אל תתערבו לנו
60% מהישראלים מתנגדים להתערבות יהדות ארה"ב בהחלטות ישראל

סקר קרן רודרמן: רק 22% מהישראלים בקיאים בהבדלים בין הזרמים השונים בקהילה היהודית בארצות הברית.

יוני קמפינסקי , י"א בתשרי תש"פ

שיקגו
שיקגו
צילום: סרג' אטטאל, פלאש 90

60% מהישראלים אינם מעוניינים שיהדות ארצות הברית תשפיע על קבלת החלטות בנושאי דת ומדינה בישראל. 40% מהם מתנגדים לכך בתוקף ו- 20% בעד השפעה במידה מועטה בלבד.

כך עולה מסקר חדש שיזמה קרן משפחת רודרמן, הפועלת לחיזוק יחסי ישראל-יהדות ארצות הברית. הסקר נערך במטרה לקבל תמונת מצב עדכנית בנוגע לעמדות הציבור בישראל כלפי הארגונים היהודיים המרכזיים בארצות הברית ותפקידם בשימור הקשר עם מדינת ישראל. הסקר בוצע על-ידי חברת "דיאלוג" בקרב 500 משיבים מהציבור היהודי הבוגר בישראל.

בּוֹרוּת וביקורתיות

הסקר מגלה תמונה מורכבת לגבי האופן שבו תופסים הישראלים את הארגונים היהודיים. מצד אחד, הציבור בישראל מעיד שהוא אינו חשוף מספיק לפעילות ארגונים אלה ואף מחזיק בעמדות ביקורתיות כלפיהם.

כך, למשל, 57% מהישראלים כלל אינם מכירים או מכירים במידה מועטה את הארגונים האלה ואת העשייה שלהן, בעוד ש- 9% בלבד מהמשיבים מכירים אותם במידה רבה. בנוסף, 45% העידו שכלל אינם נחשפים לפעילות ארגונים אלה ו- 44% נחשפו מדי פעם בלבד, לעומת 2% בלבד שהעידו שנחשפו. זאת ועוד, 79% ציינו שאינם עוקבים באופן יזום אחרי פעילות הארגונים הללו באמצעי המדיה השונים (רשתות חברתיות, תקשורת וכד').

לפי הסקר, חוסר ההיכרות עם הארגונים היהודיים מתיישבת עם בורות ביחס לזרמים היהודיים בארצות הברית. רק 22% מהישראלים העידו על עצמם שמכירים במידה רבה או רבה מאד את ההבדלים בין הזרמים השונים בקהילה היהודית בצפון אמריקה. 32% השיבו כי הם מכירים את ההבדלים במידה בינונית ו-26% מכירים אותם במידה מועטה.

הציבור הישראלי מגלה גם ביקורתיות כלפי הארגונים היהודיים המרכזיים בארצות הברית. לפי הסקר, 35% חושבים שארגונים אלה אינם מגוונים מספיק ומשלבים אוכלוסיות שונות (צעירים, נשים ולהט"בים). נתון נוסף המעיד על ביקורתיות הוא ש- 42% ציינו שהיו מעוניינים לראות את הארגונים היהודיים עוברים רענון והתחדשות במטרה לשפר את הדיאלוג עם ישראל. 20% מהם היו מעוניינים בכך במידה בינונית.

בתשובה לשאלה "באיזו מידה הינך תומך בהקמת ארגון יהודי חדש שיפעל להתאים את הקשר בין ישראל ליהדות ארצות-הברית למאה ה- 21", 40% השיבו שבמידה רבה עד רבה מאד, 22% במידה בינונית, 10% במידה מועטה ורק 10% מתנגדים לכך.

שירה רודרמן
צילום: נועם גלאי

אמון גבוה ויעילות

לצד הביקורת, קיימות גם עמדות חיוביות בציבור הישראלי כלפי הארגונים היהודיים באמריקה. 89% מהנשאלים אמרו כי הם רואים חשיבות מוסרית בקשר של ישראל עם הקהילה היהודית בארצות הברית. בנוסף, ולמרות ההיכרות המוגבלת של הישראלים עם הארגונים, 51% מהישראלים סומכים על הארגונים ומאמינים שהם מייצגים אינטרסים ישראלים בארצות הברית. קרוב למחצית מהמשיבים (46%) סבורים שהארגונים מקיימים קשרי עבודה קבועים ויעילים עם ההנהגה בישראל.

מתחברים ליהדות אמריקה דרך משפחה וחגים

בתוך כך, דירג הסקר באילו ממשקים חשים הישראלים את החיבור החזק ביותר ליהדות ארצות הברית. מעל רבע (27%) ציינו כי אינם מרגישים זיקה ליהדות ארצות הברית. מבין אלה שחשים חיבור, 38% ציינו שהתקשורת הישראלית היא המקור לקשר זה, 30% השיבו שקשרים משפחתיים, 25% אמרו שחגים יהודיים וקשר עם משלחות של יהודים המבקרים בישראל, 17% השיבו תרבות ואמנות יהודית, 16% מחוברים ליהדות אמריקה דרך התקשורת היהודית והאמריקאית ו- 12% באמצות עסקים וקשרי מסחר.

בתגובה לממצאים אמרה שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן: "הציבור הישראלי אמנם ביקורתי כלפי התערבות של יהודי התפוצות בישראל, אבל הוא מודע לכך שהוא כמעט ולא מכיר אותם. עלינו לפעול כדאי להעלות את המודעות של הישראלים בכלל, ושל מעצבי השיח בפרט, כלפי החיים היהודים בארצות הברית והתרומה המיוחדת של קהילה זו לישראל".

עוד אמרה רודרמן: "אנו רואים שהרוב הגדול של הישראלים רואה בחיוב את הקשר בין הצדדים, אך הרבה פחות מהם סומכים על הארגונים המנהלים את השיח. הגיעה העת לשנות את השיח של ישראל עם הקהילה היהודית בארצות הברית כך שהיא תתבסס על החיים שלנו כיום מקום על נורמות והסכמות מלפני 60 שנה ויותר. רק כך נוכל לוודא שהקשר נשאר רלוונטי לנו ולדורות הבאים".