איך מדינת ישראל מתייחסת לערבים?

מחקר חדש ערך השוואה בין יחסה של ישראל למיעוט הערבי בתוכה לבין יחס מדינות דמוקרטיות אחרות למיעוטים דומים.

יהונתן גוטליב , י"ח בתשרי תש"פ

ערבים מתפללים מחוץ לשערי הר הבית. ארכיון
ערבים מתפללים מחוץ לשערי הר הבית. ארכיון
צילום: רויטרס

ממחקר חדש של 'המכון לאסטרגטגיה ציונית' עולה כי מדינת ישראל "עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים בכל הקשור למתן זכויות קיבוציות למיעוט הערבי" בתחום השפה, החינוך והדת.

המחקר, בראשות אריה גרין ובעריכת נועה לזימי, סקר והשווה בין הזכויות הקיבוציות הניתנות במדינת ישראל למיעוט הערבי ובין זכויות מיעוטים במדינות לאום דמוקרטיות נוספות.

מטרת המחקר היא "לאפשר שיח מבוסס נתונים בנושא היקף הזכויות הקיבוציות במדינת ישראל הניתנות למיעוט הערבי-ישראלי. מתוך הבנה רחבה של המקובל בעולם, נוכל לשוב ולבחון את הסוגיה הזו בישראל באופן מעמיק יותר ולהכריע לגבי מידת עמידתה של מדינת ישראל בנורמות הבינלאומיות".

במכון לאסטרטגיה ציונית שאפו להשוות בין מיעוטים הדומים כמה שיותר למיעוט הערבי במדינת ישראל. אך עם זאת "אין לצפות לדמיון מלא, ולו משום שההיסטוריה הציונית שיצרה את המיעוט הערבי-ישראלי ככזה, היא יחידאית בעולם", הודגש.

החוקרים שאפו שמיעוט המובא במחקר יהיה המיעוט הגדול ביותר באותה מדינה, שיתאפיין בשפה ובדת שונים מקבוצת הרוב ובנוסף, מיעוט החי במדינת לאום שאינה מדינת לאום אזרחית. "זאת כיוון", הסבירו, "שבמדינות לאום אזרחיות (צרפת, קנדה, ארה"ב) קיימת זהות בין האזרחות להשתייכות ללאום, ולכן כמעט כל האזרחים שבה שייכים לאותו לאום. במסגרת מדינות אלו המשמעות של מיעוט לאומי נחלשת
באופן משמעותי וההשוואה לישראל פחות מדויקת".

לאחר סינון זה נבחרו, כאמור, 5 מיעוטים: המיעוט התורכי ביוון, המיעוט הקטלוני בספרד, המיעוט הוולשי בממלכה המאוחדת, המיעוט הוולני בבלגיה וכן המיעוט המוסלמי בהודו. הנתונים צורפו לנתונים ממחקר שערך מרכז המידע והמחקר של הכנסת ולאחר מכן כל אלו הושוו למצב זכויות המיעוט הערבי בישראל.

כאמור, בשלושת הפרמטרים שנבחנו, השפה, החינוך והדת, נמצא כי מדינה ישראל "עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים בכל הקשור למתן זכויות קיבוציות למיעוט הערבי".

שפה

החוקרים בחנו מספר זכויות מיעוטים ביחס לשפה. לדוגמה, הזכות של אוכלוסיית מיעוט להשתמש בשפתה במרחב הפרטי והציבורי, וכן קבלת שירותים ציבוריים בשפתה.

צוין כי השפה הערבית הייתה שפה רשמית במדינת ישראל בעבר ובשנת 2018, עם חקיקת חוק הלאום, נקבע כי לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינת ישראל.

בישראל, כמו ברוב מוחלט של המדינות שנבחנו, חלות על השלטון חובות חוקיות "להנגשת מסמכים רשמיים, מתן שירותים ציבוריים ובתי משפט בשפה הערבית". חובה זה החלה עוד בזמן שלטון המנדט ואף התרחבה במשך השנים.

"בדומה ל-5 מתוך 12 המדינות שנבחנו, בישראל דוברי השפה הערבית אינם נהנים מזכויות מיוחדות במועצות אזוריות בהן ישנו ריכוז גבוה של האוכלוסייה הערבית", נכתב.

חינוך

הזכות הבסיסית שנבדקה בתחום החינוך היא הזכות של כל אדם לחנך את צאצאיו כפי שהוא רואה לנכון. "נוכל למצוא מדרג שלם של מתן זכויות", כתבו החוקרים. "ראשית, הזכות להקמת מוסדות חינוך פרטיים עבור חברי קהילת המיעוט; שנית, מתן מימון ציבורי מטעם מוסדות המדינה למוסדות החינוך של המיעוט. על כך יש להוסיף את מידת האוטונומיה הניתנת למוסדות החינוך של המיעוט בשאלות כגון עצמאות תוכנית הלימודים, מידת הפיקוח של מוסדות המדינה על הנעשה בהם, מידת התקצוב הממשלתי, חובת היבדלות או היטמעות במערכת החינוך הכללית וכדומה".

במדינת ישראל ישנה אוטונומיה מסוימת למגזר הערבי בתחום החינוך ואף תכנית לימודים בשפה הערבית. עם זאת, "חלק גדול מההכרעות החינוכיות לגבי תכני הלימוד מתקבלות על ידי משרד החינוך באופן ריכוזי, וכך לא מתאפשרת אוטונומיה מלאה".

במחקר נמצא כי בישראל, "בדומה לכל המדינות שנבחנו מובטח רשמית חינוך ציבורי בשפה הערבית. כמו כן, בדומה ל-10 מתוך 12המדינות שנבחנו ישנו שימוש נרחב בפועל במוסדות החינוך המלמדים בשפה הערבית בקרב בני המיעוט הערבי".

דת

במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית המרחב הציבורי אינו ניטרלי מבחינה דתית "ומתבטא במאפיינים יהודיים מסוימים כגון שביתת שירותים ציבוריים בשבת וסמלי מדינה בעלי אופי יהודי". עם זאת, מדינת ישראל מכירה באופן רשמי בדת המוסלמית ואף מעניקה תמיכה כספית למוסדות דת מוסלמיים בישראל.

החוק הישראלי נזהר מהתערבות ישירה באורח חייהם המסורתי של מיעוטים דתיים ובכלל זה המיעוטים הערבי-מוסלמי והערבי-נוצרי. מדינת ישראל מכירה ומכבדת את החובות הדתיות החלות על קבוצת המיעוט ויש לכך השלכות מעשיות כמו למשל בתחום גיוס החובה לצה"ל. "חובת הגיוס אינה
נאכפת בפועל כלפי המיעוט הערבי, בין היתר מטעמי דת", נכתב.

דוגמה נוספת, "חוק שעות עבודה ומנוחה מסדיר את זכותם של המיעוטים הדתיים לקיים את ימי המנוחה שלהם בהתאם לדתם".