בשבע מהדורה דיגיטלית

שמחת יום הדין

פתאום, באמצע תפילת ראש השנה, מצאתי את עצמי נשטפת בגל של שמחה והודיה. לא יכולתי שלא לשמוח במלך שהאיר אליי את פניו ושינה את חיי

איה קרמרמן , י"ב בתשרי תש"פ

איה קרמרמן
איה קרמרמן
צילום: יעל אילן

למרות הפחדים והחששות שלי להעביר את ראש השנה בהתעסקות אינסופית בין ילדים רעבים וווירוס הקאות שתקף את בני הבית, השם יתברך חס עליי.

לכמה רגעים קדושים הצלחתי להתחבר ישירות אל תקע התפילה ולהיזכר כמה זה מדהים לעמוד מול השם. לא כאמא, אשתו של, הבת של, חברה של, או כל תואר מיותר כשמדברים עם השם. נטו אני. כל כך התגעגעתי לזה. הרבה זמן לא יצא לי לעמוד נטולת הפרעות מולו. וכשאני אומרת נטולת הפרעות אני לא סופרת את הילד שישב לצידי בבית הכנסת ובזמן התפילה נבר אין ספור פעמים בשקית מרשרשת של כיפלי ונגס בחטיף המרעיש הזה שוב ושוב, בפה פתוח. אז חוץ ממנו ומרעשי הנגיסות המעצבנות שלו, היינו בשיחה צפופה, הוא יתברך ואני. שיטפון של הכרת הטוב ושמחה עצומה שהתלוותה אליה שטפו את כולי. השמחה מילאה כל נקבובית שלי, התפרצה ממני החוצה והתחלתי לבכות. מזל שזה היה בזמן תקיעות השופר שהסתירו את היבבות הקולניות שלי.

חסד התשובה

למרות שזה נשמע הזוי על סף המגוחך, האושר שהציף אותי היה על זה שאני לא מסתובבת באותם רגעים ברחובות ורשה. כן, נשמע הזוי. אני יודעת. אבל ההורים של בעלי נסעו לשם לחג, ובקונסטלציית יקום שבה אני לא חוזרת בתשובה (אמאל'ה, איזו מחשבה איומה) הייתי בשמחה מצטרפת אליהם ומבלה את ראש השנה בטיול משפחתי ברחובות פולין. אם אני רוצה להישמע קצת יותר מפרגנת לעצמי, אז אפשר להחליף את פולין בתאילנד. על אף שהילדים יודעים שברגע שהקטן שלנו יתארס אני עולה על מטוס בדרך לחופש של חודש באיים, בראש השנה ממש אין לי עניין להיות שם. באותם רגעי תפילה, ידעתי בכל מאודי שאני מונחת במקום המושלם בשבילי. בבית כנסת בבני ברק, כתף אל כתף, תפילה לתפילה, דמעה לדמעה עם החברה הכי טובה שלי.

לא האמנתי כמה בת מזל אני על שחזרתי בתשובה. כן, התשובה. החסד הבלתי נתפס הזה שנתן לי את האומץ או הטמטום לעזוב הכול וללכת אחרי הנשמה המתעוררת, הכמהה לחזור לארמונו של המלך. שם, לפני 15 שנים, הכול התחיל. הכול. התשובה היא השורש של כל הטוב בחיי. בעלי, הילדים, המשפחתיות, השבתות והחגים. הכרת הטוב והשמחה. אני. כולי שונה בזכותה. משודרגת.

בנקל הייתי יכולה לא להיות שם. בסיבוב שונה של דלת או מערך כוכבים אחר, הייתי יכולה לשבת בראש השנה על החוף בקוסמוי ולשתות שייק מתוך קוקוס (אפילו שהוא אגוז ובגימטרייה חטא). ובואו נודה על האמת, לא פעם הייתי קרובה לזה. ובמקום זה, אני בבני ברק ובעלי מתפלל עם אלפי חסידים במניין של שיינר באומן. כל כך מדויק לי. כל כך מלא ניסים קטנים וגדולים שהובילו אותי לנקודה הזאת, שאני יודעת ומרגישה שאין טובה ממנה בשבילי.

פתאום נבהלתי. מה קשורה השמחה שלי לראש השנה, יום הדין? עם השמחה קבענו פגישה בעוד שבועיים. ב"ושמחת בחגך" של סוכות. יש פה מהלך, יש שלבים בסולם הרוחני, ועם כל הכבוד לי, אני לא יכולה לקפץ בב' תשרי לשלב הסופי של שמחת תורה. זה מתחיל פשוט. באלול. פוגשים את המלך בשדה, באינטימיות רגועה בגובה העיניים. בראש השנה עולים שלב בסולם. החיבור למלך הופך לרשמי וחגיגי יותר. כאן אנחנו נכנסים לארמון, מבקשים לראות את המלך יושב על כיסאו המפואר, שולט ביד רמה על כל הברואים. ברגע זה של יראה אנחנו מבינים שהוא יתברך המקור לכל השפע, לכל חפצינו ומאוויינו. רגע המלכת המלך, רגע מלא ענווה, רגע של הבנת אפסותנו מול אין סופיותו.

