בשבע מהדורה דיגיטלית

לשנים הבאות בירושלים

בתום שנה בתפקיד ראש עיריית ירושלים, משה ליאון מסכם בריאיון חג שנה ראשונה בתפקיד

ניצן קידר , י"א בתשרי תש"פ | עודכן: 13:41

עונה למסרונים של התושבים. משה ליאון
עונה למסרונים של התושבים. משה ליאון
צילום: דוד וייל

בדף הבית במחשב שניצב על שולחן העבודה של משה ליאון, ראש עיריית ירושלים, מרצדים כמה מספרים בגופן גדול יחסית. לא מדובר בסכומי תקציב או במספר הפקחים. כשליאון מציץ למסך, הוא מחפש משהו אחר לגמרי.

"עד שנבחרתי, דף הבית במחשב שלי בעבודה היה של אתרי חדשות", הוא מספר. "מאז הבחירה יש על המסך שלי שתי אפשרויות: או מוקד 106, מה שנותן לי תחושה שהציבור מקבל מענה טוב, או תמונה של כל הכבישים כדי לראות מה המצב והיכן יש פקקים. זה חלק מהחיים שלי. אני חולה על ירושלים וחי את העיר מבוקר עד בוקר".

לפני קרוב לשנה, ערב הסיבוב השני של הבחירות לרשויות המקומיות, שוחחנו עם ליאון על גבי דפים אלה. ההצהרה המרכזית שנתן הייתה קשורה לשני הנושאים הראשונים שיטפל בהם ברגע שייכנס לכהונתו – סוגיות הניקיון והטיפול בכבישים. הוא מחייך כשאנחנו מזכירים לו שזו הייתה ההצהרה שלו. "אני מכיר ועוקב אחרי הניהול המוניציפלי של ירושלים כבר שנים רבות. הבעיות הראשונות שאמרתי שאטפל בהן היו אלו שמסמלות את מה שנדרש בו התיקון הכי מהיר. בעיית הלכלוך, בעיית המדרכות שהולכים בהן ולצערי יש מי שנופלים, ובעיית הכבישים".

ואתה יכול לומר שהבעיות הללו נפתרו?

"יהיה יומרני לומר שאפשר לעשות הכול בשנה אחת. אני מתכוון להתרכז בנושאים האלה לאורך כל הקדנציה וגם בקדנציות הבאות, מכיוון שמדובר בעיר ענקית. בשלב זה, דאגתי לטפל בכל שכונה. לקחתי את הכבישים הכי בעייתיים בשכונות ובהם טיפלתי, ודבר דומה נעשה בנושא הניקיון. תקציב הניקיון הוגדל, הוחלף מנהל אגף תברואה ובסופו של דבר בחודשיים האחרונים אנחנו מעבירים למיקור חוץ את טאטוא הרחובות. במצב הזה נוכל לפקח כמו שצריך, כי העירייה הופכת להיות מגורם מבצע לגורם מפקח".

הוא מתייחס גם לסוגיית חסימת הכבישים בשל שדרוג הכניסות לעיר. "חלק גדול מהכבישים פתוחים ופצועים בעקבות השינוי המשמעותי שהולך להתרחש בתחבורה העירונית. הקו האדום של הרכבת הקלה נמצא בעיצומה של הרחבה לכיוון הדסה עין כרם ונווה יעקב. הקו הירוק הולך ונבנה בימים אלה. מצד אחד זו תקופה מאוד לא נעימה, אבל מצד שני התוצאה תהיה מדהימה. אני מקווה שבשנת 2023 נוכל להיות אחרי רוב הפרויקט של הכניסה לעיר.

"המיוחד בתפקיד ראש עיר בירושלים הוא הפרגון. הציבור יודע להעריך ולומר תודה. אנשים מציינים לשבח קודם כול את נושא הניקיון, שבתחילה חשבתי שמטריד בעיקר אותי ובהמשך הבנתי שהעסיק הרבה מאוד תושבים. גם לגבי שיפוצי הכבישים, מסתבר שאנשים מרוצים בסופו של דבר".

אומרים עליך שאתה קשוב מאוד לתושבים, עד כדי כך שאתה עונה להם למסרונים.

