בשבע מהדורה דיגיטלית

חזית נשכחת

ארגון החזית העממית נחלש בשנים האחרונות. תפיסת החוליה שרצחה את רנה שנרב הי"ד, מעוררים את החשש שארגון הטרור מתכנן לשוב לפעולה

יוני רוטנברג , י"א בתשרי תש"פ | עודכן: 23:54

מבחינת אבו-מאזן זה רצח לגיטימי. מקום הרצח של רנה שנרב הי"ד
מבחינת אבו-מאזן זה רצח לגיטימי. מקום הרצח של רנה שנרב הי"ד
צילום: פלאש 90

זה כבר הפך לריטואל קבוע. כמו משחק חתול ועכבר מתמשך, אחת לתקופה הלב נחמץ לשמוע על עוד חיים צעירים שנגדעו ביהודה ושומרון, ומיד לאחר מכן מגיעה ההכרזה של ראש הממשלה: “נגיע אל המרצחים".

במקרה של רנה שנרב הי"ד, שלושה שבועות הפרידו בין ההכרזה ובין הביצוע. ערב ראש השנה הותר לפרסום כי כוחות צה"ל, שב"כ וימ"מ עצרו את מפעילי המטען במעיין דני, שהביא למותה של רנה ולפציעתם של אביה ואחיה. עם היוודע זהות המרצחים והשתייכותם התגלתה התמונה המלאה שמאחורי הפיגוע הרצחני.

ארבעה נעצרו בחשד להשתייכות לחוליית הטרור. ראש החוליה, דמות שמוכרת מאוד לכוחות הביטחון, הוא סאמר ערביד. ערביד, בן 44 מרמאללה, נחשב לאחד מבכירי החזית העממית בגזרה, והספיק מתחילת האינתיפאדה השנייה לשבת בכלא הישראלי ובמעצרים מנהליים שש פעמים. הוא זה שהוביל את הפיגוע במעיין דני, ואף הפעיל את המטען בשעת מעשה. יחד איתו נעצרו קאסם ברגותי, בן 25 מהכפר כובר הסמוך לרמאללה, יאזן מג’מאס בן גילו וגם הוא תושב רמאללה, ונזאם מחמד, בן 21 מביר זית הסמוכה. כולם פעילים מוכרים בחזית העממית, הצעירים יותר בארגון הסטודנטים של החזית העממית באוניברסיטת ביר זית, והשאר בארגון עצמו.

פיגוע שמוציאה החזית העממית הוא דבר שלא היה כבר זמן מה. הארגון, שאחראי בעברו לפיגועי איכות כמו רצח השר רחבעם זאבי, לא נמצא בחוד החנית של הטרור הפלשתיני כבר כמה שנים. עם מעצרו של ערביד ושאר חברי החוליה, ובעקבותיה הידיעה כי ערביד הובהל לבית החולים במצב אנוש היישר מחדר החקירות של השב"כ, פרסמו בארגון הודעה שאפשר היה לשמוע ממנה שינוי כיוון במובן הזה. “גישת ההתנגדות שלנו תימשך ותסלים עד לפיצוץ הר הגעש הפלשתיני בפנים של ישראל ושל המתנחלים", כתוב בארגון בהודעה לוחמנית במיוחד.

שאלה של אינטרס

האם הפיגוע הזה ופיגועים נוספים שתוכננו על ידי ערביד ונחשפו בחקירה, לצד ההודעה הזאת, באמת מסמנים עידן חדש בארגון? מומחים נוטים לפקפק בתחזית שכזאת. “ההודעות של החזית העממית נועדו להראות שהארגון הזה עוד קיים ברחוב הפלשתיני, ושהם לא רק מדברים אלא גם עושים, אבל אין להם יכולת הרבה יותר מזה”, מסביר ד”ר גדי חיטמן מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת אריאל. הוא מוכיח את ההנחה הזאת מנוהל שהיינו רגילים אליו עד לפני כמה שנים, ועכשיו לא ראינו ממנו דבר. “אתה לא רואה שהציבור הערבי יוצא ומוחה בהפגנות ענק והפרות סדר, אתה אפילו לא רואה אנשי החזית העממית יוצאים לרחובות להפגין נגד החקירה שממנה ערביד יצא לבית חולים. החזית העממית הרבה זמן לא הייתה בתודעה הציבורית, והייתה להם הזדמנות. הם תצפתו מזה זמן על המעיין, ראו מתי מגיעים יהודים, וזה גם מקום קל יחסית. הם אמרו לעצמם 'נעשה קצת נזק'. הם לא חשבו שבזה הם 'ישחררו את פלשתין'".

