'על נתניהו לפרוש לטובת איש ליכוד אחר'

העיתונאי חגי הוברמן: נתניהו מנהיג בעל שיעור קומה נדיר, אך לאחר כשלונותיו עליו לפרוש ולא להוביל שוב לבחירות בשל שיקול אישי-משפטי

שמעון כהן , כ"ג בתשרי תש"פ

יוחלף? נתניהו
יוחלף? נתניהו
צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

הגיע הזמן להחליף. הוברמן

העיתונאי והסופר חגי הוברמן, עורך השבועון 'מצב הרוח' טוען שהגיעה השעה לסיים את כהונת נתניהו עם פרוס יום הולדתו השבעים ולאפשר למישהו אחר להקים ממשלה במקומו.

ביומן ערוץ 7 אמר הוברמן, "נוצרה מציאות שבה נתניהו לא הצליח להשיג רוב נדרש להקמת ממשלות כמו אלו שהוא עמד בראשן, ממשלות ימין מובהקות. הוא היה מוכרח להקים ממשלת אחדות עם מפלגות מהגוש השני והוא לא הצליח בכך. לדעתי הוא גם לא כל כך ניסה. בדקתי עם גורמים שונים אם הייתה פנימה שקטה ורצינית ל'כחול לבן' כי מו"מ כזה לא יכול להיות בפומבי, כמו שב-84 עשה שרון לפני ממשלת שמיר ופרס, הוא נסע לפרס הביתה וכך הקים את הממשלה. מגעים כאלה לא באמת היו".

להערכתו, "נתניהו מנסה למשוך זמן, כי השיקולים המשפטיים שלו מעסיקים אותו יותר משיקולי המדינה. בנוסף, הדבר העקרוני יותר הוא שבחירות נוספת הן האסון הגדול ביותר לדמוקרטיה הישראלית. הציבור יאבד את האמון שלו בשיטת הממשל הדמוקרטי ובשלטון. אני לוקח את זה לקצה ואומר שעדיף אפילו ממשלת שמאל בתמיכת הערבים על פני בחירות נוספות. אני כמובן לא מעוניין בכך וחושב שממשלת אחדות עדיפה, אבל אני אומר שגם האפשרות הנוראית הזו עדיפה מבחירות".

האם במהלך שכזה אין כדי להעניק לאביגדור ליברמן את הניצחון כמי שרק בגלל הפרישה שלו מגוש הימין הוביל לירידת נתניהו מעל הבימה הפוליטית? "המציאות שהייתה חייבת להיות היא ממשלת ליכוד כחול לבן בלי ליברמן. היו לכך אשמים גם בצד של כחול לבן, אבל זה מה שצריך היה לקרות. הבלוק הימני של נתניהו הוא טעות. נתניהו חשב שהוא יוכל לחייב הקמת ממשלה עם הבלוק, אבל היה צריך להקים ממשלה בין שתי המפלגות ואחרי שסוגרים קווי ממשלה כל אחד היה מביא את האנשים שלו, 'ימינה' ואולי גם החרדים, ומצד שני מפלגת העבודה ואולי אפילו המחנה הדמוקרטי. ראינו כבר ממשלה שבה שאול יהלום מהמפד"ל היה סגן שר החינוך יוסי שריד. ממשלה כזו הייתה משאירה את ליברמן בחוץ".

האם ממשלה שכזו, בה אין אמון בין הצדדים, עדיפה וטובה לעם ישראל? "כן. ממשלה כזו יכולה הייתה לקיים תחזוקה שוטפת של המדינה בלי תהליכים קיצוניים בזירה המדינית. ממשלה כזו יכולה להרגיע את המציאות. ב-84 לא היה אמון גדול בין שמיר לפרס, היו משברים ופיצוצים ובכל זאת הציבור חש רגוע יותר כשאת כל הפיצוצים סוגרים בתוך הממשלה ללא מאבק אכזרי ומלחמות בשיניים בין שני הגושים".

עוד שאלנו את הוברמן האם מהלך כזה של פרישת נתניהו אינו מוביל את המדינה להפסד של מנהיג בשיעור קומה נדיר. "אנחנו מפסידים מנהיג בעל שיעור קומה שלא היה כאן הרבה זמן. נתניהו הוא אחד המנהיגים הגדולים שהיו לנו בדורות האחרונים. הוא תואם בן גוריון בהרבה דברים. גם בן גוריון בערוב ימיו איבד את היכולת להבחין בין קטנוניות פוליטית להישגים הגדולים שלו כמנהיג. בן גוריון גמר עם 4 מנדטים כשעמד בראש 'הרשימה הממלכתית' ואז הוא פרש. בגין פרש גם הוא בגיל 70 אחרי מלחמת לבנון הראשונה. נתניהו, אחרי שנכשל פעמיים בהרכבת הממשלה, צריך לפנות את כסאו".

"אני חולק על מה שאני שומע מהליכוד שהם נאמנים למנהיג. אין ביהדות ובמדיניות נאמנות למנהיג אלא לדרך, השקפה, אמונה ותפיסת עולם, אבל ברגע שהמנהיג מאבד את הנאמנות לדרך משיקוליו האישיים לא חייבים ללכת אתו".

לשאלה אם הוא רואה שנתניהו איבד משהו מדרכו האידאולוגית למען מצבו המשפטי, משיב הוברמן: "לא. אני רואה את סיכול שלטון הימין בגלל ההיבט המשפטי. בבחירות הבאות הימין יאבד את השלטון לחלוטין. גנץ יכול להגיע ל-61 בלי הערבים עם ליברמן ואז איבדנו בכלל את שלטון הימין. את זה צריך למנוע. את זה אפשר למנוע עם מעבר של השלטון למישהו אחר. אם אדלשטיין או סער, הנאמנים להשקפת הימין, מחליפים את נתניהו הם יכולים להקים ממשלת אחדות".

על התקווה בליכוד שגנץ יעזוב את יאיר לפיד ויחבור לממשלת אחדות, אומר הוברמן: "זו תקווה יפה, אבל בפועל זה לא יקרה. יש לגנץ שיקולים משלו ויש עוד תהליכים ב'כחול לבן' שמקשים על גנץ שאולי היה רוצה להיענות לקריאה הזו. זה לא רק יאיר לפיד. כנראה שגם לאשכנזי יש תפקיד שלילי בנכונות של דנץ להצטרף לממשלת אחדות יחד עם נתניהו".