"כמעט לא קרה לי מקרה של תושב שביקש להיפגש איתי ולא נפגש. יש כמובן גם את הנייד, ואני מקבל אליו הודעות ללא הרף. 95 אחוזים מההודעות הן במקום, וכוללות הערות שראש העיר צריך לדעת עליהן ולעקוב אחריהן. זה חלק מהשריטה שלי, שהכול צריך להיות מטופל. זה עובד היטב. כשאני מקבל מסרון אני בדרך כלל מעביר את זה למי שצריך לטפל בנושא. אני חייב לשדר לכולם שמבחינתי המונח שירות הוא ערך עליון וראש העיר צריך לשרת את התושבים שלו. אני כמובן גם מצפה מעובדי העירייה ומההנהלה הבכירה לנהוג כמוני".

פעילות ללא חילול שבת

בתום מערכת הבחירות האחרונה לרשויות המקומיות ירושלים הייתה עיר שסועה, מצב שקצת מזכיר את מה שגרמו למדינה כולה שתי מערכות בחירות. ליאון הצהיר שהוא מתכוון לפעול לאחדות. הסקפטיות נשמעה מכל עבר, והיו מי שטענו שהוא עלול להתנהל כראש עיר עם קואליציית מיעוט. זה לא קרה.

"האחדות התחילה בקואליציה. הקמתי קואליציה כמעט מקיר לקיר – החל מהחרדים ועד למרצ ויוסי חביליו. כולם יושבים יחד עם כל הציונות הדתית ועוד כמה חברי מועצה חילוניים. אנחנו מנהלים את העיר בלי מריבות ובלי ויכוחים שאין להם סוף. עד היום יישבתי את המחלוקות שהיו בתוך העיר. התקדמנו בנושא החברתי הפנים-עירוני בעיר בצעדים משמעותיים".

מתחריך טענו שתסגור את ירושלים בשבתות.

"אחרי שאיימו שאנחנו נסגור את השוק ומתחם התחנה בשבת, הם פתוחים לרווחה. אני חושב שהסטטוס קוו הוא אמירה חזקה מאוד וצריך לעשות הכול כדי לעמוד בו – לשני הכיוונים. עמדתי על כך מאז שנכנסתי לתפקיד. הוספתי נדבך חשוב מאוד בלכידות העיר – פעילות בשבת שאינה מחללת שבת. מדובר במענה למשפחות בשבת אחר הצהריים. בדרך כלל בגינות של השכונות, בכל שבת בשכונה אחרת, יש פעילויות של סיפורים ומשחקי חברה לילדים. אנחנו מקבלים תגובות מצוינות לכך. הצד החרדי פחות מעורב בזה, אבל הוא לא מתנגד לכך. זה היופי.

"הגאווה הכי גדולה שלי היא שהצלחתי לאחד את הקואליציה ומבחינתי זה היה הישג ענקי. כזכור, יום לאחר הסיבוב הראשון הספידו אותי, אמרו שיהיו לי מעט חברי מועצה ותהו איך אתפקד במצב כזה. אז יש לי 25 חברי קואליציה מתוך 31 חברי מועצה. הם כולם חברים טובים שלי והעבודה עם כולם צמודה. יש אומנם ניגודים בעמדות, אבל הישיבה המשותפת היא הישג שאני רוצה לשמר עד סוף הקדנציה".

המגוון בירושלים מאלץ את ראש העיר להתמודד גם עם הדירוג הסוציו-אקונומי הנמוך, שמציב את בירת ישראל במקום לא כל כך טוב בדו"ח העוני. "אני לא חושב שיש הסבר מוצדק למה העיר ענייה ולמה היא מדורגת נמוך. יש ערים שיש בהן אוכלוסייה ערבית או חרדית והן לא נמצאות ברמה הזאת".

מה הפתרון שאתה מציע כדי שהנתון הזה ישתנה?

"צריך לבנות כמה שיותר דירות ולהביא לכאן אוכלוסייה חזקה. יש בירושלים את כל מה שצריך לשם כך: חינוך ברמה גבוהה, תרבות באיכות ובכמות גבוהה יותר מאשר במרכז. העיר הזאת צריכה למשוך את הצעירים והמשפחות החזקות. כדי שזה יקרה צריך לבנות בשבילם פתרונות דיור ומרכזי תעסוקה. בשנים האחרונות בנו כ-2,000 יחידות דיור בכל שנה, ואני מדבר על בנייה של 5,000 יחידות דיור ויותר בשנה. לכן אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה לחתום הסכם חומש עם הממשלה על בניית 20 אלף יחידות דיור".

אתה מדבר על הבאת צעירים, אבל ירושלים היא אחת הערים היקרות ביותר למגורים בארץ.