כדי להבין על אילו הנחות יסוד מבוססות התחזיות המרגיעות של חיטמן, צריך להבין קצת יותר את מעמדו הפוליטי והחברתי של ארגון החזית העממית. הארגון הוקם בשנות ה-70 על ידי ג’ורג’ חבש כארגון לאומי-חילוני, בשונה מארגוני הטרור האחרים שאנו מכירים בישראל. האידיאולוגיה שלו היא לאומית וקומוניסטית, אך שלא נטעה – היעדר האלמנטים הדתיים לא הפך אותו לפחות אכזרי. במהלך שנת פעילותו, תחת מנהיגים דומיננטיים כמו חבש ואחמד סעדאת, הוא ביצע פיגועים רצחניים, והעמיד בשורותיו עשרות אלפי פעילים. אבל בשנים האחרונות הוא נחלש.

"הארגון צורף בעל כורחו לאוסלו, וישב בשקט הרבה שנים כי הבין שפיגועים לא משתלמים או שהוא לא מסוגל לבצע אותם”, מסביר חיטמן. "התמיכה שלו בשטח ירדה פלאים כי הוא הפך להיות כינור שלישי או רביעי אחרי חמאס ופת"ח, גם ביו"ש וגם בעזה. אין להם עשרות אלפים כמו בימי ג’ורג’ חבש, זו לא המנהיגות הקלאסית שלו ושל אחמד סעדאת. אין היום דמויות ברמה כזאת בארגון”.

נוסף על כך, הבריתות הפוליטיות של הארגון מסנדלות אותו. החזית העממית הצטרפה כחברה בארגון אש"ף, שאבו מאזן הוא האיש החזק בו כיום. "אבו מאזן כראש הרשות לא מאמין בכלי הטרור", מסביר חיטמן. "הוא קורא לזה מחאה עממית, הוא לא תומך באופן מובהק בטרור. כשהוא רואה איומים כאלה הוא גם פועל לעצור, לא מאהבת ישראל כמובן, אלא מתוך הבנה שזה לא משרת את האינטרס שלו. זה לא שהוא מונע מהם אקטיבית לעשות פיגועים, אבל זה לא הרוח של אש"ף היום, ובחזית העממית מבינים את זה ולא מעוניינים לשבור את הכלים. אבו מאזן מסתכל על האירוע, ואומר לעצמו שאם הרגו יהודייה בשטחים אז זה לגיטימי, הוא לא רואה צורך לגנות את זה. זה לא אוטובוס בלב תל אביב”, מסכם חיטמן.

לצד ההודעות של החזית העממית, הופיעו גם הודעות של חמאס התומכות בפעולה הרצחנית. למרות התמיכה החד פעמית, לא מדובר פה בשיתוף פעולה הדוק. החזית העממית לא יכולה לממש את השאיפות הרצחניות שלה ולהרים את קרנה מחדש, גם לא בעזרת חמאס. הפער האידיאולוגי בין הארגונים משאיר את החזית העממית שוב בודדה וחלשה. “לרוב אין שיתוף פעולה ארגוני בין חמאס לחזית העממית, אף כי ייתכן שברמת השטח וההיכרות בכפרים, יש שיתוף פעולה בין טרוריסטים הנמנים על שני הארגונים", מסביר ליאור אקרמן, לשעבר בכיר בשב"כ. "אולם מאחר שחזונו של חמאס הוא הקמת ח'ליפות מוסלמית קיצונית על פני כל המזרח התיכון, ואילו החזית העממית הוא ארגון אידיאולוגי חילוני, הרי שברמה הארגונית סביר שלא נמצא שיתופי פעולה בולטים בין הארגונים”.

