בשבע מהדורה דיגיטלית

"זה מרתון. אי אפשר לנוח ולומר שניצחנו, צריך להמשיך"

אחרי יותר מארבע שנים כשגריר ישראל באו"ם, דני דנון מצביע על שינוי כיוון היסטורי ביחס של מדינות העולם כלפי ישראל

ניצן קידר , ד' בתשרי תש"פ

"עוצרים אותי כל הזמן במסדרונות ושואלים מה קורה עם נתניהו". דנון באו"ם
"עוצרים אותי כל הזמן במסדרונות ושואלים מה קורה עם נתניהו". דנון באו"ם
צילום: אמיר לוי, פלאש 90

אילו הכול היה מתנהל לפי התוכניות המקוריות, את ראש השנה הייתה חוגגת משפחת דנון בישראל. ייתכן שאבי המשפחה דני, אחרי ארבע שנים בתפקיד שגריר ישראל באו"ם, היה אפילו נוטל חלק משמעותי ברשימת הליכוד לכנסת. אבל כבר אחרי סבב הבחירות הראשון, אי שם באפריל, הבינה המשפחת דנון שאין טעם להתחיל לארוז. אחרי קדנציה מלאה בהתרחשויות, ילדיו של השגריר התחילו גם את שנת הלימודים הנוכחית בניו יורק, אחרי שכהונתו הוארכה בשל המצב הפוליטי בישראל.

"אנחנו נשארנו כאן ואני מתרכז בעשייה", אומר דנון בריאיון ל'בשבע'. "לאחרונה נפגשתי עם השגרירה האמריקנית החדשה ואני מתכנן איתה ביקור בישראל בקרוב, ויש תכנונים נוספים. אנחנו לא עוצרים מלכת בגלל המצב הפוליטי בישראל והמערכות כאן לא עוצרות. כמו שחיילי צה"ל ממשיכים להגן על גבול ישראל, אנחנו ממשיכים להגן על הגבולות הדיפלומטיים בזירת האו"ם".

ובכל זאת, כמסתכל מהצד, לא מדגדג קצת באצבעות להיות חלק מהדרמה הפוליטית בישראל?

"מבחינתי ברגע שאסיים את התפקיד כאן ואחזור לישראל, אשוב לפעילות ציבורית. אני חבר בתנועת הליכוד, העמדות שלי מאוד ברורות, ההישגים שלי בשנים האחרונות גם כן ברורים. אני בהחלט מתכוון לבוא עם הניסיון וההישגים ולהמשיך בעשייה בזירה הישראלית".

אתה שומע קולות שאומרים לך "חבל שאתה לא נמצא בפוליטיקה היום"?

"תמיד כשאני מגיע לישראל או כשמבקרים אותי כאן, שואלים מתי אני חוזר. רבים רוצים לראות את הפעילות שלי בישראל, ואת הסגנון הישיר שאני נוקט בצורה ברורה מאוד מול אומות העולם אני מתכוון להביא גם לזירה הפנימית שלנו".

באו"ם מתעניינים בפלונטר הפוליטי שלנו?

"מאוד. עוצרים אותי כל הזמן במסדרונות ושואלים. במהלך עצרת האו"ם שוחחתי עם ראשי ממשלות ונשיאים, ורבים שאלו מה קורה עם נתניהו וביקשו את הערכתי לגבי המצב. הרבה אישים פוליטיים מתעניינים בהתרחשויות אצלנו ואני מסביר להם את הסיטואציה המורכבת. בדרך כלל זה לא קורה בפגישות רשמיות, אבל בשיחות המסדרון זה הדבר הראשון שעולה ומעניין מאוד את בני שיחנו".

יכול להיות שמשהו היה צריך להיעשות כאן אחרת, כדי לא להגיע למצב הנוכחי אחרי סיבוב בחירות שני?

"אני עוקב אחרי מה שקורה בארץ אבל לא מתבטא בנושאים הללו, כי אני נמצא בתפקיד ממלכתי. כמובן שאם הייתי בארץ, הייתם שומעים ממני התבטאויות ורואים מעשים שקשורים לכל מה שמתרחש. כרגע אני שלם עם מה שאני עושה, ואני מעריך שכשאחזור, דעתי במגוון נושאים עוד תישמע".

