'פסטיבל צביעות של ההנהגה הערבית'

מנהל בית הספר בטמרה מבקר את הנהגת המגזר הערבי: עסקה באבו מאזן וזנחה את המגזר. השתלבות ונאמנות לישראל ימנפו את המגזר.

שמעון כהן , ח' בתשרי תש"פ

הרשימה המשותפת
הרשימה המשותפת
צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90

קלישאות שפוגעות במגזר. זועבי

מחאות ההנהגה הערבית בישראל בעקבות גל האלימות במגזר מעלות שוב טענות על תפקוד לקוי ואולי מפלה של המשטרה, חוסר בהקצאת משאבים ועוד.

מנגד עולות הטענות להעלמת עין עד כדי גיבוי במגזר לתופעות של נשק בלתי חוקי, ירי ותופעות פליליות נוספות.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם נאהיל זועבי, איש חינוך ומנהל בית הספר בטמרה שבגלבוע, הקורא לחברה הערבית ובעיקר להנהגת המגזר לעסוק בסוגיות המטרידות את האוכלוסיה הערבית ולא בענייני אבו מאזן, עזה והעולם כולו ולזנוח את צרכיו האזרחיים של המגזר הערבי.

"צריך להוקיע את תופעת האלימות במגזר הערבי, להכיר בתופעה שיש לעקור אותה ומשמח הדבר שמסכימים שיש תופעה שצריך למגר אותה", פותח זועבי אך מיד מבהיר כי הוא מתנגד למה שהוא מכנה כ"פסטיבל צביעות של המגזר הערבי שמטיל אשמה על גורם אחר, על שר ביטחון פנים, על ראש הממשלה והמוסדות".

"לפני הכול צריך להכיר שזו בעיה בתוך המגזר ואנחנו צריכים לעבוד בתוך המגזר על החינוך שלנו", הוא אומר ומציין כי משמח אותו "שבהנהגה עוסקים בבעיות שלנו ולא בנושא הפלשתיני ובבעיות נוספות של כל העולם". לטעמו "הם חיו על גב הבעיה הפלשתינאית. הבעיה הפלשתינית היא בעיה חשובה, אבל לא החשובה ביותר עבורי. סדר העדיפויות הראשון שלי הוא איך אני חי במדינת ישראל, מחובר למציאות ולהווה. הקלישאות רק הביאו נזק למגזר הערבי".

דוגמא לדבריו מספר זועבי: "פתחו תחנת משטרה במגזר הערבי וההנהגה הפגינה נגד. למה? כי השר ארדן וראש הממשלה היו שם? אני לא מוצא מילים לתאר את זה", הוא אומר בהשתאות. "היינו צריכים לקרוא למשטרה להיות בתוכנו, להגיד להם שהבית והלב פתוחים, שיהיו בתוכנו".

לטעמו "ההפגנות עכשיו לגיטימיות כחלק מהאופי הדמוקרטי של מדינת ישראל, אבל להפוך את ההפגנות לנגד המשטרה ולטעון שהמשטרה פושעת זה מופרך, ואני מתנגד לכך. צריך לשלב ידיים עם המשטרה ועם מוסדות החוק והמדינה, להבין שאנחנו בבעיה שכולנו יכולים לפתור אותה, מחנכים והורים בחינוך, שייח'ים ואנשי דת עם העברת המסרים וכו'".

זועבי סבור כי על הנהגת המגזר הערבי "להחרים מי שמחזיק נשק ומי שעסק באלימות". על תופעה זו הוא אומר: "ישנה תופעת אלימות וישנם נשקים במגזר הערבי וכל מי שרוצה לחזק את עצמו קונה עוד נשק. אנשים מתרחקים מהאנשים האלה כדי שלא להיפגע, אבל עוד לא הייתה קריאה של הנהגת המגזר להחרים את האנשים האלה. הייתי עד להרבה חתונות עם מכובדים ואנשי הנהגה, שמפילים את האחריות על המשטרה, הם ראו שיורים מנשק לא חוקי ונשארו שם וצהלו ושמחו. היו צריכים לקום ולהגיד שלא יכולים להשתתף בחתונה שיורים בה, במקום שבו נשק הגיע בצורה לא חוקית. אלו דברים קטנים שהיינו צריכים לעשות".

"הייתי בשורת מפגשים לטייב ולחזק את הקשר בין המגזר הערבי למשטרת ישראל, היו מפגשים בכפרים בין שייח'ים, אימאמים ואנשי עשייה עם אנשי משטרה כדי לחבר ולייצב את שותפות הגורל, לחנך ששוטר הוא לא אויב, אלא מי שבא לעזור".

עוד מוסיף זועבי ואומר: "היו גם התלהטויות של אנשים לא אחראים מצד גורמים ערבים פוליטיים כלפי שוטרים, הם שפכו את התינוק עם המים ואנחנו אוכלים את מה שבישלנו. היו שירקו על שוטרים, קיללו, אמרו כובש וציוני, וזה המחיר".

"צריך לזכור שעבודת המשטרה היא לא עבודה קלה. מתעמתים עם מי שלא מציית לחוק. השוטר עושה את עבודתו הלא נעימה ובמקביל הוא מתעמת עם תעמולה נגדו כמי שלא רצוי ושלא רוצים אותו", דברי זועבי הסבור כי על המגזר הערבי להפנים שלושה עקרונות: "צריכים לעבוד על החינוך שלנו, לחנך לשלום ולאחווה בתוכנו, נגד אלימות ובעד סובלנות. דבר שני, לחנך שהשוטר בא כדי לעזור והוא המושיע. בנוסף, להושיט יד למשטרת ישראל ולהגיד שאנחנו אזרחים בישראל על כל המשתמע מכך".

מזה 27 שנים משמש זועבי כאיש חינוך, מתוכם 15 שנים כמנהל בית ספר הקורא להידברות ונאמנות למדינת ישראל. כשהוא נשאל על המחיר שהוא משלם בשל הבעת עמדות אלו הוא אומר: "אנחנו משפחה שמאוד מעורבת במה שקורה במגזר הערבי, משפחה ערבית מוסלמית מסורתית, ואני חושב ומדבר על כך שאנחנו מחוייבים לפעול לחיבור עם המגזר היהודי בהיותנו גרים אחד בתוך השני, שיהיו הבנות, קשר וגשרים. דבר שני שאני מחנך אליו הוא קשר פורה עם מדינת ישראל ועם הממסד והשלטון, זה קשר קדוש בעיניי. שני האלמנטים הללו, קשר עם החברה הישראלית וקשר עם הממסד הישראלי יש בכוחם למנף את המגזר הערבי ולא הקלישאות והססמאות".

"יש מי שלא מקבלים את זה ואומרים שאני שליח של מישהו, אבל חונכתי על כך וחינכתי על כך. הבן שלי צוהר בפרויקט מיוחד של המשרד לביטחון פנים, הבת שלי בשירות לאומי. אנחנו לא צריכים לחיות על החרב. 48' הייתה. היום צריך לחבר את הקשרים ולא את ההתבדלות. אני ערבי ישראלי על כל המשתמע מזה. שאלת הנאמנות שלי לישראל היא לא לדיון בכלל. חיבור עם המוסדות ולא עם אבו מאזן זה מה שימנף את המגזר הערבי. המגזר נענש בגלל מעשים של המנהיגות שהרגיזה את המגזר היהודי ואת הממסד".