"כשאין היצע אז המחיר יקר מאוד. אנחנו הולכים עכשיו להוסיף אלפי יחידות דיור, ואני מדבר עם היזמים שלוקחים בחשבון שהם יצטרכו להוריד מחירים בשלב כלשהו. אגב, זה עדיין לא אומר שגם אחרי הוזלה, מחירי הדיור בירושלים לא יהיו יקרים. היום דירה היא מוצר מאוד יקר. לדעתי כמו שצעירים קונים בכל המקומות בארץ, הם יגיעו לירושלים. אנחנו דואגים לשם כך לדירות להשכרה לטווח ארוך וגם לתוכנית מחיר למשתכן – כל זה ביחד יחזק את העיר ויביא אוכלוסייה חזקה שתרים את מדד העוני. בנוסף לכך צריך לדאוג לכמה שיותר תעסוקה באוכלוסייה החרדית והערבית. גם זה יחזק וימגר את נושא העוני".

פרט לדירות צריך גם להביא עוד תעסוקה. כיצד אתה מתכנן למשוך לכאן יזמים?

"מאז כניסתי לתפקיד גיליתי כי 95 אחוזים משטח המשרדים בירושלים – תפוס. אז אם אתה רוצה להביא עוד חברות ויזמים – אתה צריך לבנות. הסתערנו על נושא הבנייה למשרדים, ואחרי שיהיה לנו היצע כזה בהחלט יש את מי להביא. הרבה מאוד חברות מתעניינות במה שקורה בירושלים מסיבה מאוד פשוטה שאינה קשורה לאהבה לירושלים: יש כאן הנחת מס משמעותית הקרובה ל-50 אחוזים מעבר למה שמשלמים במרכז הארץ. לכל חברה, חיסכון המס אם תפעל בירושלים שווה הרבה מאוד כסף. זה זרז גדול להביא לכאן חברות הייטק".

הערבים לא ינותקו מהעיר

אחד הנושאים שעלו במרוץ לראשות עיריית ירושלים היה סוגיית הכפרים הערביים במזרח העיר. בעוד חלק מהמועמדים הצהירו כי הם מעוניינים לפתור את הסוגיה באמצעות ניתוק, ליאון הציג עמדה שונה בנוף, עמדה שהוא דבק בה עד עצם היום הזה.

"אני חושב שהפתרון לכל השכונות, כולל הערביות, הוא כלכלה והשקעה. ככל שאני אשפר את רמת החיים של השכונות במזרח העיר – כך המצב שלהן ישתפר, והמצב הביטחוני שלנו גם כן בהתאם".

התושבים הערבים נכונים לשינוי הזה מצידם?

"התשובה חיובית. אם נעשה סקר בקרב ערביי מזרח ירושלים, נגלה שרוב הערבים אינם מעוניינים לעבור לידי הרשות הפלשתינית. טוב להם והם רוצים להמשיך לגור בשטח מדינת ישראל. אלא שבאותה נשימה הם יאמרו שלא השקיעו בהם כבר 50 שנה. צריך להשקיע ולבנות בשבילם. ישבתי עם תושבי ואדי ג'וז על פרויקט לבניית ארבעה בנייני משרדים להייטק. אם נצליח, זה יביא מהפך למזרח העיר. אנחנו משקיעים בניקיון ובתשתיות במזרח העיר. גם בחינוך, המטרה שלנו היא לבנות בתי ספר שהאחראי עליהם יהיה משרד החינוך הישראלי".

ומי אחראי היום על החינוך שם?

"כיום 92 אחוזים ממערכת החינוך במזרח ירושלים מופעלים על ידי הרשות הפלשתינית, ואחר כך מתפלאים מדוע יש שם הסתה. ראש הממשלה נתניהו והשר אלקין הכינו ותקצבו תוכנית די שאפתנית, שבמסגרתה אנחנו מעוניינים להגיע בתוך חמש שנים למצב שבו 50 אחוזים ממערכת החינוך במזרח העיר מופעלים על ידי משרד החינוך. נעשה הכול כדי להתקרב למספר הזה. גם האוכלוסייה מעוניינת בשינוי, כי היא יודעת שמערכת החינוך הישראלית טובה הרבה יותר. אני בשום אופן לא מוותר על השכונות האלה, אלא נלחם כדי שהן יקבלו את מה שמגיע להן".

בשיחתנו עם ליאון לפני הבחירות האחרונות, הוא הצהיר כי "אין ספק שהגיע הזמן להפשיר את הקפאת הבנייה שהייתה בירושלים כל כך הרבה שנים. ירושלים סבלה מההקפאה בלי הסבר מניח את הדעת".