ובכל זאת, אתה מאמין שיש דרך להקים קואליציה יציבה, או שבחירות נוספות הן בלתי נמנעות?

"אני חושב שיש אפשרות כזאת, ומאוד מקווה שלא יהיו בחירות בפעם השלישית, כי מערכת נוספת היא לא בריאה ובעייתית למדינת ישראל. צריך לזכור שאף אחד לא מבטיח שמערכת בחירות נוספת תיטיב את המצב. הבחירות הקודמות היו במצב א', אנחנו במצב ב' ואף אחד לא יודע אם סבב נוסף ישפר משהו. צריך להתאמץ ולמצוא פתרון. האויבים שלנו ממשיכים בפעילות שלהם, ויש פגיעה בכלכלה ובמעמד של ישראל ככל שהתהליך הזה נמשך".

"הפלשתינים התייאשו מהישגים"

כשדנון יצא לתפקיד שגריר ישראל באו"ם, לפני יותר מארבע שנים, היו מי שטענו שראש הממשלה פשוט מנסה להרחיק אותו. דנון לא זכה ליותר מדי פרגון.

"לא התייחסתי לאותם משמיצים, כי אצל חלקם זה בא ממקום פוליטי או מזלזל. עלתה טענה שאני לא מדבר אנגלית, אבל אם רק היו בודקים היו מגלים שהוצאתי בעבר ספר באנגלית, ושתואר אחד שלי סיימתי בארצות הברית. בגלל שבאתי ממחנה ומזרם מסוים זה לא הסתדר לאותם אנשים. אני שמח שהוכחנו אחרת. לפניי היו שגרירים מעולים באו"ם, אבל בשנים האחרונות השגנו כאן הישגים חסרי תקדים. לראשונה כיהנתי כישראלי בראש ועדה באו"ם. אני שמח שבעתיד, כשיהיו שגרירים אחרים, הם יוכלו להתמודד לכל תפקיד באו"ם. הוכחנו שאנחנו יכולים ליזום מהלכים אסטרטגיים ולהצליח בהם".

אחד ההישגים שנזקף לזכותך הוא שינוי השיח כלפי ישראל באו"ם.

"אני מסתכל בגאווה ואומר שהצלחנו לשנות כאן את התמונה כולה. לא עשינו את זה לבד, אלא בשיתוף מלא של צוות המשלחת לאו"ם, משרד החוץ, משרד הביטחון וראש הממשלה. אני מאמין בעבודה שיטתית. הבאתי לארץ יותר מ-100 שגרירי או"ם ממדינות שונות. סיירתי איתם בעיר דוד, ביד ושם ובמנהרות הטרור בגבול הצפון והדרום. לעבודה הזאת יש תוצאות, והיום אנשים מסתכלים על המצב בצורה אחרת ומדברים על ישראל באופן שונה לגמרי. אני מאוד אופטימי לגבי מעמדה של ישראל, אבל אי אפשר לעצור. זה מרתון, אי אפשר לנוח ולומר 'ניצחנו', אלא צריך להמשיך להיערך כל פעם לאתגר הבא".

ומה האתגר הבא מבחינתך?

"האתגר המרכזי הבא הוא ההתמודדות עם לבנון וחיזבאללה. אני מסביר לשגרירים שסביבי שאם הם לא יהיו נחושים היום מול חיזבאללה ולבנון, שלא יבואו אלינו בטענות אחר כך כאשר לבנון תיפגע באופן קשה מעימות עם ישראל".

היכן אתה מזהה את נקודת המפנה? מה גרם לשינוי האיטי אך העקבי ביחס אלינו?

