עם העברית מגיע גם החיבור
עם העברית מגיע גם החיבורצילום: דובר צה"ל

"המפקדת, אני מרגיש כמו לחם" - הטירון רציני לחלוטין. הפער התרבות ניכר ואוצר המילים הטרי עוד לא מספיק כדי לבטא את מה שבאמת רצה להגיד - "למדנו המון היום ואני עייף".

עוד כמה שבועות, הוא כבר יביט בזיכרון הזה בחיוך. כרגע הוא מסיים יום עמוס בקורס העברית במחו"ה אלון, שנמצא תחת מערך מגן של חיל החינוך והנוער, בו עולים חדשים שהתנדבו לשירות צבאי לומדים את השפה העברית.

לאחרונה, התקיים טקס ההשבעה של מגמת עולים ועברית במוזיאון אסירי המחתרות של משרד הביטחון שבעכו. מדובר באירוע ייחודי ומרגש, בו 500 חיילים וחיילות נשבעו אמונים לצה"ל. הטקס התקיים בנוכחות מפקד בסיס מחו"ה אלון, סא"ל אביחי שגיא, ומפקד מגמת עולים ועברית, רס"ן אריק לידרמן. פגשנו את הסגל הפיקודי לשיחה על העבודה עם האוכלוסייה הייחודית, ויצאנו מוקסמים.

"כשמגיעים לכאן להכנת סגל באמת לומדים המון. אבל את הפיקוד פה, לומדים תוך כדי תנועה". מספרת לנו רב"ט שי פינקלשטיין, מפקדת עברית. ובאמת, העבודה של סגל הפיקוד בקורס רחוקה מלהיות שגרתית: "כמפקדת את מנסה לקבל החלטות שיעשו לפקודים הכי טוב, לפעמים יש מצבים רגישים וקשה לדעת בוודאות מה הדבר הנכון לעשות. תמיד מפיקים לקחים וחושבים לעומק".

כבר בשלבי הקליטה והטירונות, על המפקדות להתמודד עם אתגר המשמעת, איפה מציבים גבול ואיפה מתחשבים קצת יותר - "קרה שהייתי צריכה להשאיר חייל שבת, אבל הוא חייל בודד ויש לו דברים לעשות בבית. המצבים האלה הם דילמה ממש מרכזית של מפקדים כאן", מספרת הסמלת מאיה אביגדור.

עולים חדשים מגיעים מרחבי העולם כדי להתגייס לצבא, והיחס לתרבויות השונות של החיילים חשוב כבר משלב הטירונות: "קודם כל צריך לתת את התחושה שיש עניין בהם ושהמטרה היא לא להפוך אותם לישראלים 'מן השורה' אלא שאכפת לנו גם מהמקום שהם הגיעו ממנו".

"הסגל מבין ביחד בדיוק מה הצוות צריך" - על כל צוות בקורס העברית אחראיות במקביל שתי מפקדות, מפקדת הצוות ומפקדת העברית, כאשר העבודה היא מאוד פתוחה ומתקשרת: "יש שתי נקודות תצפית על הצוות. זה עוזר כי כל אחת רואה את התמונה באופן קצת שונה".

צילום: דובר צה"ל
צילום: דובר צה"ל

העבודה עם האוכלוסייה בקורס העברית מורכבת, פעמים רבות מדובר בחיילים בודדים ממדינות מגוונות, חלקם בעלי מקצוע, מבוגרים בהרבה מהמתגייס השכיח בנוף. "אני מדברת המון עם הידיים כדי להסביר את עצמי לחיילים. זה ממש לא היה ככה לפני התפקיד", צוחקת הסמלת, "לפעמים את אומרת משהו והחיילים מסתכלים עלייך כאילו נפלת מהשמיים". המצב הזה משתנה לאחר הכניסה לשלב השני של ההכשרה - קורס העברית.

"רגע ממש כיף זה ללמד אותם מילה חדשה ואז לשמוע אותם משתמשים בה. זה מטורף". מספרת המפקדת שי. מפקדת העברית מבלה מבוקר עד ערב בסבלנות אין קץ בשיעורים עם החיילים: "במחו"ה, מלמדים עברית בעברית, אין שימוש באנגלית אז הכל בעצם לפי הקשר. זה יוצר המון רגעים מצחיקים".

ובאמת, נפוצים מאוד המקרים בהם צוות שלם מתבלבל בין אותן המילים, מתעצבן ביחד על יוצאי הדופן (הרבים מאוד!) בשפה העברית ומתמודד ביחד עם האתגרים של מחסום השפה הזמני.

פער השפה הוא לא היחיד עליו מגשרים המפקדים - "יש פה גם חיילים שהעברית שלהם די טובה, מעניין לראות מה הם לוקחים מהקורס שהוא לאו דווקא השפה" מספרת הסמלת מאיה.

ומתי בכלל יש זמן לנשום בתוך כל העבודה? את זה המפקדות צריכות להזכיר אחת לשניה לפעמים: "אנחנו 24/7 בתוך זה, ותמיד צריך לעשות עוד, אבל האווירה בסגל מדהימה ואנחנו מזכירות אחת לשנייה שיש גם אותנו".

תוך כדי שלב הקורס, שנמשך חודשיים, המפקדות לומדות להכיר תרבויות רבות ומגוונות: "אני ממש גיליתי את התרבות האתיופית במהלך השירות, חלק מזה קשור לחייל שממש התחברתי לסיפור שלו במחזור הראשון שפיקדתי עליו", מספרת הסמלת.

"עוד לפני שהוא עלה לארץ הוא חלם להיות צנחן, בסופו של דבר הוא התגייס כחייל בודד ועזרתי לו למלא את הטפסים של הגיבוש. הרגע שבו המ"מ הודיעה לו שהוא הולך לצנחנים הוא באמת בין הרגעים הטובים שהיו לי כאן. הכל ברגעים הקטנים - החיוך, הניצוץ בעיניים".

לא רק המפקדות מתחברות לתרבויות שונות במסגרת התפקיד - הסמלת מספרת שגם אצל החיילים עצמם אפשר לראות פתיחות חדשה: "אחד הדברים הכי מגניבים פה זה לראות בסוף מחזור שכל אחד מהחיילים יודע כמה מילים בשפה של מישהו אחר. בתחילת הטירונות אפשר לראות איך הם יושבים לפי השפות שלהם, אבל עם העברית מגיע גם החיבור".

בין זמני הצוות, הישיבות, רגעי ההווי והצחוקים בסגל הפיקודי ניתן לשים לב לתופעה ייחודית מאוד, "הבסיס הזה בונה את עצמו", מספרת הסמלת, "הרבה מהמפקדים במחו"ה אלון בילו בו גם את הטירונות שלהם במסלולים שונים. "יש חיילים שמבקשים להישאר פה לשירות. אני חושבת שזה מדהים שיש מקום כזה שגורם לכולם בו להרגיש חלק".

ומה לגבי העתיד? כשהחיילים בקורס העברית יפוזרו ביחידות השונות הם ייקחו איתם כלים לחיים וחוויות רבות, אבל חשוב מכך - הם ישאירו מאחור המון תודות לאנשים שבזכותם הכל קרה, סגל המפקדים המסור והמקצועי של מחו"ה אלון.