מכס ראש העיר הדברים נראים אחרת. "לא נתקלתי, אולי למעט שני מקומות, בבעיה של הקפאת בנייה בירושלים. לא קיימת הקפאה כזאת. אני יכול לספור על אצבעות יד אחת מקומות שכרגע לא בונים בהם בגלל הדרג המדיני, בעיקר בגבעת המטוס. אני אומר: בואו נבנה בתנופה בכל המקומות האחרים ואז נילחם על גבעת המטוס".

למה בעצם לא בונים שם?

"אני כבר לא שואל והוועדה המחוזית לא דנה בזה שנים. אני שוחחתי עם השגריר האמריקני על הנושא הזה, והוא אמר לי שבכל השכונות שכבר יש בהן בתים או בניינים אפשר להמשיך לבנות. היו שמועות על הקפאת בנייה בגילה, ברמות ובארמון הנציב. אין שם הקפאה ודווקא בונים בכמות יפה".

"ליברמן הוא איש ימין"

השיחה עם ליאון מתקיימת זמן קצר אחרי פגישתם של ראש הממשלה נתניהו ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שלא הוציאה את המצב הפוליטי מהמבוי הסתום שאליו נקלע.

ראש העיר ידוע כמקורב מאוד לליברמן. "ליברמן היה מאחוריי בהתמודדות על ראשות העיר, כחבר אבל לא כמפלגה. אני גאה בחברות בינינו. גם אריה דרעי חבר טוב שלי ואני גאה בכך".

למה לדעתך הוא מסרב לתת את הפתרון לסוגיית הממשלה הבאה, למרות שהפתרון בכיס שלו?

"לדעתי האישית חייבת להיות כאן ממשלת ימין יחד עם החרדים והציונות הדתית, כשנתניהו ראש ממשלה. אעשה הכול כדי שזה יקרה. מצד שני, אני מכיר את אביגדור ליברמן ואף אחד לא יהפוך אותו לאיש שמאל. כולם יודעים שהוא איש ימין. בסופו של דבר, אני מאמין שכמו שקרה כאן בירושלים – אם כולם רוצים לשבת יחד באמת, אפשר להגיע להסכמות".

אתה מאמין שדרעי וליברמן יוכלו לשבת יחד?

"אין ספק שהשיא שהם הגיעו אליו הפעם בעימות ביניהם גלש גם לחברות האישית שלהם. אני מאמין שקודם כול, בפוליטיקה הישראלית הכול אפשרי, והחשיבות של מדינת ישראל היא לפני הכול. כשאנחנו חושבים על הדברים ומבינים שהאויבים האמיתיים שלנו הם מחוץ למדינה ואנחנו צריכים להתאחד, אני חושב שכל אחד מהמעורבים כאן יכול בסוף להגיע להסכמות והבנות. אני מקווה שיגיעו אליהן".

מסתבר שהדברים תלויים דווקא בחבריך, והמצב הזה עלול להוביל לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה אחת.

"קשה לי להאמין שיהיו בחירות נוספות. אני לא רואה את זה קורה".

מעניין שדווקא ליאון, שהסיסמה שהוא מוביל בעירו היא אחדות ואיחוד, מסתכל אחרת על אפשרות של הקמת ממשלת אחדות ברמה הארצית. "אני לא יכול לשכוח את בחירות 1992, את הסכמי אוסלו והתוצאות שלהם. אנחנו לא יכולים לקחת סיכון, ובממשלת ימין אנחנו מאוד בטוחים".

אז הכול תלוי בליברמן?

"אני חושב שהוא גם איש ימין, ואם תהיה הסכמה להידברות בין הצדדים – הכול אפשרי. אני בטוח שאף אחד לא מעוניין בבחירות".

השאלה המתבקשת בהקשר הזה, אף שליאון טרם סגר שנה ראשונה בתפקיד, היא האם מדובר במקפצה בדרך לפוליטיקה הארצית. על הסקאלה בין טדי קולק לאהוד אולמרט, נראה שהוא מציב את עצמו קרוב יותר לראש העיר שהגיע כדי להישאר בתפקיד. "אני רואה את התפקיד הזה כתפקיד חיי", הוא קובע נחרצות. "מכאן אין לי שום שאיפה אחרת, ואני רואה את עצמי כראש עיריית ירושלים ככל שאוכל לעשות את התפקיד. אני מאוד אוהב את התושבים, ומאמין שנצליח יחד לחזק את ירושלים כעיר מובילה".