"יש קבוצה גדולה מאוד של מדינות, בעיקרן מתפתחות וגם מעט מפותחות, שבעבר באופן עקבי תמכו בפלשתינים. בשנים האחרונות הן הבינו שאנחנו פועלים בצורה שקטה עם מדינות ערב ואנחנו יכולים לסייע להן במגוון דרכים. אנחנו רואים שיש נטייה הולכת וגוברת לתמיכה בעמדת ישראל, ואנחנו מרחיבים את שיתופי הפעולה עם מדינות מכל העולם. אני יכול לומר לכל עם ישראל: אנחנו צריכים לעשות יותר ויכולים לעשות יותר. אנחנו מדינה חזקה שיכולה לעזור למדינות מתפתחות, כי מדובר בעזרה אסטרטגית שלטווח הארוך תסייע לכולנו. אם פעם היינו יותר מבודדים, היום אנחנו במעמד של מסייעים ונותנים".

כשמדברים על מפנה, אפשר להזכיר את עצרת האו"ם האחרונה, שבה כמעט לא עלה הנושא הפלשתיני על סדר היום. גם עסקת המאה, כפועל יוצא, הוזכרה בעיקר על ידי נציג אחד – יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן.

"הפלשתינים די התייאשו מהישגים, אבל מנסים להעביר מהלכים הצהרתיים במועצת הביטחון, ואנחנו מוכנים לבלום צעדים כאלה יחד עם ארצות הברית. הקשב של העולם עבר למקומות אחרים ולעניינים אחרים וטוב שכך", מסביר דנון. אבל הוא לא נתפס לשאננות: "בשלב הזה אנחנו פחות מרגישים ניסיונות ניגוח מצידם. עם זאת, אנחנו נערכים למצב שבו אחרי הצגת תוכנית השלום של ממשל טראמפ תהיה פעילות פלשתינית בזירת האו"ם. יש לנו אינדיקציות לכך".

ובכל זאת, הכרזת נתניהו על החלת הריבונות בבקעת הירדן כן עוררה הדים באו"ם.

"היה לנו דיון במועצת הביטחון בנושא הזה, והייתה ביקורת על ההחלטה של ראש הממשלה. אני הזכרתי שגם בעבר ראש הממשלה המנוח רבין הביע עמדות מאוד דומות בנושא בקעת הירדן, ואין מחלוקת בתוך ישראל על כך שהגבול שלנו יעבור בבקעה בכל הסכם ובכל תרחיש. אף אחד לא מעלה על הדעת שנפקיר את המעברים בבקעה לנוכחות זרה".

תוכנית המאה נמצאת על סדר היום בארצות הברית?

"כרגע זה כלל לא בסדר היום. הנושאים המרכזיים שמדוברים הם ההדחה של הנשיא והבעיות מול איראן וצפון קוריאה. גם הנשיא טראמפ לא התייחס לתוכנית בכלל בנאומו בעצרת הכללית, למרות שהיו חלקים באו"ם שציפו לכך. מהצד שלנו אנחנו ממתינים ולא פוסלים את התוכנית על הסף. אנחנו נראה ונבחן אותה. יש לנו כבוד גדול למאמץ האמריקני, וכשנראה את הרעיונות נוכל לקבוע עמדה".

אז מהו בעצם האתגר המדיני הגדול ביותר של ישראל באו"ם?

"האיום האיראני הוא האתגר המשמעותי. זו מדינה גדולה שמושקעת כולה בטרור. איראן מטרידה מאוד ולכן מתמקדים בנושא הזה, לא רק המשלחת הישראלית אלא גם משלחות אחרות. אנחנו כל הזמן חושבים על פעולות יחד עם מדינות שכנות באזור שאפשר לדבר איתן על מהלכים נגד התוקפנות של איראן וגרורותיה".

היעד הבא: גינוי חמאס

דנון ער לעלייה המשמעותית באנטישמיות בארצות הברית, שחלק ניכר ממנה נרשם בעיר מגוריו – ניו יורק. גם בזה הוא משקיע חלק מזמנו.

