נמשך המאמץ מול ירדן להחכרת המובלעות

סגנית שר החוץ: הדרג הגבוה ביותר פועל למען נעמה יששכר. היא משלמת מחיר יקר על עבירה קלה. ממשיכים לפעול מול הירדנים בפרשת המובלעות

שמעון כהן , כ"ג בתשרי תש"פ

ציפי חוטובלי
ציפי חוטובלי
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מחיר כבד על עבירה קלה. חוטובלי

סגנית שר החוץ, חברת הכנסת ציפי חוטובלי, התייחסה ביומן ערוץ 7 למשבר מול הממלכה הירדנית סביב סוגיית האחיזה החקלאית במובלעות נהריים וצופר, ולמאמצי ישראל מול הממשל הרוסי להביא לשחרורה מהכלא של נעמה יששכר.

על פרשת נעמה יששכר קובעת סגנית השר כי זהו "אחד הסיפורים הכי קשים שידענו במשרד החוץ מבחינת חוסר המידתיות בין העבירה לעונש". חוטובלי מזכירה כי כאשר מדובר בעניין משפטי הכלל הנקוט בין מדינות הוא שמדינה אינה מתערבת בשיקולי מדינה אחרת, "כדי שלא יתערבו אצלנו", ועם זאת במקרה זה ההתנהלות הישראלית חורגת מהרגיל:

"זו פעם שנייה שראש הממשלה מעלה את הדברים בפני פוטין. אלה לא דברים שבשגרה. כאן לא היה משפט צדק. אני מבינה את משפחתה שמרעישה עולמות", אומרת חוטובלי ומוסיפה: "אנחנו לא רוצים שאזרחים ישראלים יהיו קלף מיקוח פוליטי. כרגע ראש הממשלה עושה כל שביכולתו בכוח סמכותו ובכוח החברות עם פוטין כדי להסביר כמה הדבר הזה יקר, שאזרחית שלנו לא תשב באופן לא מידתי בכלא הרוסי".

"הסיפור הזה הובא לידיעתי לפני מספר חודשים ומיד העברתי אותו לטיפול השר באותם ימים ולשגריר שלנו ברוסיה. הבנו שמדובר באירוע מסובך הרבה יותר מאחזקת הסמים ודרושה התערבות ראש ממשלה. משום כך אנחנו פועלים בדרגים הגבוהים ביותר. נעמה משלמת מחיר לא ראוי על עבירה קלה".

על התחושה לפיה הפרשה אינה ממוקדת ביחסי מוסקבה ירושלים אלא יותר ביחסים עם וושינגטון, בשל ההסגרה הצפויה של ההאקר הרוסי לארה"ב, אומרת חוטובלי כי אכן מדובר בפרשה שהיא הרבה מעבר לטיפולו של שר המשפטים. "יש כאן משולש שבמסגרתו אנחנו צריכים לדאוג שאזרחית שלנו לא תשלם את המחיר וזה מה שראש הממשלה עושה".

מכאן נסובה השיחה לפרשת המתיחות מול ירדן עם תום תקופת החכירה של שתי המובלעות החקלאיות והדרישה הירדנית להשיבן לידיה, כפי שנחתם בהסכם השלום לפני 25 שנים. חוטובלי מבהירה כי ישראל רצתה שההסדר הקיים יימשך ואכן "מאז שהירדנים פרסמו את ההבהרה שלהם לפני שנה צוות של משרד החוץ וגורמים נוספים נכנס לפעולה כדי להבהיר שאנחנו רוצים למנוע נזק כלכלי עצום לחקלאים, וגם מבחינת הנראות של הסכם השלום שבו ירדן יודעת עד כמה ישראל היא בעלת ברית אסטרטגית. אנחנו חושבים שירדן היא בעלת בירת אסטרטגית שלנו במרחב שבו אנחנו לא מוקפים בידידות. יש כאן מגעים אינטנסיביים להמשך עיבוד הקרקע ויש דיונים ויש גם קריאת כיוון והבנה של הירדנים שלא מקובל עלינו שנפגע בפרנסתם של עשרות חקלאים עם תפוגת הסעיף בהסכם".

ואולי מלכתחילה ההסכם היה עסקה לא טובה במיוחד? חוטובלי אינה ממהרת לדון בדיעבד את ההסכם ומציינת את יתרונותיו לאורך השנים: "ראיתי לאורך השנים מצב שבו הרחוב הירדני לא היה סימפטי לישראל, לא היו שנים קלות ליחסים עם הירדנים, ועדיין הברית האסטרטגית הזו נותנת לשני הצדדים המון. ללא הברית הזו יכולנו להימצא מול מרחב של חמסטאן".

עוד שאלנו את סגנית השר אם יתכן והירדנים יסרבו לטיעונים הישראליים רק כדי לעמוד על העיקרון שלהם והרצון לעמוד על קוצו של יוד בהסכם. "הם לא יכולים להיות דווקניים כשיש כאן נזק אדיר לחקלאות. הם זקוקים לדברים מאיתנו לא פחות מהרצון שלנו. יש מאזן אינטרסים. פגיעה באינטרסים היא פגיעה בברית בינינו לבינם ויש כאן מחיר שהם עלולים לשלם. יש כאן דיונים מהותיים שמתקיימים הרבה זמן. יש לנו שגריר מצוין ברבת עמון והוא עושה עבודה מצוינת כשהמשימה המוגדרת היא שהחקלאים שלנו יוכלו להמשיך לעבד את הקרקע. אנחנו נמצאים שלושה שבועות לפני תפוגת ההסכם ועדיין ניתן להביא בשורה. כרגע אין שורה תחתונה אבל הדיונים נמשכים".

לדבריה של חוטובלי עצם קיומם של דיונים ארוכים בין הצדדים מוכיח כי העמדה הישראלית ברורה לצד הירדני. "הם מבינים שזה לא דבר מקובל בעינינו וצריך להגיע להבנות חדשות וכל השיחות מטרתן לייצר את ההבנות החדשות".