שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, מצהיר בראיון מיוחד לערוץ 7 כי תכנית השלום האמריקנית אינה כוללת שום כוונה לפינוי יהודים מבתיהם.
"לאחר שראיתי את ההתנתקות ופינוי היהודים מאזור עזה, אני לא מאמין שיש תכנית ריאלית שיכולה לעקור אדם, יהודי או ערבי, מביתו. זה מתכון לאסון ובעזה זה כמעט גרם למלחמת אזרחים. אנחנו סבורים שלא נכון לאלץ אנשים לעזוב את בתיהם", אומר פרידמן.
לדבריו, "עקירה היא עניין לא אנושי. זה נכשל בשנת 2006 והביא לתגובות שליליות קשות בקרב הישראלים. אני חושב שזו מדיניות כושלת ולא היינו מקדמים דבר כזה".
בהתייחס לבנייה בהתיישבות הוא אומר שהממשל לא מגביל את ישראל. "יש לנו דיון ותיאום, אך העובדות מדברות בעד עצמן. לא היינו ביקורתיים בנושא ההתנחלויות בשום אופן. הבענו את עמדותינו בעבר והיינו עקביים בדעות אלו. אבל הדרך הבטוחה ביותר לפתור את כל הסוגיות הללו היא לבנות מתווה ברור ומוסכם שישראל תוכל להתמודד איתו".
שנה וחצי לאחר שהשגרירות האמריקנית עברה לירושלים, פרידמן נשמע מרוצה מהתהליך. "השגרירות בירושלים נפתחה ב-14 במאי 2018 ובזמן שעבר מאז עשינו שיפוץ נרחב, המשרד שלי גדל, יש לי בית ברחוב אגרון שהוכר כמעון רשמי ואנחנו ממשיכים את המעבר לירושלים".
מה לגבי כל התחזיות הקשות לגבי התגובות העברת השגרירות?
"אני חושב שאלו היו הפרזות. כמעט ולא היו תגובות שליליות. אנשים באמת מבינים שהמציאות היא שבירת ישראל היא ירושלים. הטענה שתל אביב היא הבירה, היתה פיקציה שאויבי ישראל טיפחו, כדי שיוכלו לחמוק מהכרה בירושלים. אני חושב שהם לא האמינו שזה יחזיק כל כך הרבה זמן, במיוחד לאחר שהקונגרס הצביע כבר ב-1995 בעד העברת השגרירות".
"אני חושב שזה חלק ממדיניות מקדמת שלום, מכיוון שלכל מדיניות אמיתית יש פוטנציאל להכות שורשים ולהאריך ימים. כששורשי המדיניות שלך עוסקים בבדיה ובפנטזיה, כפי שהיה לפני ההכרה בירושלים, אזי המדיניות תתרסק כשסלע המציאות ידרוס אותה".
מה הקשר בין תכנית השלום של הבית הלבן לבחירות בישראל? מדוע ארה"ב ממתינה להרכבת הממשלה?
"אנחנו רוצים תגובה ברורה לתכנית - ולא מממשלת מעבר. לפרסם מתווה ואז להפוך אותו לנושא מרכזי בקמפיינים של הבחירות זה לא נכון. בתקופת בחירות אנשים לא בהכרח חושבים על הטווח הארוך, אלא מצהירים הצהרות לצורכי קמפיין. אסור לתת לנושא כל כך חשוב עם השלכות משמעותיות לעתיד, להיגרר למקום כזה".
"אנחנו מאוד רוצים ממשלה קבועה בישראל, אחרי כל כך הרבה זמן של ממשלת מעבר. כשתוקם ממשלה - ולא משנה מי יקים אותה - נכין את התכנית להצגה ברגע שנבין שנוכל לקבל תגובה ברורה של הממשלה אליה".
"אנו מאמינים שבלי קשר למרכיב הפוליטי של ממשלת ישראל, המתווה שלנו יאומץ בקרב הרוב המכריע של אזרחי ישראל".
מדוע נשמרת התכנית בסודיות? נדמה שאיש לא יודע את הפרטים המלאים.
"אנחנו רוצים שהתכנית תיבחן כמכלול ולא שכל פעם יפורסם חלק שלה ואנשים לא יבינו את ההקשר המלא".
