כך תוכלי ללוות את חברתך לחופה

כולן רוצות לעזור אבל לא תמיד יודעות איך. גם כשמדובר בחברה הכי טובה לפעמים כדאי לעשות את זה באופן מקצועי.

בשיתף 'עומק הקשר' , כ"ג בתשרי תש"פ

חתן וכלה
חתן וכלה
צילום: ISTOCK

"רננה, תגידי מה נסגר איתך היום? את מקשיבה לי בכלל??"

אויש. אני תופסת את עצמי. אני הכי לא כזאת. אני הכי מקשיבה, הכי נותנת מקום, הכי שמה לב למי שמדבר איתי, אבל היום.. היום המחשבות שלי נודדות ואני לא מצליחה להתפקס.

-"כן טלי. ברור שאני מקשיבה. סליחה.. אני פשוט קצת טרודה במשהו".

"אפשר לעזור?" היא שואלת בשקט.

"לא". אני עונה במהירות. "הכל בסדר. אז איפה היינו? הוא שוב איחר לך..."

"כן. וזו כבר הפעם הרביעית.." היא ממשיכה כאילו לעולם לא הפסיקה, "מה הוא חושב לעצמו? לא נעים להגיד אבל זה ממש עושה תחושה מגעילה..."

טלי מדברת ומדברת, והמחשבות שלי שוב נודדות. אוף.. היא מדברת יותר מידי.

היא מקסימה, אבל בחורים היום אוהבים שמקשיבים להם, והיא לא ממש נותנת מקום, בלשון המעטה.

אפילו אני לא מצליחה להשחיל מילה. אז לבחורים זה בטוח מפריע.

וגם.. למה היא לא מתאפרת? איזה בחור ירצה מישהי שלא מתאפרת? היא חייבת להתחיל להשקיע בעצמה. היא כבר לא צעירה.. אוף.. איך אני אומרת לה את זה?? היא לא תיעלב?!

אבל אני חייבת לעשות משהו! היא לא תתחתן ככה. היא חייבת לשנות... טוב, לפחות שתשים שרשרת יותר בולטת, משהו..

-"טלי" אני עוצרת אותה פתאום.

"והוא בכלל אמר שזה בגלל שהחבר שלו נשאר ער כל ה... אמרת לי משהו?" היא מביטה בי בתימהון.

-"כן.." אני אומרת לאט. "אני כבר הרבה זמן רוצה לדבר איתך, אבל אני קצת..."

"קרה משהו?!" היא קוטעת אותי, "הילדים בסדר? ושמעון? וההורים שלך?"

-"לא, לא.. הכל בסדר. אין מה לדאוג" אני מחייכת חיוך רפה ומשתדלת לא להסגיר את המחשבות שלי.

- "האמת שרציתי לדבר איתך..עלייך."

"עליי?!"

-"כן.. תראי, כבר שנים שאנחנו חברות" אני עוצרת לרגע וממשיכה בהיסוס, "ואת יודעת שאני אוהבת אותך כמו אחות. אין לי בעולם חברה כמוך אבל..."

העיניים של טלי נפערות בתדהמה ולאט לאט מצטמצמות.

הפה גם הוא נפער ומתקמץ לסירוגין, והיא מישירה אליי מבט קריר ולא אופייני.

עם כל מילה נוספת שאני אומרת, אני שמה לב שהיא נעה בכסא יותר ויותר עד ש...

"רננה, ממש תודה על ההקשבה ועל ה..עצות". היא אומרת בקול משונה. "אני ממש מעריכה את זה.

אני פשוט חייבת ללכת אחרת אני אפסיד את האוטובוס. אז נדבר בסדר?"

-"אוף.. בבקשה אל תעלבי ממני. אני באמת רוצה לעזור לך!"

"ברור. תודה. נדבר כבר.." ולפני שאני מספיקה להגיד עוד מילה, היא כבר טורקת את הדלת, ואני שומעת אותה דוהרת במדרגות.

בערב טלי לא עונה לי וגם לא למחרת. ואני לא מבינה.

אמרתי את הכל כ"כ בעדינות. בררתי כל מילה לפחות פעמיים ואני באמת כ"כ כ"כ רוצה לעזור לה.

למה היא לא פתוחה לקבל עזרה? ואם בעלה יתן לה פעם ביקורת, היא תקום ותלך?

איך היא תתחתן ככה?!

***

נראה שכל אחת מאיתנו כבר מצאה את עצמה ,לפחות פעם אחת, במקום הזה.

אנחנו כ"כ רוצות לעזור, כ"כ מתמסרות, נותנות את הכל ו...נתקלות בדלת נעולה.

אבל למה? כ"כ השתדלתי.. באמת היה לי רצון טוב! והייתי הכי רגישה, והכי אמפתית והכי משקיעה ו...ו...

בתוך כל הטוב הגדול (והאמיתי!) הזה, חסר משהו חשוב...

המבט.

אנחנו רגילות, לפעמים, להסתכל על מישהי שחסר לה משהו (ולא משנה אם זה בעל, ילד, כסף או כל דבר אחר) כאילו היא מסכנה. כזו שצריך לעזור לה.

נו ו...? היא לא? לא צריך לעזור לה?!

נכון, צריך לעזור לה. אבל לא. היא ממש לא מסכנה.

ההתמקדות שלנו בחסר, במה שאין, גורמת לצד השני להרגיש שאנחנו עוד לא ''קולטים אותו'' באמת.

