שימוע בנפש חפצה? לא בטוח

מומחה לתחום הפלילי מטיל ספק גדול בערכו של הליך השימוע: הפרקליטות משתמשת בהליך כ"בקרת איכות" לכתב האישום המתוכנן.

שמעון כהן , ח' בתשרי תש"פ

פרקליט המדינה שי ניצן
פרקליט המדינה שי ניצן
צילום: פלאש 90

באים בנפש חפצה? עו"ד לנצ'נר

עו"ד אביעד לנצ'נר, מומחה בתחום הפלילי, אינו תולה תקוות גדולות בהליך השימוע ורואה בו מהלך ריק מתוכן או אפילו כזה שמסייע לפרקליטות להיערך טוב יותר להגשת כתב האישום לנוכח הטיעונים הסנגוריים שייחשפו בפניה.

"אנשים שומעים את המונח 'שימוע לפני הגשת אישום' ובטוחים שמדובר בשיח בין הצדדים ושיש שם מטרה כנה ואמתית להגיע לתובנות", אומר עו"ד לנצ'נר המציין כי "המקור להליך הוא הוראות החוק שמחייבות את הפרקליטות לאפשר לנאשם לעמוד בפני הליך של שימוע. המציאות מלמדת שהתביעה לא ממש שמחה להגיע בלב פתוח ונפש חפצה לשימוע".

אז מה קורה בפועל בהליך הזה? "בד"כ לא מתקיים שיח. יושבים התובעים, שומעים את טענות הפרקליטות ובעיקר כותבים ולא מדברים הרבה. מרבית השימועים מסתיימים בהגשת כתב אישום. הפרקליטות מנצלת את זה שהיא לא חייבת לתת פידבק לטענות שלך כעורך דין ולא פידבק לגבי מה שהיא חושבת על הטענות".

חיזוק לדבריו מוצא עו"ד לנצ'נר בדברים שיוחסו לעו"ד ליאת בן ארי, התובעת בתיק נתניהו, ולפיהם היציאה שלה לחופשה פרטית בימים דרמטיים שכאלה אינה קריטית שכן 'הכול כתוב, והיא תקרא את הטענות אחר כך'. "אם יש לך עמדה תתעמתי. זה לא עניין של 'הכול כתוב'".

"יש לפרקליטות פריבילגיה להקשיב ולא להגיב. מה שקורה הרבה פעמים הוא שסנגורים חושפים את טענות ההגנה שלהם בשימוע ואחר כך רואים בכתב האישום תיקונים של הפרקליטות על פי מה שנאמר בשימוע. למעשה הסנגורים הופכים למעין "בקרת איכות" של כתב האישום. הרבה פעמים רואים איך כתב האישום פוסח על המוקשים שעליהם הצביעו הסנגורים בשימוע".

לדברי לנצ'נר במציאות שכזו יש תיקים שההמלצה היא לוותר על השימוע. הוא מספר על אחד המקרים שעודם מתנהלים בבית המשפט: "באחד המקרים נפלט לפרקליטה שהשימוע חשוב לה דווקא בגלל שהלקוח שלי הוא החשוד המרכזי בפרשה. הבנתי שזו הסיבה ורוצים לחשוף את הטענות שלי וויתרתי. שתגיש את כתב האישום הלא טוב שלה ונתראה בבית המשפט. אני יכול לומר שאם היתי חושף מהטענות שלי הם היו משנות את כתב האישום בהתאם לטענות שלי, ועכשיו הם קצת אוכלים קש בבית משפט".

ומה באשר לתיקי ראש הממשלה? האם גם לו נכון היה לוותר על ההליך? "כל תיק לגופו, ובגלל זה אני לא רוצה לומר מילה על החלטת עורכי הדין של ראש הממשלה ללכת לשימוע. ברור שיש להם את השיקולים שלהם וחזקה עליהם שהם יודעים את מלאכתם ולא חושפים מעבר למה שצריך לחשוף. תהליך השימוע הוא הליך שצריך לנהוג בו בזהירות רבה".

באשר להתמודדותו של ראש הממשלה עם הליך השימוע והחשש שמא הליך זה יתבצע באופן מגמתי או כזה שאינו לוקח בחשבון את טיעוני הסנגוריה, אומר עו"ד לנצ'נר: "נתניהו חשב על פתרון יצירתי שמאוד אהבתי אותו, למרות קיתונות הליגלוג שהוא קיבל - שימוע בדלתיים פתוחות, שכל העם ישמע את הטענות של נתניהו ויראה איך מגיבים הפרקליטים, יראה מי האנשים שמקבלים את ההחלטות, על סמך מה קיבלו את ההחלטה, כמה קשב היה להם וכמה ניסו להבין את הצד השני". לפתרון זה הוא מעיר כי הוא מתאים לאנשי ציבור בלבד.