הנשיא ריבלין: "ללמוד לבקש סליחה ולתת אותה"

במסגרת חודש הרחמים והסליחות, ביקר נשיא המדינה בהוסטל לשיקום אסירות משוחררות ובמרכז יום לצעירים משוחררים ממאסר.

חזקי ברוך , ח' בתשרי תש"פ

הנשיא במהלך המפגשים
הנשיא במהלך המפגשים
צילום: נועם ריבקין פנטון

"היום אני יותר חזקה כי כאן שואלים אותי מה שלומי, כל יום. למישהו אכפת ממני, כל יום. לכן אני יודעת שאצליח", כך סיפרה ר' הנמצאת בהוסטל לשיקום אסירות משוחררות בו ביקר נשיא המדינה ראובן ריבלין.

הנשיא יצא לביקור במסגרת חודש הרחמים והסליחות ופגש רבים מהאנשים שהמקרים שלהם היו על שולחנו כבקשות חנינה שהוגשו אליו.

לאחר ביקורו בהוסטל לשיקום אסירות, המשיך הנשיא לביקור במרכז יום לצעירים משוחררים ממאסר.

את הנשיא ליוו בביקורו מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אביגדור קפלן, מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר, אריה ביבי, יו"ר הרשות לשיקום האסיר משה שטאובר, ורותם אפודי, המפקחת הארצית של הרשות לשיקום האסיר.

מרכז היום לאסירות משוחררות ברישיון משמש כ"בית מעבר" מבית הסוהר בחזרה לקהילה, לשילוב בשוק התעסוקה ומעבר למגורים עצמאיים. בביקורו שוחח הנשיא עם הנשים המטופלות במקום ופגש ביניהן גם את דלאל דאוד אשר הורשעה ברצח בעלה ונדונה למאסר עולם. ב-2010 נקצב עונשה ל-30 שנות מאסר. במאי 2017 קוצר עונשה באמצעות חנינה מהנשיא ל-24 שנות מאסר ו-4 חודשים, וכך זכתה להתייצב באופן מיידי בפני וועדת השחרורים.

באחד מביקוריה בבית הסוהר לנשים "נווה תרצה" פגשה רעיית הנשיא נחמה ריבלין ז"ל את דלאל דאוד. נחמה הותירה על דאוד רושם חזק במיוחד שליווה אותה במהלך ריצוי מאסרה. כשנחמה התאשפזה בבית החולים שלחה לה דלאל מכתב, בו היא מודה לה על היחס החם והמבין שהעניקה לאסירות בכל הפעמים בהן פקדה את בית הסוהר ולאחר פטירתה כתבה דלאל גם לבני משפחת ריבלין ושלחה את תנחומיה.

דלאל סיפרה לנשיא על הקושי שצף במיוחד בימים אלה בהיבטי האלימות נגד נשים. היא ציינה שפנתה לכל גורם אפשרי ברשויות על מנת לבקש סיוע ועל כך שחשה בודדה מאוד. דלאל שיתפה את הנשיא בצעדים שהיא פוסעת בדרך לשיקום האישי והמשפחתי ועל הדרך הארוכה שעוד עומדת לפניה. "אנחנו חייבים להבטיח שמקשיבים לנשים לפני ששופטים אותן. אם הייתי מוצאת אדם אחד שיקשיב לי , רק אחד, שיעזור לי, לא הייתי עוברת את כל מה שעבר עלי. בית הסוהר לא משקם אנשים שעברו אלימות, השיקום האמיתי הוא כאן".

הנשיא הדגיש בפני דאוד כי בית הסוהר הוא קודם כל עונש, כדי להרתיע מפני הישנות של מקרים קשים שכאלה אבל הבהיר שהשיקום הוא כלי קריטי בדרך חזרה אל החברה ועלינו להשקיע בכלים לשיקום ככל שניתן.

מנהלת ההוסטל אורנת אורמייה, סיפרה לנשיא על האופן שבו מלווה הצוות המקצועי את הנשים במהלך תקופת השיקום וגם על המשך הקשר של הנשים עם ההוסטל לאחר סיום תקופת המגורים בו.

"הרבה מהנשים מסיימות כאן ונשארות לשכור דירה ביישוב כדי להישאר איתנו בקשר. הן מגיעות לארוחות ערב בימי שישי ומגיעות לביקור לפעמים על בסיס יומי. יש לנו יכולת לתמוך באסירות משוחררות במשך השנה הראשונה כשהן גרות בהוסטל, אחר כך יש בעיה תקציבית אבל אנחנו היינו רוצות לעשות יותר", הוסיפה.

הנשיא אמר לאסירות המשוחררות, "אחרי חודש של רחמים וסליחות, ובעיצומם של עשרת ימי תשובה, זה הזמן ללמוד סליחה - לבקש אותה ולתת אותה. גם כיחידים וגם כחברה. אין בכוחה של סליחה להחזיר את הגלגל לאחר, אבל יש לה כוח לרכך את הלבבות הקשים ביותר, ולהמיס מחיצות בין בני אדם".

לאחר מכן המשיך הנשיא לביקור במרכז יום המיועד לצעירים עד גיל 22 שהשתחררו ממאסר. כאלף צעירים בגילאים 14-21 משתחררים בכל שנה והדגש במרכז היום הוא על השלמת השכלה ומציאת תעסוקה. הצעירים סיפרו לנשיא על חשיבות השיקום בגיל הצעיר וההשתלבות ההכרחית שלהם בחברה.

"אם אתם תחליטו להפסיק להיות שקופים אף אחד לא יראה בכם שקופים. אנחנו נכונים למחוק את העבר שקרה כשהייתם ילדים ולתת לכם את האפשרות לפתוח בחיים חדשים", אמר הנשיא לצעירים שסיפרו לו על קשיי השיקום והמלחמה האישית על שגרה נורמטיבית.

"בבית הסוהר הבנתי שאני לא מוכן לחיות חיים כאלה. שאני לא מוכן לחזור שוב לחיות חיים שמחליט עליהם מישהו אחר. נלחמתי והצלחתי להגיע לפה וכאן נלחמים עליי", סיפר לנשיא א׳, אחד הנערים שפגש במקום. "פה יש לי מעטפת, אני מצליח ללמוד, אני מבין הרבה דברים על עצמי ועל מה הביא אותי לעבירה. הדרך היא מאוד קשה אבל אני נותן כל מה שאני יכול, כי אני לא מוכן לחזור לחיים שהיו לי ואני לא מוותר לעצמי. אני רוצה לומר תודה לצוות שדוחף אותי קדימה כי בלעדיהם לא יכולתי", סיפר נער אחר.

בטרם עזב הנשיא אמר לנערים, "אנחנו משוועים לקבל אתכם חזרה בחברה כאזרחים שמשתלבים, שתורמים, שחיים בינינו אחרי שהשארתם מאחוריכם את העבר ונתתם את הדין והחשבון. אל תוותרו על עצמכם, אנחנו לא נוותר עליכם".