייקל אורן , כ"ו באלול תשע"ט

ד"ר מייקל אורן
ד"ר מייקל אורן
צילום: תומר נאוברג, פלאש 90

הודעתו של הנשיא טראמפ ב-25 במרץ 2019 על הכרה אמריקנית בריבונות הישראלית ברמת הגולן התקבלה בברכה על ידי כמעט כל הציבור בארץ ותומכי מדינת ישראל בעולם. פרט לחשיבותה האסטרטגית של ההכרה, היא מהווה גושפנקא מוסרית לחיבור הבלתי ניתן לפירוד בין העם היהודי ובין חלק חשוב מארצו.

אומנם הכרזתו של הנשיא לא נולדה ביום אחד, אלא היא תוצר של עבודה דיפלומטית אינטנסיבית וארוכת שנים. כשגריר ישראל בארצות הברית ואחר כך כחבר כנסת וכסגן שר במשרד ראש הממשלה, היה לי הכבוד להשתתף בתהליך הזה גם בוושינגטון וגם בירושלים.

הזיקה שלי לרמת הגולן התחילה בנעוריי, כאשר עבדתי כבוקר מתנדב בקיבוץ גונן על רכס הרמה, ואחר כך כחייל בודד בצנחנים שמרבית שירותו בילה בגולן. במהלך השנים ובביקורים משפחתיים הזיקה הזאת רק התחזקה מול הצער על כישלונן של ממשלות קודמות לפתח את רמת הגולן ולהחיל את מלוא ריבונותנו על כל הרמה. שתי מטרות אלו עמדו לנגד עיניי כאשר התכבדתי להיכנס לתפקידים ממלכתיים.

יום חתימת הסכם הגרעין עם איראן ביולי 2015 היה יום קודר למדינת ישראל, אך ראיתי בו גם הזדמנות. לקראת פגישתו עם הנשיא אובמה בנובמבר, הצעתי לראש הממשלה נתניהו שיבקש כפיצוי להסכם הכרה אמריקנית בריבונות ישראלית ברמת הגולן. צעד זה היה הכרחי על מנת לבלום את ההתבססות האיראנית בסוריה ולמנוע את התפשטותה לירדן ולמפרץ. בנוסף לכך, בשיא מלחמת האזרחים בסוריה לא היה עם מי לשאת ולתת, וכל הרעיון של שטחים תמורת שלום הפך לבלתי רלוונטי. נודע לי אחר כך שראש הממשלה אכן העלה את ההצעה לפני הנשיא, שבתגובה "צחק לו בפנים".

אך נושא ההכרה האמריקנית ברמת הגולן לא ירד מהפרק, נהפוך הוא. לקראת המרוץ לנשיאות 2016 ובאמצעות הקשרים שפיתחתי כשגריר, הצלחתי להכניס את עניין ההכרה למצעם של המתמודדים במפלגה הרפובליקנית. אחרי בחירתו של טראמפ, בשיחות שקיימתי בבית הלבן תמיד העליתי את הנושא בראש סדר העדיפויות וזכיתי לתשובות חיוביות ביותר.

לקראת העברת השגרירות האמריקנית לירושלים והתגובה הצפויה לה בעולם, התבקשתי לשים דגש יותר על נושא פיתוח רמת הגולן מאשר על נושא ההכרה. לשם כך הקמתי את השדולה למען פיתוח רמת הגולן בכנסת, ותוכנית מתאר להעלאת כמאה אלף ישראלים לרמת הגולן בתוך עשר שנים, כולל פיתוח תשתיות תחבורה ותעסוקה מתאימות. לצערי, מאמציי לא זכו לתמיכה רחבה מהדרג הפוליטי. שר אחד אף הסביר לי: "למה שאשקיע מאמץ כה גדול באזור שיש בו כמחצית הקולות ממעלה אדומים?".

עם זאת, מאמציי למען רמת הגולן הפגישו אותי עם תושבי האזור שהם מטובי בנינו. מדובר באנשי מקצוע מבריקים שבוחרים לקבוע את מושבם ברמה ולהרחיק לכת ולנסוע זמן רב למקום עבודתם. יצא לי להכיר לעומק את הקשר ההיסטורי הרוחני שלנו עם הרמה, קשר שבא לידי ביטוי בהימצאותם של יותר משלושים בתי כנסת עתיקים שנתגלו פזורים בכל הרמה, כולל זה שבגמלא, אשר נחרב על ידי הרומאים במרד הגדול בשנת 66 לספירה. כמו כן, הכרתי את הפוטנציאל העצום הטמון ברמת הגולן בתחומי החקלאות, התיירות וההיי-טק.

הודעתו של הנשיא טראמפ על הכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן היא אבן דרך בהיסטוריה של המדינה, אך משמעותה נשארת סמלית בלבד כל עוד שהיא אינה מגובה במעשים. עלינו לפעול מיד להעלות רבבות ישראלים לרמה ולספק להם תחבורה נגישה, מקומות עבודה וחיים טובים. פגשתי לא מעט זוגות צעירים שהביעו נכונות לעלות לגולן לו יסופקו להם התנאים הללו.

אסור לנו להסתפק בהכרות מילוליות, עלינו להפוך אותן לעובדות בשטח וליישם את הריבונות הישראלית ברמת הגולן במלוא מובן המילה. אמשיך להילחם למען מימוש חזון זה, ואדרוש מכל ממשלה שתקום להתמסר לכך אף היא.

ד"ר מייקל אורן

לשעבר ח"כ, סגן שר ושגריר ישראל בארצות הברית