בשבע מהדורה דיגיטלית

גרגירים של שמחה

בבית משפחת מינץ מבשלים מדי יום שישי עשרים קילוגרמים של גרגירי חומוס לטובת 'שלום זכר' לאבות שהרגע יצאו מחדר הלידה.

רבקי גולדפינגר , ה' בתשרי תש"פ

ארבעס
ארבעס
איור: אהרון פרידמן

שבת בבוקר. אני נערה בת 16, צועדת עם אבא שלי ז"ל, עם אמי ועם אחיותיי לעבר בית הכנסת בעיר ילדותי בני ברק. השבת היא שבת שבע ברכות לאחותי הגדולה וההתרגשות בשיאה. עוד מעט יתכנסו באולם האירועים של בית הכנסת עשרות המתפללים יחד עם בני משפחה ואורחים נוספים לסעודה חגיגית, לשמח את החתן והכלה.

אנחנו נכנסים למטבח בית הכנסת להתארגנות אחרונה לקראת הסעודה. אבא ניגש לפלטות המונחות על השיש. שני סירים ענקיים של חמין וקיגל ממתינים לחלוקה. לפתע קורא אבא בבהלה: "אוי ואבוי!". אני מביטה בו, מנסה להבין במה מדובר. "זה מקולקל", הוא מצביע על הסירים. אחרי כמה דקות של ניסיון משותף להבין מה אירע, מתברר כי במהלך הלילה היה קצר שהקפיץ את החשמל כמה פעמים וגרם לאוכל על הפלטות להחמיץ. "מה עושים עכשיו?", שאלתי בדאגה, "עוד מעט יגיעו כולם ואין לנו מה להגיש להם. איזו בושה". אבא היה חיוור כסיד.

היינו חסרי אונים. ניסינו לטכס עצה, אך ללא הועיל. לפתע הציץ אל החדר הגבאי, מתעניין בסיבת ההתכנסות המשפחתית באמצע התפילה. לאחר ששמע על מצב הביש שאליו נקלענו, הניף את ידו בביטול: "מה הבעיה? תיגשו לגמ"ח של משפחת שטיסל והם ידאגו לכם לסיר צ'ולנט חדש".

לא האמנו למשמע אוזנינו. אבא ואחותי רצו אל הגמ"ח המדובר, בתקווה שיש סיכוי לפתרון. לאחר כעשרים דקות נצפו שניהם צועדים לאיטם במעלה הרחוב, סוחבים יחד סיר גדול מימדים. כך, בזכות אנשים טובים, הסעודה ניצלה. צ'ולנט חם ומהביל חולק לסועדים הרבים, האווירה הייתה שמחה ונרגשת ואיש מהאורחים לא העלה בדעתו את הדרמה שהתחוללה שם רק כמה רגעים לפני כן.

גם השכנים נהנים

דרמה דומה התחוללה לפני כמה שנים, כאשר בן קטן וחמוד נולד למוטי ונועה ביום שישי בסביבות השעה שלוש אחר הצהריים בבית החולים שערי צדק. בהמשך מוטי נפרד מרעייתו ושב לביתו שבירושלים, לטפל בשני ילדיהם הקטנים. תוך כדי החל גם בארגון ה'שלום זכר', שעל פי המסורת נוהגים לערוך בליל שבת שלפני הברית. את המוזמנים נהוג לכבד בין היתר בגרגירי חומוס מבושלים, או כפי שמכנים אותם האשכנזים: ארבעס.

אבל כזכור, השעה הייתה כבר שעת אחר צהריים, ומנין ישיג ארבעס לשמחה? התשובה הייתה פשוטה. מוטי פתח את ספר הטלפונים של שכונתו הירושלמית, ומצא שם כתובת של גמ"ח ארבעס. משפחה שדואגת מדי יום שישי למי שנולד לו בן קודם כניסת השבת, ומספקת לו ארבעס כדי לכבד את אורחיו.

אבריימי מינץ ורעייתו הם אחת מאותן משפחות שמנהלות גמ"ח שכזה. מדי יום שישי מתדפקים על דלת ביתם אבות לחוצים שנזקקים לארבעס לשמחה המשפחתית.

מה מביא משפחה להקפיד מדי יום שישי לבשל 20 קילו גרגירי חומוס?

"לנו זה קרה עם הבן הבכור שלנו, שנולד ביום שישי בין השמשות", משחזרים בני הזוג מינץ את המניע להקמת הגמ"ח הפעיל בביתם. "גרנו אז בצפון, ובעלי שהגיע הביתה מבית החולים לא מצא גמ"ח לארבעס. החנויות כמובן כבר היו סגורות מזמן. זה מאוד ציער אותו, כי יש סגולה גדולה לערוך שלום זכר דווקא בשבת הראשונה של הרך הנולד", מסבירה האם.

"מאז אותה שבת, החלטנו שאנחנו נדאג שלמשפחות אחרות זה לא יקרה, והקמנו גמ"ח ארבעס לכל דורש. את יודעת מה זה שולם זוכער?", היא פונה אליי. "זה טקס יהודי מרגש שעושים בליל שבת אחרי הסעודה. שכנים וחברים מגיעים לציין בשמחה את הלידה. לאורחים מגישים חומוס מבושל, ארבעס, שמסמל את מעגל החיים שמתחיל עכשיו".

קופסת שימורים של גרגרי חומוס לא תספיק לחגיגה?

"ממש לא. זה לא סתם גרגירים, זה א-רבעס", אומר אבריימי, הבעל, בהדגשה. "זה תהליך שלם. משרים את החומוס במים כל הלילה, שוטפים טוב טוב ואז מבשלים. זה לוקח את הזמן שלו. אז מה יעשה מי שהגיע עכשיו מבית החולים עייף וטרוד? יבוא אלינו בנחת וייקח כמה שהוא רוצה".

זה בתשלום?

"ביום ראשון באים בדרך כלל לשלם לנו כמה גרושים או תורמים כסף לצדקה. אנחנו עושים את זה לשם שמיים, אין כאן רווח. בכסף שאנחנו מקבלים אנחנו קונים את החומרים לשבוע הבא. מבחינתנו זו ערבות הדדית טהורה".

ומה עושים במקרה שנשאר לכם ארבעס אחרי שבת?

"זה כמעט לא קורה", האישה מחייכת. "ברוך ה' הגמ"ח עובר מפה לאוזן, וכמעט הכול נחטף. אם בכל זאת נשאר לנו ביום ראשון, אני מבשלת ממנו דברים טעימים, כמו מרק או תבשיל ירקות. וגם השכנים שלנו לא פעם נהנים מזה".

יש מקרה מיוחד שקרה במסגרת פעילות הגמ"ח?

"יש הרבה סיפורים. יש מקרה מצחיק של אבא שהגיע אלינו לאסוף את הארבעס דקה לפני שבת. הוא היה בחדר לידה, ובגלל שכבר היה מאוד קרוב לשבת והוא היה חייב לשמור על הילדים בבית. הוא נפרד מהר מהר מאשתו מיד אחרי הלידה וטס בלחץ הביתה. בדרך הוא עבר אצלנו לאסוף את הארבעס לשולם זוכער. ומה הסתבר? שהבעל עשה חגיגה גדולה לכבוד הולדת הבן, ובמוצאי שבת כשדיבר עם אשתו נודע לו שלמעשה הוא היה כל כך בטוח שעתיד להיוולד לו בן, שמרוב הלחץ והבלגן לפני שבת הוא לא קלט שנולדה לו בת...".