לקראת יום הכיפורים: מתי אשה בהריון צריכה להפסיק לצום?

מומחה במיילדות וגניקולוגיה מתאר את התרחישים השונים אצל יולדות שעלולים לגרור הפסקת חלקית או מלאה של צום יום הכיפורים.

ד"ר גיל פומפ , ח' בתשרי תש"פ

הריון
הריון
צילום: איסטוק

מיעוט בשתיה עשוי לגרום להופעת צירים מכיון שההורמון המווסת את תחושת הצמא מופרש בזמן חוסר בנוזלים הוא "שכן קרוב" של הורמון האוקסיטוצין הגורם להתכווצויות הרחם.

נשים הנוטלות תרופות בקביעות או עם מחלות רקע צריכות התייחסות פרטנית על ידי הרופא המטפל.

חשוב להדגיש שההתייחסות הינה רפואית ואינה הלכתית. במקרים גבוליים או בהופעת ספק לגבי מקרה פרטני, כדאי להתייעץ עם פוסק הבקיא בתחום.

לגבי נשים בהריון "רגיל" (ללא מחלת רקע או בעיה רפואית):

כל עוד האישה חשה בטוב אין מניעה מצום. כדאי למלא את המאגרים טרם תחילת הצום בשתייה מרובה ובפחמימות מורכבות.

יש נטייה לירידת לחץ דם במיוחד בשליש האמצעי של ההריון, ולכן התייבשות גם אם קלה מגבירה את תחושת החולשה ועשויה להביא אף לעילפון. במקרים של חשש לעילפון חייבים להשלים את החסר בשתיה ובמנוחה.

בחילות של תחילת ההריון – יש להן נטייה להתגבר במצב של התייבשות, אם כי ברמות חומרה שונות. לדעתי ניתן לצום ובמידה ויש הרעה במצב הכללי או התגברות הבחילות/הקאות, לעבור לשתיה ממותקת בשיעורין, ואם לא די בכך אז מעבר לשתייה כרגיל.

בזמן הופעת צירים סדירים (גם לאישה שנמצאת סביב תאריך הלידה) - עד שבוע 39 ההמלצה היא על שתייה ממותקת לשיעורין. משבוע 39 ואילך קיימת גישה שצירים אינם עילה להפסקת הצום, אלא רק כאשר האישה בלידה פעילה – ואז היא אוכלת ושותה לפי הצורך.

מצבים רפואיים הדורשים התייחסות מיוחדת

הקאות בתחילת/ אמצע הריון – התייבשות (אפילו קלה) מביאה להתגברות הבחילות שגורמות להתייבשות שמביאות לבחילות וחוזר חלילה. ממליץ בחום על שתיה לשיעורין ואם זה לא מספיק אז מעבר לשתיה כרגיל.

יולדת שבעברה ניתוח קיסרי אחד או יותר, נמצאת בסיכון מוגבר לקרע רחמי. על כן, בהופעת צירים יש לשהות במעקב/ השגחה רפואית, וכן להשלים נוזלים. נשים שבסיכון גבוה מאוד לקרע רחמי, כגון מספר ניתוחים בעבר או חתך "קלאסי" בגוף הרחם, כדאי שלא יצומו מלכתחילה אלא ישתו לשיעורין.

מצבי סכרת הריון המאוזנת בדיאטה - שתייה בלבד (לשיעורין). ניתן להימנע מאכילה. לעומת זאת, לנשים עם סכרת הריון המטופלות בתרופות (אינסולין, גליבן) - אסור לצום. אכילה ושתייה סדורה כביום חול.

צירים מוקדמים עם קיצור צוואר הרחם (לפני שבוע 34) - מכיון שמדובר בפגות משמעותית, אסור להסתכן. גם אלו המתירים צום מאוכל, מדגישים את חשיבות השתיה המרובה – סביב 3 ליטרים ביום. לפי חלק מהדיעות ניתן להגיע לכמות זו אף בשתיה לשיעורין. בשלב מאוחר יותר (בין שבוע 34-ל 37) ניתן לצום באופן עקרוני. אך מכיון שעדיין מדובר בפגות ויש עניין למנוע לידה, נדרשת התייחסות פרטנית האם מלכתחילה שתייה מרובה לשיעורין, או שמלכתחילה תצום ולפי הרגשתה שתייה לשיעורין.

הריון תאומים – ברמת העיקרון קיים סיכון מוגבר ללידה מוקדמת. עם זאת, בהינתן שצוואר הרחם לא מקוצר ואין פעילות רחמית, לדעתי אין מניעה מלצום. כמובן שאם מופיעים צירים אז צריך לשתות. בהתחלה לשיעורין, ואם לא די בכך, אז שתייה מלאה.

נשים בהריון עם מחלות רקע אוטואימוניות או עם נטייה לקרישתיות יתר, צריכות להימנע ממצב של התייבשות, בשל החשש להיווצרות קרישים ותסחיפים. חובה עליהן לשתות. לגבי כמות השתיה והאם לשיעורין – נדרשת התייחסות לגופו של מקרה.

איחולי צום קל ומועיל, הריון נעים ולידה קלה.

ד"ר גיל פומפ – MD/MHA הוא מומחה במיילדות ובגינקולוגיה