לייצג את הציבור וליצור עניין בתפילה: כל מה שחזן בימים נוראים צריך לדעת

יותם סגל, מנצח וחזן, מסביר בשיחה עם ערוץ 7 מהי ההכנה הנכונה לשליח ציבור לקראת הימים הנוראים ומספק טיפים והצעות.

ניצן קידר , כ"ז באלול תשע"ט

יותם סגל
יותם סגל
צילום: יח"צ

לקראת השנה החדשה חזנים רבים ובעלי תפילה מחפשים הדרכה כיצד להתכונן בצורה הנכונה ביותר לקראת התפילות.

יותם סגל, מנהל מגמת בעלי תפילה בפתח תקווה, מורה בכיר בבית לחזנות בתל אביב, מנצח מקהלות וחזן בעצמו, שוחח עם ערוץ 7 על ההכנה הנכונה והמתאימה יותר.

"יש שני סוגי הכנה: נפשית וגופנית. ההכנה הנפשית מתחילה בעצם ב'דע את מקומך'. חזן הוא שליח ציבור. זה כביכול אדם ללא כוח, אבל באופן אמיתי עם המון כוח, כי הוא ניזון מהכוח שנותן לו הציבור. אם שליח הציבור יבין את הדבר הזה, כבר זו הכנה ראויה".

"אני אומר לתלמידים שלי, כאשר אתם עומדים ואומרים 'הנני העני ממעש' - אם באותו רגע לא תרגישו את המשמעות, לא עשיתם את תפקידכם ולא התכוננתם כראוי. האחריות על הכתפיים היא עצומה ויש מאות אנשים שאתם השליחים שלהם ואתם צריכים לעמוד נרעשים בפחד. אלא שאז פתאום ממשיכה היצירה ונאמר 'באתי'. זה קצת נועז לומר לקב"ה 'באתי'. אבל זה לא סתם אלא באתי בזכות כוח הציבור. אח"כ יש משהו שדומה לדרישה, 'לכן אבקש ממך'. אבל הקב"ה מוכן לשמוע אותנו גם בדרישה כשאנחנו מייצגים את עם ישראל. זה חלק ממהכנה הרוחנית", מוסיף סגל.

לדבריו, "ההכנה הגשמית מתחילה קודם כל בהבנה מהו ניהול תפילה בציבור ומהי תפילת ימים נוראים שמקבילה לריצת מרתון. קודם כל צריך להגיע בכושר ולהתאמן הרבה. אני פותח את המחזור כבר מראש חודש אלול. ויש את כל הנושא של מה מתאים לקהילה.

''אני ממליץ לכל תלמידיי שרוצים לשמש כחזנים בקהילות להיפגש עם הקהילה לפני - אם מדובר בארץ - או בטלפון אם מדובר בחו"ל, כדי לשמוע מה הציבור אוהב לשמוע ולכוון לדעתו. לא יכול להיות שחזן יגיע וישנה הכל, מצד שני הוא רוצה לתת את הנגיעה האישית שלו".

יש לו גם דוגמה שממחישה את הנושא. "ניקח את הפיוט 'ויאתיו'. יצא לי להיות כשש שנים חזן בבית הכנסת הגדול בנהריה ושם מדובר ב'ייקים'. נתתי שם יצירה כבדה יחסית וזה מה שהם ציפו לשמוע. לעומת זאת, הגעתי לקהילה בנורדיה וגיליתי שמדובר בקהילה מאוד מאוד ציונית. באופן ספונטני החלטתי לעשות שם את 'ויאתיו' במנגינה של התקווה והיתה התרגשות של ממש. אילו הייתי עושה את זה בבית כנסת אחר ייתכן שלא היו אוהבים את זה. בבתי כנסת אחרים אני משלב מנגינות כמו 'מקימי' או את מנגינת 'ויאתיו' של קרליבך".

לסגל יש עצות ייחודיות גם לבעלי תפילה, שאינם עוברים לפני התיבה במרבית התפילות אלא מתמקדים בתפילה אחת. "אם דיברנו על מרתון, אז מי שעושה תפילה אחת משול למי שעושה 'מיני מרתון'. אלו תפילות ארוכות יותר מבשבת רגילה. צריך להתכונן גם גופנית - לישון כמו שצריך, לשתות לפני כן שמו שצריך כדי שהגרון לא יהיה יבש, לדעת לא ללחוץ על הגרון ולשתף את הקהל כדי לתת לעצמו מנוחות.