כי אדם שבאמת מכיר אותי - הוא אדם שמודע לגודל שלי. לעוצמות שבי.
הוא רואה את הטוב שבי ויודע מה אני מסוגלת. למתנה שיש לי לתת לו ולעולם.
כשאדם כזה מעיר לי או מנסה "לשפץ" אותי- יש על מה לדבר...
כי אני יודע שהוא מכיר אותי, והדברים שהוא אומר נאמרים ממקום אמיתי, מעריך, מכבד ומאמין במי שאני.
אבל כשמישהו מדגיש רק את הקשיים שבי, מסתכל עליי בתור אדם "חסר" ונותן לי ביקורת-
התחושה היא שהאמירה שלו פחות רלוונטית לי, כי הוא עדיין לא ''קלט'' אותי מספיק.
הוא עדיין לא נחשף לטוב הגדול שבי ולכן הביקורת שלו לא עושה לי טוב. בדרך כלל - פשוט מחלישה אותי.
וכשמישהו מחליש אותי- הדבר הראשון שאני רוצה לעשות הוא לברוח ממנו…

מוכר?

המבט הזה, השלילי והביקורתי,הממוקד במה שאין, חוסם את היכולת שלנו להשפיע ולעזור כי הוא יוצר אנטי בצד השני.

לכן כשאנחנו באות ללוות מישהי במסע שלה, כדאי לנסות לסגל לעצמנו מבט אחר.

מבט שבא ללמוד.

ה"רווקה הזו"- היא הרבה יותר מ"רווקה". היא אישה מלאת כישרונות ורצונות ויכולות ועוצמות וכוחות, ויש לי המון מה ללמוד ממנה. הקב''ה שלח אותה לחיים שלי - כדי שאוכל לקבל ממנה. ללמוד ממנה. הרבה. היא מתנה לחיים שלי. זו הנחת הבסיס. ומשם מתחיל החיפוש - איזו מתנה בדיוק אני מקבלת כאן? מה אני יכולה ללמוד? מה אפשר לקבל? איך האוצרות שבה - יכולות ללמד אותי? להגדיל אותי?

חסד? אכפתיות? רגישות?

התמודדות עם נסיונות? יכולת לא לתת לקושי לשאוב את כל כולך?

שווה להקדיש שעה פלוס מינוס לחשוב על זה..

כמו שאדם שלא מצליח לסגור את החודש, הוא הרבה יותר מסתם "מינוס בבנק", זה לא הדבר שמאפיין אותו, שמגדיר מי הוא, אלא רק נקודה אחת ממנו- כך גם ה"רווקה" הזו היא הרבה יותר מ"רווקה".

זה לא מה שמגדיר אותה. זו רק נקודה אחת באישיות שלה. נקודה שממש אין טעם, ויהיה ממש חבל להתמקד רק בה.

אם נצליח לשנות את המבט על אותה אישה ובמקום להתמקד במה "חסר" לה ואיך אני יכולה לעזור לה, להתמקד במה אני לומדת ממנה. למה זכיתי לפגוש אותה,

אז הדברים יראו אחרת לחלוטין.

יש מקום וחשוב גם לנתח מה לא בסדר, וגם לתת עיצה אם צריך, אבל ממש לא בשלב הזה או בצורה הזו.

קודם כל כדאי לסגל את המבט הנכון. המבט החיובי,, הלומד.

זה שמעריך את התמודדות המורכבת ובשום אופן לא מגיע ממקום מתנשא.

נחשוב לרגע על עצמנו. אילו אנשים היינו רוצים שילוו אותנו במסע שלנו?

אלו שיגידו: "את נותנת לו יותר מידי חופש.." או "את מבזבזת יותר מידי, אז מה את רוצה?" (לצורך המשל..)

או אלו שיבינו את הניסיון ואת הקושי, ויגיעו ממקום מעריך שרואה את המכלול.

ברגע שנשכיל להביט אל מעבר למטפחת / האין מטפחת ולהישיר מבט אל הלב, ואל האוצרות והגדולה שנמצאים בתוכו, ברגע שנרצה באמת ובכנות ללמוד מהאדם שמולנו,

ונבין שה' זימן אותו לחיינו לא רק כדי שנעזור לו אלא, ובעיקר, כדי שניעזר בו,

ברגע הזה משהו יפתח, והשפע יוכל לזרום (והפעם, באופן הדדי).

רגע, אז אז אין מקום לומר לה מה לדעתי הבעיה שלה? מה כדאי לה לשפר?

לא אמרנו שלא. אבל רק אחרי שסיגלנו לעצמנו מבט – מעריך, מקבל, לומד –
נוכל לחשוב על מה ואיך לומר. וזה כבר נושא לכתבה בפני עצמה…

אז אם הנושא של ללוות רווקות בדרך מעניין אותך – נשמח לשתף אותך!

כאן את נרשמת לקבל מאיתנו חומרים

  • מכון "עומק הקשר" הוא מרכז לאימון רגשי לקראת נישואין.
  • המכון מלווה אלפי בנות באמצעות קהילה וירטואלית, סדנאות, מדרשה ואימון אישי.
  • זכה ללוות מעל 600 בנות לחופה.

אהבת את הכתבה?

גם לך יש חברה/אחות/בת דודה/תלמידות לשעבר -

וחשוב להיות שם בשבילן? מתוך מבט מגדיל? אשרייך!

כאן את נרשמת, בשמחה! (חינמי כרגע)

ובנושא אחר - המסלול השני (ואולי האחרון) של הכשרת מאמנות של עומק הקשר יוצא לדרך!

נותרו מקומות אחרונים! כאן את לוחצת לכל הפרטים.