"האנטישמיות קיימת בארצות הברית ולצערנו גם בהרבה מקומות אחרים. אנחנו פועלים נגד זה בצורה רצינית. יזמנו בעצרת הכללית כינוס בנושא האנטישמיות בתמיכה של מדינות רבות והאיחוד האירופי. הצלחנו גם להעביר בעצרת הכללית החלטה לגינוי האנטישמיות. אנחנו דורשים יותר מהמדינות גם במישור הבינלאומי. אני חייב לציין לטובה את מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש בנושא הזה. לא תמיד אני מסכים איתו, אבל בנושא האנטישמיות הוא שותף אמיתי למאבק ומתייצב בכל פעם שאנחנו מקדמים מהלך".

אפשר להביא את האו"ם למצב שבו הוא ישווה את ה-BDS לאנטישמיות, כפי שכבר נהגו בכמה מדינות?

"אנחנו העלינו את הנושא של המאבק ב-BDS לסדר היום בצורה פומבית. בהתחלה גם בקהילות היהודיות כאן בארצות הברית חלקו עליי, והיום כולם כבר מסכימים עם הדרך של התמודדות חזיתית עם התופעה. נזכיר שרק לפני כמה ימים ציין נציב לענייני דת באו"ם, בדו"ח מיוחד שפרסם, את הקשר ההדוק בין ה-BDS לאנטישמיות, והוסיף שחלק מהמניעים למאבק באנטישמיות צריך להיות הדאגה מהתחזקות ארגוני ה-BDS".

"העבודה באו"ם היא מתמשכת. אנחנו כל הזמן זורעים וחורשים אבל לא יודעים מתי נראה את הפירות. בנושא האנטישמיות כבר ראינו את הניצנים. גם בנושא היחס לילדים תחת מה שמוגדר 'סכסוך מזויין' עשינו שינוי. פעם הייתה התייחסות רק לצד הפלשתיני, והיום כבר מתייחסים לילדים ישראלים שנפגעים בפיגועי טרור או מירי לדרום. אנחנו צריכים להמשיך ללחוץ כשברור שבטווח הארוך רואים תוצאות".

השגריר דנון החל את שנת תש"פ בניו יורק, וכנראה גם יסיים שם את שנת 2019. יש החלטה אחת משמעותית שהוא מעוניין להעביר עוד לפני שיסיים את תפקידו.

"אחד הנושאים המשמעותיים שמונחים על השולחן הוא ההחלטה שיזמנו, יחד עם השגרירה הקודמת של ארצות הברית ניקי היילי, לגינוי תנועת חמאס. שינינו את המגמה באו"ם ועברנו מהגנה להתקפה, כך שזה לא המגרש הביתי של הפלשתינים. גייסנו תמיכה של 87 מדינות בעצרת הכללית, שזה הישג חסר תקדים, מול 57 מתנגדות בלבד. אבל אז באו עם ענייני תקנון ודרשו רוב מיוחס של שני שליש שלא היה לנו. אני מתכוון לחדש את המאמצים בנושא הזה, ואני מאמין שאנחנו לא רחוקים מהיום שבו האו"ם יקבל החלטה ברורה וחד משמעית לגינוי חמאס והטרור.

"כשאתה מסתכל היום על האיומים של ישראל, אלו לא איומים מדינתיים. צבאות ערב לא מאיימים עלינו כמו שהיה בעבר, אלא בעיקר שחקני טרור בלבנון, בסוריה, בסיני, בעזה וביהודה ושומרון. אנחנו צריכים לפעול מול הגורמים הללו, ואני חושב שמקור הרשע הזה הוא באיראן, לכן נמקד את המאמצים נגדה".

רגע לפני סיום השיחה אנחנו שואלים את דנון על הגעגוע לישראל. לא לפוליטיקה, אלא לארץ, לאנשים ולנופים.

"אם לא יהיה שינוי או אירוע מיוחד אני מתכוון להגיע לארץ לקראת סוכות. יש לי שיח קבוע על זה עם הילדים, כי אני מגיע כמה פעמים לישראל בכל שנה במסגרת תפקידי, והם מגיעים פעם בשנה. הם טוענים שזה לא הוגן – והם צודקים. מבחינת המשפחה קשה יותר להיות רחוקים מהארץ, בעיקר בתקופת החגים, אבל אנחנו בשליחות וגאים להיות בה".