כמו חיוך של אמא

ביום כיפור שוב משתנים היחסים. יום של דיסטנס. כאן אנחנו ניגשים למלך בתענית ובחשש, מבקשים סליחה על כך שפגמנו במלכותו. אחרי שהוא מחזיר לנו פנים מחייכות, מלאות מחילה, אנחנו מרגישים כמו ילד קטן שמקבל חיוך מלא אהבה מאמא. אנחנו מקבלים חזרה את הביטחון הפנימי, את הוודאות באהבתו אלינו. ועכשיו אנחנו פנויים לרוץ חזרה להתעסק במצוות מתוך שמחה ואמונה שאנחנו אהובים. לכן כל מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו זה לשמוח על כך שנפלה בחלקנו הזכות להיות חלק מעולמו. כל מה שנדרש מאיתנו הוא להתעטף בענני הכבוד. להתעטף במצוות שהוא מרעיף עלינו ברחמים, כלי לעבוד אותו, כלי להיות בקשר תמידי ורציף. מבינים מה זה בעצם אומר? שלהיות בשמחה זו הדרגה הגבוהה ביותר של המלכת המלך. זה סוף המסלול.

אז נכון, קפצתי, דילגתי, קיצרתי תהליכים. לא כי לא התאימו לי השלבים האחרים. פשוט הדעת נפתחה ונתנה לי עשירות, להבין כמה בת מזל אני, שאני זוכה להמליך את אבא שלי, שחייך אליי באהבה, שפתח לי ברחמים גמורים פתחו של אולם וברא לי עולם חדש, וכל מה שהנשמה יכולה זה להלל י-ה, הללוי-ה.

לתגובות: ayakremerman@gmail.com

צלי חגיגי ממולא פטריות
צילום: איה קרמרמן

צלי חגיגי ממולא פטריות

המצרכים הדרושים:

2 ק"ג לפחות צלי כתף (מספר 5), גוש שלם

למילוי: 2 בצלים קצוצים / 5 פטריות שמפיניון טריות גדולות חתוכות / 2 פטריות יער טריות חתוכות / מגוון פטריות מיובשות - שיטאקי, יער, מאי טקי (או כל סוג שאתם מוצאים בסופר) / 5 שיני שום קצוצות / כוס פטרוזיליה קצוצה / 1 כף מלח

לרוטב מעל הצלי: 1 כף טימין טרי או יבש / חצי כפית רוזמרין יבש / 1 כוס מיץ ענבים לקידוש / 2 פטריות שמפיניון חתוכות / חצי כוס דבש / 5 בצלי שאלוט / 1 כף מלח / חבילת ערמונים בוואקום / 4 עלי דפנה / 10-6 גרגירי פלפל אנגלי / 3 מקלות סלרי קצוצים עבה

אופן ההכנה:

סוגרים את הבשר על כל צדדיו (טיגון קל מכל צד עד השחמה) בסיר עם מעט שמן, מוציאים את הצלי ומניחים בצד / משרים את הפטריות היבשות כ-10 דקות בקערה עם שתי כוסות מים רותחים / מוציאים את הפטריות מהמים וסוחטים אותן קלות. שומרים את המים / למילוי: מטגנים את הבצל הקצוץ עד השחמה ומוסיפים לו את הפטריות הטריות, הפטריות היבשות שהושרו, השום, המלח והפטרוזיליה / חותכים בסכין חדה פתח בחלק העליון של הבשר, לאורכו, ויוצרים כיס שבו אפשר להכניס את המילוי / מכניסים את הבשר לסיר שאפשר להכניס לתנור וממלאים בו את המילוי / מפזרים מסביב לבשר את בצלי השאלוט והערמונים / יוצקים מעל הבשר את הדבש, את מיץ הענבים, את מי הפטריות, הטימין, הרוזמרין, הפטריות החתוכות, המלח, עלי הדפנה, הפלפל האנגלי והסלרי / סוגרים במכסה ומכניסים לתנור ל-5 שעות לפחות בחום של 160 מעלות, תוכנית רגילה / יש לוודא שיש מספיק נוזלים שעוטפים את הבשר כדי למנוע ייבוש.

כדי להגיש את הצלי בצורתו החגיגית, וליהנות ממראה המילוי בכל פרוסה, נכון להכין את הצלי מראש, לקרר אותו, לפרוס לפרוסות ואז לחמם שוב לפני ההגשה.