הצגה חדשה: יוסילי זמיר

המחזה, מבית אספקלריא, מאפשר לנו הצצה אל תוך עולם החזנות, עולמו של יוסילי.

קובי פינקלר , כ"ו באלול תשע"ט

יוסילי זמיר
יוסילי זמיר
צילום: יוסי צבקר

כל נדרי, ונתנה תוקף, הנני העני ממעש ועוד קטעי שירה וחזנות שכה מדברים אל ליבנו בימים אלו, הם ליבה של ההצגה המעניינת יוסילי זמיר שעולה בימים אלו על קרשי הבמה.

מה נעים יותר מאשר לשמוע את קולו הערב של החזן- זמר ישראל רנד בתפילת הנני העני ממעש נרעש ונפחד בפתח ההצגה?

ההצגה, פרי יצירתו של שלום עליכם מספרת על יוסילי, בנו של שמואליק החזן, המתגורר עם אביו ואימו החורגת בעיירה היהודית מאזיפיבקה.

יוסילי אמנם לא מסתדר במסגרות הלימוד המקובלות אך מתגלה כחזן בעל קול נדיר המרטיט כל לב. בדרכו להפוך חזן גדול הוא עוזב את העיירה אל העיר הגדולה, כשהוא משאיר אחריו גם את אסתר, בת חסותה של אימו המנוחה, ואהובת נפשו של יוסיל.

העיר הגדולה חושפת אמנם את יוסילי ללימודי החזנות המקצועיים אצל בעלי השם, אולם גם לעולם השונה בתכלית מזה אשר הכיר. החזנות המרגשת והאינטימית מבית הכנסת הקטן במאזיפיבקה מתחלפת במופע מרשים בפני קהל גדול לכל המרבה במחיר.

יוסיל מתעלה במדרגות החזנות ומצליח לנסוק לגבהים אדירים אך בה בעת מתרחק מביתו ומן העיירה הקטנה אשר עזב. וככל שהוא הולך ומתרחק ממידותיו הטובות, מתום ליבו ומצניעותו, המתיקות המיוחדת של תפילתו ויוקרו הולכת ומתמוססת. רק כאשר ירד מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, יוכל לשוב ולהיזכר בעולם שהשאיר מאחור.

המחזה מאפשר לנו הצצה אל תוך עולם החזנות, עולמו של יוסילי. החזן, בשונה מן הזמר, מפליא בקולו בצלילי קודש. החזן הוא שליח הציבור, תפקידו לייצג ולרגש את הקהל בעומדו לפני העמוד בבית הכנסת.

במקביל אנו מתוודעים לטיפוסים השונים בעיירה שכל אחד מבקש לשרוד בדרכו. קלמן השדכן מחבר נשמות בודדות, אלתר השמן מלווה בריבית ועוד.

ואיך כותב שלום עליכם עצמו: "כי לא הרי החזן כהרי השחקן בתיאטרון. אמנם היהודי אוהב זמרה ונהנה מן החזן, המנעים זמירות לפני התיבה, לא פחות משנהנה שוחר התיאטראות מן השחקן המצוין במקצועו. ואולם אסור לחזן לשכוח כי שמו נקרא "שליח ציבור", כלומר ממונה מטעם הקהל להיות לו לפה ולמליץ יושר בפני הקב"ה ולפיכך דורש הציבור שמן החזן שיהא אדם בעל מידות טובות, יהודי הגון, לא מופקר העושה את כל הישר בעיניו, לפי שאינו דומה בית מדרש לתיאטרון".

עוד אנו פוגשים במחזה את שמואליק, אביו של יוסיל, חזן העיירה מאזיפיבקה, שבשונה מבנו מעולם לא למד את תורת תווי הנגינה על אף כשרונו הרב. שמואליק, שהתאלמן מאימו האהובה של יוסיל, זלדה, נושא אישה מברדיטשוב, שונה בתכלית מאימו המנוחה של יוסיל.

הצגה נקייה, מהנה, עם קטעי חזנות ושירה לימים הנוראים וסביב להם.