תמיכה אירופאית

מיד אחרי מעצרם של ארבעת חברי החוליה עצר צה"ל פעילים בכירים יותר בארגון. לאחר מעשה סומנה החזית העממית ונגבה ממנה תג מחיר, אך בהתחשב בכך שלערביד ולחלק מחברי החוליה יש עבר ביטחוני עשיר, עולות התהיות כיצד לא סומנו קודם לכן, ולמרות ההיכרות של מערכת הביטחון הצליחו ליצור תשתית משמעותית שכזאת. “החזית העממית הוא ארגון ממודר שפועל בחוליות קטנות, לרוב עם משימות ממוקדות והיררכיית פיקוד ברורה, בשונה מחמאס השואף להגדיל את מעגלי ההשתתפות באלימות", מסביר אקרמן.

"ראש החוליה אכן נעצר ונכלא בעבר, אולם לאחר ששוחרר ובהיעדר מודיעין ממוקד על פעילות טרור, כנראה ששב"כ לא ראה בו סיכון מיידי”, הוא ממשיך. "אני מניח ששב"כ מתחקר וכבר תיחקר את ההיבטים המודיעיניים של החוליה הזאת, אולם חשוב להבין שבגלל אופי פעילות החוליות הקטנות בחזית העממית, קשה יותר לזהות סימנים לפעילות חשודה מראש”.

אגב חשיפת הדמויות העומדות מאחורי הפיגוע הרצחני, התגלתה עוולה נוראית לא פחות מביצוע הפיגוע בעצמו. סאמר ערביד, ראש החוליה, עבד למחייתו כמנהל החשבונות של ארגון זכויות האדם ‘אדאמיר’. ‘אדאמיר’ הוא ארגון הפועל לייצוג וסיוע לאסירים ביטחוניים בכלא הישראלי, פעמים רבות גם אסירים עם דם על הידיים. כבר שנים רבות ש’אראביד’ מזוהה עם החזית העממית, ועובדיו הם במקרים רבים גם פעילים בחזית העממית.

עם חשיפתו של ערביד כרוצח רנה שנרב וכמתכנן פיגועים נוספים, פרסם ארגון ניטור המידע NGO Monitor מידע על התרומות הנדיבות שמעבירות ממשלות אירופיות לארגון ‘אדאמיר’, שעל צומת ניתוב הכספים שלו יושב רוצח נערות כערביד. ממשלות ספרד, שווייץ, נורבגיה, דנמרק, שבדיה, הולנד ואירלנד העבירו במהלך השנים מיליוני דולרים לארגון ‘אדאמיר’, שלמעשה תומך באסירים שרצחו חפים מפשע. מנהל החשבונות של הארגון, ערביד, לא היה כאמור טלית שכולה תכלת במהלך כל השנים האלה. כפי שהוזכר, הוא ישב בכלא הישראלי שש פעמים באשמות של תכנון פיגועים והשתייכות לארגון טרור. כל זה לא מנע מאותן ממשלות להמשיך ולהעביר את הסכומים האדירים הללו.

ולא מדובר במקרה יחיד. בדפוס דומה מאוד לערביד ו’אדאמיר’ פועל גם ארגון ‘Health Work Comittees’ ומנהל החשבונות שלו וואליד חנאטשה. חנאטשה נעצר מיד אחרי ערביד, במסגרת מעצרים של בכירי החזית העממית. גם כאן העבירו ממשלת שבדיה והאיחוד האירופי יותר מ-3 מיליון דולר במהלך השנים 2018-2017 לארגון, שמקושר לחזית העממית ומנהל החשבונות שלו פעיל מורשע בארגון טרור. מלבד הפעילות הפסולה של ארגוני זכויות אדם המקושרים לארגוני טרור, קשה שלא לתמוה לאן מנותב הכסף שמגיע מאירופה, כאשר מנהל החשבונות - שאחראי על זרימת הכספים - מגייס רוצחים ומכין מטענים לצורך פיגועי טרור.