בשבע מהדורה דיגיטלית

מצעד הגבבה

הנוכחות המגזרית המרעננת במצעדים העבריים השנתיים לא מצליחה לחפות על עידן עגום של להיטים תעשייתיים דלי שפה, מלודיה ותוחלת חיים

אבי סגל , י"א בתשרי תש"פ | עודכן: 14:01

אבי סגל
אבי סגל
צילום: עצמי

לפני כמה חודשים ישבנו, זוגתי ובעלה, בהופעה של חנן בן ארי. בשלב מסוים ירדו הנגנים המלווים מהבמה, ובן ארי אחז בגיטרה וביצע שיר חדש שכתב, 'אלוף העולם' שמו. בדרך הביתה החלפנו רשמים והגענו להסכמה מוזיקלית נדירה: השיר הזה נולד להיות להיט ענק.

הזמן חלף, 'אלוף העולם' כבש את תחנות הרדיו ואת מחלקות הפרומואים בטלוויזיה, ולפני כשבועיים אף הגיע למקום השלישי במצעד הפזמונים העברי השנתי של גלגלצ. למרבה הצער, זה היה גם אחד השירים הטובים הבודדים באותו מצעד, כמו גם במצעד המקביל של התחנה המתחרה. תשע"ט במוזיקה העברית הפופולרית הסתיימה בקול ענות מונוטוניות ושעמום.

אני יודע מה אתם חושבים: הנה עוד אשכנזי זקן ונרגן שמתלונן על המזרחיות השלטת בפלייליסט העכשווי של המוזיקה הישראלית. איזה שטויות, אני אפילו לא בן 50. וכן, יש יותר סיכוי למצוא בנגן המדיה שלי את דץ ודצה מאשר את עומר אדם. זה עדיין לא סותר את הטענה שרוב הלהיטים המקפיצים של תשע"ט נשמעים כמו שיבוטים של אותו הדבר, וגם בין הקולות השקטים יותר בכלל לא פשוט להבדיל.

אחת הסיבות לתחושת הדז'ה-וו היא העובדה הדי מדהימה שבמצעדים השנתיים כמעט אין נשים, בוודאי לא נשים ששרות לבדן. בין עשרים הגדולים של גלגלצ יש רק שיר אחד בביצוע זמרת (נועה קירל), לעומת 17 שירי סולו או דואטים על טהרת המין הגברי. במצעד השנתי של כאן גימל המצב לא משופר בהרבה: שני שירים של נשים, 15 של גברים, שלושה מעורבבים. מוזר שבית המשפט עדיין מרשה הדרה כזאת. לא, ים רפאלי הוא לא אישה. גם לא רותם כהן, עדן חסון או עדן מאירי. אפשר להבין את הבלבול אבל גם בניה ברבי הוא גבר, מצטער.

שירי המצעדים השנה נחלקים לשלושה סוגים: האחד כולל שירים אישיים, לעיתים קיומיים ו/או אמוניים, אבל זה הסוג הנדיר. שירים אחרים הם מוצרי המפעל לייצור להיטים על שם דורון מדלי (או אבי אוחיון, או סטטיק), עם שמות מבוססי מצלול שפעם היו נשלחים לקדם-אירוויזיון: יאסו, פאוץ', באסה סבבה, ננה בננה, מאמא חממה. את האחרון המצאתי. עוד תראו שהוא יהיה במצעד השנתי הבא.

הסוג השלישי כולל את שירי יחסינו לאן. הנשים אולי נעדרות מרשימת המבצעים אבל בולטות בנוכחותן במילות השירים - משירי אהבה עליזים ("מים רבים לא יכבו את האש שלנו") דרך שירי אכזבה מרירים ("כבר כמה ימים את הולכת בבית, פרצוף נפט") ועד שירי פאסיב-אגרסיב מטרידים ("לא מבין מה עובר עלייך", "ממה את מפחדת", בקיצור הקלאסיקה של אייל גולן). הטקסטים כמעט תמיד פשוטים, ישירים, יותר הודעות ווטסאפ מאשר פזמונים. יאללה תרימו כבר טלפון ותסדרו את הדברים ביניכם, למה לערב את כולנו? וכמובן, ברוב המקרים, ככל שהמילה לב על הטיותיה מופיעה בשיר יותר – כך השיר מדבר אל הלב פחות.

לעיתים רחוקות נמצא במצעד שירים עם יותר מארבעה אקורדים, שירים שלא מוציאים עשן מהאוזניים אחרי שתי השמעות לכל היותר. אבל אין זה מקרה שאחד השירים הבולטים במצעד גלגלצ הוא עדיין 'לבחור נכון' בביצוע אמיר דדון וישי ריבו. זהו ביצוע מחודש ללהיט של דדון מלפני שלוש שנים, נצח במושגי תוחלת חיים של להיט עכשווי, והוא עדיין שלוש רמות מעל רוב היתר. צריך דמיון עשיר כדי לראות את אחד משירי תשע"ט זוכה לחיי נצח כמו 'בואי כלה' (29 במצעד השנתי תשנ"ג), 'אין לי ארץ אחרת' (37 בתשמ"ו) או 'מה זאת אהבה' (מקום 45 במצעד תשמ"ח). אולי 'אלוף העולם' ישוב בעתיד כמו עוף חול, אבל זהו.