פומביות השימוע - צו השעה

השלילה המוחלטת וחסרת ההנמקה של בקשת ראש הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם עיקרון הפומביות של ההליכים המשפטיים הפליליים. דעה

עו"ד דוד פורר , ח' בתשרי תש"פ

נתניהו מתראיין לכלי תקשורת עם פיזור הכנסת ה-21
נתניהו מתראיין לכלי תקשורת עם פיזור הכנסת ה-21
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בקשתו של ראש הממשלה לקיים בפומבי את השימוע היא חריגה, שכן בדרך כלל החשוד אינו מעוניין שכביסתו המלוכלכת תכובס בפומבי.

אילו השימוע של ראש הממשלה היה פומבי, לא היה מתאפשר דיאלוג בין עורכי דינו של ראש הממשלה לבין הפרקליטות. סביר להניח שבמקרה כזה היו היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות שותקים למן תחילת השימוע ועד לסופו.

ההפסד היה של ראש הממשלה, ומכאן המסקנה שלא מדובר בניסיון לא-ראוי להשיג יתרון טקטי בהליך השימוע. להיפך. המדובר בהקרבת האפשרות לדיאלוג עם הפרקליטות, לטובת הצגת הטענות בפני כל העם.

השימוע נועד עבור החשוד ועבורו בלבד. כללי המשחק נקבעים בהתאם והם מוטים לטובת הבית, דהיינו: הפרקליטות. לחשוד יש מעט מאוד זכויות בהליך השימוע.

החשוד אינו זכאי לקבל את כתב האישום שמתכוונים להגיש נגדו, אלא רק את תמצית החשדות. החשוד אינו מקבל את כל חומר החקירה נגדו, אלא רק את "ליבת" החומר אותו ממיינת הפרקליטות, והחשוד מחוייב לחתום על התחייבות שלא יעשה שימוש בחומר למעט לצורך השימוע.

החשוד אינו רשאי להשתתף בעצמו בשימוע, גם לא כצופה בחדר. אחד הנימוקים לכך הוא, לא תאמינו, שלא יתרכך ליבם של השומעים בפרקליטות כשהם יושבים מול האדם עצמו. בעקבות השימוע רשאית הפרקליטות לשפר עמדות ולבצע השלמות חקירה כדי לסתום חורים ופערים שעלו בשימוע.

בשימוע עצמו אפשר להעלות טענות עובדתיות ומשפטיות ונסיבות אישיות, ולקיים דיאלוג עם הפרקליטות. הדיאלוג הזה הוא חשוב. באמצעותו אפשר להעריך באלו טענות הפרקליטות סבורה שיש ממש ומה הסיכויים להגיע לעיסקת טיעון ראויה. במסגרת הדיאלוג, הפרקליטות אף מעלה מיוזמתה נקודות לדיון ומחדדת את האופן בו היא רואה את הדברים.

האם אין לאזרחים הזכות לשמוע את טענותיו של ראש הממשלה נגד כתב החשדות בצורה ישירה, ללא מתווכים וללא הדלפות? העובדה שמדובר בחריגה מהמקובל אינה נימוק מספק.

גם כתב החשדות חורג מהמקובל ומאשים את ראש הממשלה בעבירת שוחד תקדימית שלא היה כמוה, קבלת סיקור עיתונאי אוהד תמורת הטבות רגולטוריות. זו גם הפעם הראשונה שראש ממשלה מכהן מגיע להליך שימוע, לאחר שאהוד אולמרט ויתר על השימוע.

תארו לכם שנשיא ארצות הברית היה מבקש שהשימוע בקונגרס בנוגע להגשת כתב אישום נגדו לא יהיה פומבי אלא בדלתיים סגורות. רק על זה היו מגישים נגדו כתב אישום.

השלילה המוחלטת וחסרת ההנמקה של בקשת ראש הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם עיקרון הפומביות של ההליכים המשפטיים הפליליים. השקיפות והפומביות הם צו השעה בכל נושא ציבורי, וכך גם כשמדובר בשמיעת טענותיו של ראש הממשלה נגד כתב החשדות.

עו"ד דוד פורר, ראש מחלקת ליטיגציה בגרוס GKH