''אחד הדברים שאני נתקל בהם והוא אולי הכי קשה הוא ה'שתק'. שתיקה של שנייה או שתיים שהן לפעמים חלק מהיצירה, אבל אני מגלה שיש לחזן או לבעל התפילה ללחוץ. אני מלמד אנשים איך להשתמש ב'שתק' הזה גם צורך המוסיקה וגם לטובת האדם".

צילום: ישראל אריאל

לדעתו בעל תפילה צריך להיות מתואם וקשוב עם הקהל בנושא הזמנים. "דבר נוסף מאוד חשוב הוא ניהול הזמן בתפילה. בדור הזה אדם חייב לדעת כמה זמן לוקח לו וכדאי שהגבאים והקהל יהיו מודעים למתי הוא מסיים, ביחס לזה שהוא מתחיל. מכיוון שרמת תשומת הלב והיכולת להקשיב נובעת מכך.
לדוגמא, מגמת בעלי התפילה שלי נוסדה מהרעיון שתפילות השבת יישארו במסגרת הזמן של שעתיים כפי שהיה עד כה, אבל ניצוק לתוך המסגרת הזו תוכן ועניין בצורה שאנשים יאזינו.

''רמת הקשב כיום היא כזו, שאם מישהו ידוע כמאריך בתפילה, יש אנשים שאפילו לא מתחילים להקשיב כשהוא עולה להתפלל. לכן, נושא ניהול הזמן חשוב והציבור צריך לדעת שעם החזן הזה התפילה תסתיים בזמן. זה נותן יכולת להקשיב לדברים יותר מעניינים, ונשאר לבעל התפילה רק לעשות דברים נכון, לכוון נכון ולהעלות את הציבור איתו לאן שצריך".

לא מעט פעמים נתקל שליח הציבור במצב בו הוא מתחיל לשיר והקהל מצטרף בקושי או לא מצטרף בכלל. סגל מסביר כי "לנגינה יש מעלה משלה. אם אני באמצע משפט מוסיף משהו מנגינתי זה נותן לווית חן למנגינה. אם אני רוצה לשיר משהו, אז גם כשציבור לא משתתף הוא מרגיש את זה. לפעמים כשציבור לא משתתף אין לו כל כך כוח ואתה צריך לשאול את את עצמך למה זה קורה ולעורר אותו. אבל לפעמים מגיעים לציבור שלא כל כך יודע מה לשיר".

ומה עושים במצב כזה? "קח לדוגמה מניינים בקיבוצים ומושבים חילוניים שרוצים לארגן תפילה ביום הכיפורים. קודם כל צריך להתאים את הניגונים למה שהם מכירים, שירי ארץ ישראל וכיוצ"ב. לבעל תפילה שיוצא לחו"ל אני ממליץ ליזום מפגש הכנה עם הקהילה, כדי להכיר להם את המנגינות ולגרום לכך שהם ישירו איתך".

סגל יעבור השנה לפני התיבה, בפעם השנייה ברציפות, בתפילות הימים הנוראים בבית הכנסת הגדול בנתניה. לשאלה האם הוא מעדיף את התפילה הקלאסית או לחדש בכל שנה הוא עונה, "אני תמיד משתדל להתאים את עצמי לדור ולציבור ואני משלב בפיוטים יותר ממנגינה אחת. כמעט תמיד בפיוט ארוך אני אשלב כמה מנגינות מכל הגוונים והעדות. אני תמיד משתדל לחדש".

"כשניצחתי על מקהלה בבית הכנסת הגדול בכפר שמריהו, הציבור ברובו לא היה דתי. הייתי צריך להתפלל שחרית והחלטתי להכניס מנגינות ישראליות. בפיוט 'אמיץ המנושא לכל ראש מתנשא' שילבתי את 'השוטר אזולאי'. זה תפס שם נהדר. לא בטוח שהייתי עושה את זה במקום אחר. לעומת זאת יש דברים שאני לא מוכן לזוז מהם ימין ושמאל. לדוגמא, המנגינה של 'בראש השנה יכתבון', הולכת איתי לכל קהילה. אתה רוצה להיות מזוהה עם הקלאסיקה הזו. יש קטעים שאתה לא רוצה לשנות ויש כאלה שאתה כן רוצה וזה גם מתאים לגוון".