אנחנו עדים לניסיונות של ארה"ב לשוחח עם הממשל האיראני. האם המדיניות האמריקנית כלפי טהרן פחות קשוחה מבעבר?
"בכלל לא. אני חושב שהניסיונות לעודד שיח, נבעו מהאפשרות שהנשיא ייפגש עם חסן רוחאני. טראמפ אמר שהוא אוהב להיפגש עם מנהיגים וציין שיכול להיות שיום אחד ייפגש עם רוחאני באותו אופן בו נפגש עם קים ג'ונג און. בעיני השאלה הנכונה בהקשר הזה היא האם ארה"ב תציע לאיראן הקלה בסנקציות כתוצאה ממפגש מנהיגים ואני חושב שהתשובה שלילית".
"מדיניות הלחץ המרבי שלנו על איראן נמשכת ואנחנו עובדים עם ישראל באופן הדוק במאבק נגד איראן. אני חושב שהעמדה שלנו רק מתחזקת בנושא הזה ולא נחלשת".
איך אתה רואה את הקשר בין טראמפ לנתניהו?
"אני חושב שיש להם ידידות יוצאת דופן. אני חושב שטראמפ מעריץ את ראש הממשלה והם מסתדרים היטב ברמה האישית. הם קרובים מאוד. כשאני מדבר איתו, הנשיא שואל אותי כל הזמן מה שלום ראש הממשלה. הם משוחחים בקביעות. לצד זה אציין שהתמיכה שלנו היא קודם כל במדינת ישראל, ככל שאנו מעריכים ומכבדים את ראש הממשלה. אנחנו נשמור על היחסים החמים עם ישראל, ללא קשר למי שינהיג את המדינה".
מה החזון שלך בתפקידך כשגריר ארה"ב בישראל?
"ישראל לא התקדמה במשך שנים רבות בהתמודדות עם הסוגיות המהותיות שהונחו על שולחנה בשנת 1967 - ירושלים, רמת הגולן ויהודה ושומרון. אני חושב שעשינו התקדמות אדירה בירושלים - אם לא עברנו 100% מהדרך, אז אנחנו כבר אחרי 95%. ברמת הגולן עברנו את כל הדרך כאשר הנשיא הכיר בה".
"הנושא המורכב ביותר של יהודה ושומרון והקשר עם הפלסטינים מעסיק אותנו ואנחנו רוצים להתקדם בו. אם נוכל לנסח חזון, גם כזה שלא יתקבל באופן מיידי אבל שפעל למען מדינת ישראל והאזור כולו, חזון שיהיה מקובל על הפלסטינים ויביא שלום לאזור, זה יהיה דבר משמח מאוד עבורי".
אתה מזכיר את שנת 1967 בהקשרים חיוביים, בעוד שאחרים מגדירים את הישגי מלחמת ששת הימים כחלק מ'מחלוקת' וכ'כיבוש'.
"1967 הייתה תאריך יוצא דופן עבור מדינת ישראל והעולם. זה רגע שהציב את ישראל במקום בו הצליחה להגן על עצמה ולהרחיב את הגבולות הרעועים שלה מאז הכריזה על עצמאות ב-1948".
לקראת סיום השיחה אנחנו מבקשים לעבור רגע לפן האישי של השגריר ולשמוע את התחושות שלו, שעות ספורות אחרי שהשתתף, יחד עם עוד רבבות יהודים, בברכת הכהנים בכותל המערבי בירושלים.
"בירכתי במשך אינספור פעמים במהלך חיי ברכת כהנים, אבל החוויה העילאית ביותר היא לברך אותה בכותל. יש כאן עשרות אלפי אנשים, אלפי כהנים והכל מתרחש למרגלות המקום הקדוש ביותר עבורנו. זו הפעם החמישית שאני משתתף בברכת הכהנים בחג הסוכות ובכל פעם זה מרגש יותר".
האם תישאר בישראל לאחר סיום הקדנציה? נראה שאתה מרגיש כאן בבית.
"ישראל היא מדינה יפה ומדהימה. היא מדינת היהודים. אני מנסה להישאר מרוכז בעבודה הנוכחית שלי ולכן תצטרכו להמתין ולשאול את השאלה הזו שוב, אחרי שאסיים את תפקידי".