גם הרצל זעם על העברת קברי המלכים לידי זרים

עם פתיחת מתחם קברי המלכים למבקרים מספר חוקר המקומות הקדושים, ד"ר גורן, על ההיסטוריה של המקום בו ככל הנראה היה קבר הלני המלכה

שמעון כהן , כ"ג בתשרי תש"פ

הרצל בקבר המלכים
הרצל בקבר המלכים
צילום: ארכיון

מסורות יהודיות סביב מתחם הקבר. גורן

לאחר עשור מודיעה הקונסוליה הצרפתית בירושלים על פתיחתו החלקית של מתחם קברי המלכים לביקור.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הד"ר דותן גורן, חוקר המקומות הקדושים בארץ ישראל, על ההיסטוריה של המקום ומה שמצוי בו פנימה.

על ההיסטוריה של המתחם הנמצא ברחוב סלאח אדין, ליד אמריקן קולוני, מספר ד"ר גורן: "יוספוס פלביוס מתאר כיצד שם נחצבה מערכת קברים בפקודת הלני המלכה שהתגיירה לפני חורבן בית שני. בימי הביניים עולי רגל מייחסים את המקום כמקום קבורתו של כלבא שבוע, חותנו של רבי עקיבא. בפי היהודים האתר נקרא 'מערת כלבא שבוע'".

"השם 'קברי המלכים' התקבל על ידי חוקרים במאה ה-19 בעקבות השם הערבי 'קובור א-סולטן', ייחסו את המקום לקבורת מלכי בית יהודה. במקום הזה נערכה החפירה הארכיאולוגית הראשונה בירושלים על ידי חוקר צרפתי בשם פליסיאן דה-סוסי בשנת 1863".

החפירות במקום, מסתבר, לא התקבלו בהבנה או בהסכמה על ידי יהודי ירושלים. "מאחר והיה מדובר באתר עליה לרגל של יהודים הם זעמו על החפירות שנעשו שם והם נזעקו נגד החפירות. הם פעלו נגד החפירות ושלחו אגרות לאנשי שם בעולם, בעיקר לקושטא, כדי להפסיק את החפירה הארכיאולוגית והממצאים נלקחו על ידי החוקר לצרפת. אחד הממצאים המפורסמים הוא סרקופג שעליו כתוב "צדן מלכתא", מה שמחזק את ההערכה שמדובר בקבר הלני המלכה".

כיום נמצא הסרקופג במוזיאון הלובר. הוא הובא לפני מספר שנים למוזיאון ישראל לתערוכה קצרה של כמה חודשים והוחזר לשם. "בעקבות החפירה יהודי ירושלים התעניינו באתר, ומשפחה יהודית מצרפת בשם פרר התעניינה ברכישת המקום. מדובר במשפחה שהתחרתה במשפחת רוטשילד והם הצליחו לרכוש את האתר בסוף שנות השבעים של המאה ה-19. בשנת 1886 אחד מבני המשפחה מסיבה לא ברורה מחליט להעביר את האתר לרשות ממשלת צרפת, אולי כדי שההשגחה עליו תהיה טובה יותר על ידי נציגי הקונסוליה הצרפתית".

ממשיך ד"ר גורן ומספר את סיפור המקום: "באותה העברה, שספק אם הייתה חוקית, היו מספר תנאים כשהמרכזי הוא שהמקום יהיה חופשי ופתוח לכניסת יהודים, ואכן הודעה של הקונסול התפרסמה שהמקום פתוח לביקור מזריחה ועד שקיעה. בראשית תקופת המנדט האתר נשכח והבריטים מתחילים להערים קשיים ובמקשים אישור מהקונסוליה הצרפתית כולל תשלום סמלי. אחרי מלחמת ששת הימים הרבה אנשים ביקרו במקום".

על מה שניתן לראות במקום מספר גורן כי "המקום נחשב לאחת ממערכות הקבורה המפוארות מתקופת בית שני. יש בו מערכת מקוואות לצד כוכי הקבורה שאותם ניתן לראות היום. מדובר במערכת עם עיטורים מיוחדים שיעניינו מאוד את המתעניינים בארכיאולוגיה".

מדבריו של גורן עולה כי המסורת היהודית הובילה רבים להתפלל במתחם, לערוך בו תפילות מיוחדות בשנות בצורת, להדליק נרות וכיוצא באלה. עוד מספר גורן כי בין האישים שקבלו על העברת המקום לידיים זרות היה גם בנימין זאב הרצל שביקר בו בשנת 1898 "וביומנו הוא מציין שמאוד חבל שהאתר שהיה נחלת יהודים עבר לרשות זרים", וכך גם אליעזר בן יהודה שכתב על כך בעיתונו. "זו הייתה תרעומת מאוד גדולה באותם ימים על המעבר לידי ממשלת צרפת".