רגע לפני יום הכיפורים: כיצד לסלוח?

חדי חזן מפעילה אתר שכולו עוסק בבקשות סליחה. לערוץ 7 היא מספרת על המיזם שפועל כבר 14 שנים ועל החשיבות של הסליחות היומיומיות.

ניצן קידר , ד' בתשרי תש"פ

אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לידיעה
אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לידיעה
צילום: Istock

בעשרת ימי תשובה, תקופה בה הסליחה מהווה מוטיב מרכזי, אתר אינטרנט ייחודי מרכז אלפי מכתבים תחת הכותרת 'סליחה לחיים רגועים יותר'.

יוזמת האתר, חֶדִי חזן, מלווה ויועצת לתהליכי סליחה לשחרור כעסים, מספרת לערוץ 7 כיצד נולדה היוזמה הזאת.

"לפני 14 שנים חבר מאוד יקר וקרוב של בעלי שכח את יום הולדתה של אשתו. זו בחורה שהיה חשוב לה מאוד כיצד תחגוג את יום ההולדת. היא ידעה שהוא עלול לשכוח ולכן הכינה לו רשימה כיצד היא רוצה לחגוג. הגיע אותו יום והוא כמובן שכח מיום ההולדת.

''הבחור חזר הביתה, ראה את הפנים שלה והבין בדיוק לאיזה צרה הוא נכנס. בעוד הוא חושב כיצד לפייס אותה, היא ניגשה אליו עם תיק וגירשה אותו מהבית לשלושה ימים מתוך הכעס שלה".

"מדובר בחבר ילדות של בעלי והוא הגיע אלינו הביתה. עשינו סיעור מוחות כיצד גורמים לאדם לסלוח על דבר כזה. אחד הרעיונות שעלה היה להקים אתר אינטרנט חברתי שכולו מוקדש לבקשות סליחה. וכך, בלילה אחד, הוקם האתר שמאגד היום אלפי מכתבי סליחה. אותו בחור כתב את המכתב הראשון לפנות בוקר אחרי שהרמנו את האתר ושלח לאשתו דרך המייל. גם אני שלחתי לה הודעה. היא פתחה את המכתב וראתה אתר אינטרנט שכולו מוקדש לבקשת סליחה והיא סלחה לו", מספרת חזן.

האתר הוביל לתהליך פנימי גם אצלה. "לפני 14 שנים כשאמרו לי מה זה סליחה תמיד קישרתי את זה ליום כיפור. בעקבות אותו סיפור האתר החל להתגלגל בלי שעשינו שום פעילות. אנשים התחילו לכתוב, לשתף ולספר, חלקם בעילום שם וחלקם לא. לעתים אפילו ביקשו סליחה מעצמם. הכל רק כדי להוציא ולשחרר".

"הבנתי שזה עוצמתי מאוד. אף מקום בחיים שלנו לא מלמד אותנו כיצד לסלוח. ישבתי בספריות ציבוריות ובלעתי בשקיקה כל פיסת מידע בנושא. ראיתי כיצד כל תרבות מתייחסת לסליחה באופן שונה אבל יש בה את המקום הזה. עם השנים, ככל שהתעמקתי במכתבים ובנושאים הכל כך נוגעים לעולם הסליחה - הבנתי כמה קשה לנו לבקש סליחה, למה אנשים סוחבים איתם פגיעה בריאותית בגלל שמירה בבטן ומסרבים להתנצל", מספרת חזן.

לדבריה, "היום אני מכוונת לסליחה העצמית. שהכל מתחיל בנו, בסליחה העצמית, לקחת אחריות על מעשים וטעויות ולדעת שלסלוח זה לאו דווקא להצדיק את האחר אלא לשחרר את עצמי מהכאב ומהפגיעה כדי לאוורר, לנקות, לשחרר דברים ולהתחיל דרך חדשה. היום אנחנו לוקחים את מושג הסליחה לאורך כל השנה בהתנהגויות שונות, במציאות שלעתים מתרחשת אחרת ממה שציפינו ולדעת לפתח יכולת של חמלה עצמית וחמלה כלפי אחרים".

חזן מציינת שנשים מבקשות יותר סליחה מגברים. "גברים כועסים ויותר נוטרים טינה. יש בזה אפילו נימה של נקמה. נשים הרבה יותר רגישות, מכילות ויודעות לשים בצד ולהסתכל על התמונה הגדולה".

האתר גם הוביל למקרים רבים של בקשות סליחה שהגיעו ליעדן והביאו לסיומם של משברים. "אני יודעת על לא מעט מקרים של אנשים שכתבו מכתבים והם הגיעו ליעדם. יש גם סיפורים שמגיעים אלינו. למשל סיפור על אמא שלא דיברה הרבה מאוד שנים עם הבן שלה ודרך האתר כתבה לו מכתב סליחה. הגולשים שהגיבו למכתב ביקשו מהבן לסלוח ועודדו אותו. הבן בסופו של דבר כתב לה מכתב דרך האתר ואחרי כמה חודשים הם סיפרו לנו על כך שישבו יחד בשולחן הסדר אחרי המון שנים וחזרו להיות בקשר. למעשה הם נכנסו לקשר חדש. צריך להבין שאחרי שסולחים זה לא שחוזרים אחורה למה שהיה אלא מתחילים מחדש. לפעמים זו התחלה טובה יותר ולפעמים לא".

"המטרה של האתר היא קודם כל עבור הגולש, שייפטר ממשקולת שהוא או היא סוחבים במשך שנים. זו הזדמנות לעצור ולשחרר את המשקולת", היא אומרת.

לקראת יום הכיפורים שאלנו את חזן כיצד לדעתה נכון לבקש סליחה או לכוונן את עצמנו כדי להיות פתוחים לסלוח לאחרים.

"הדבר הראשון הוא כשקורה משהו ויש פגיעה צריך להבין שזה קרה. הרבה אנשים מתעסקים במה שהיה וההתעסקות הזו עוצרת אותנו. הדבר השני הוא התגובה האוטומטית. אנחנו לא יודעים לספור עד עשר ולדעת לנשום ולחשוב איך מגיבים לסיטואציה. הדבר השלישי הוא היכולת להיכנס לנעלי אחר ולהסתכל על הסיטואציה ממבט על".

"כולנו טועים וחשוב לקחת את האחריות ולהודות שטעינו. לבקש סליחה אמיתית וכנה ולהסביר לצד האחר מה קרה כאן. צריך גם להציע פתרונות. לבוא ממקום שאנחנו רוצים לשפר את הדברים, לפתוח דף חדש, נקי וטוב יותר", מסכמת חזן.