ארז הלבנון בוער

בעקבות ההפגנות הסוערות נגד הממשלה בלבנון המזרחן נעם בנעט מביא את הקריקטורות והתגובות מהעולם הערבי.

נעם בנעט , כ"ג בתשרי תש"פ

ההפגנות נגד הממשלה בלבנון
ההפגנות נגד הממשלה בלבנון
צילום: REUTERS/Mohamed Azakir

בימים אלה ההפגנות חוזרות אל המזרח התיכון, בין היתר למצרים ולעיראק, וכמובן גם למדינות הלא יציבות האחרות כמו לוב, סוריה ותימן, או שביתת המורים בירדן.

בימים שכאלו תמיד נחמד להיזכר בשכנתנו מהצפון שפעם היתה סמל לחוסר יציבות וכיום מצליחה (בקושי) לשמור על עצמה בסערה האזורית הזו. אז זהו שכבר לא. לבנון היא מדינה הטרוגנית ובה 18 עדות שונות בהן הנאמנות למשפחה ולעדה חזקה לעיתים מהנאמנות למדינה.

על מנת לשמור על איזון פוליטי ומניעת מלחמת אזרחים נקבעה בשנת 1943 "האמנה הלאומית": הנשיא יהיה מארוני (אז העדה הנוצרית הבכירה) בראשות הממשלה יכהן נציג מוסלמי-סוני, יושב-ראש בית הנבחרים יבוא מן השיעים, מפקד צבא וראש שירותי ביטחון: נוצרי-מארוני ושר ההגנה דרוזי. החלוקה העדתית היא גם בפרלמנט וגם בממשלה כך שבעצם המשפחות הן שמנהלות את המדינה. חבר הפרלמנט הוא נציג המשפחה.

לבנונים רבים וודאי יסכימו עם אחד הציטוטים המפורסמים של מנחם בגין "לא תהיה מלחמת אחים". זאת משום שלבנון ידעה כבר שתי מלחמות אזרחים. האחת, קצרה בשנת 1958 והשנייה בין השנים 1975-1989, דבר שהביא לכינוי - לבנוניזציה (תהליך בו מדינה או אזור הופכים דומים ללבנון מבחינת המצב המדיני, הכולל מלחמות אזרחים, פלגנות, חוסר יציבות שלטונית וכד', על פי האתר "מילוג - מילון עברי עברי")

לבנון שהוקמה על ידי צרפת כמדינה נוצרית, ואף היתה בעלת רוב נוצרי לתקופה ארוכה, ידעה הפגנות ומחאות, שתיים מהן במאה ה-21. בפברואר 2005 נרצח רפיק אל-חרירי, לשעבר ראש ממשלת לבנון ואחד המתנגדים הגדולים לנוכחות צבא סוריה (בלבנון מאז 1976) ולנשק של חזבאללה. בעקבות הרצח ההמונים יצאו לרחובות והנוכחות הצבאית בלבנון הסתיימה באפריל באותה שנה. שרשרת ההפגנות זכתה לשם 'מהפכת הארזים'.

לעומת ההצלחה של 2005, המחאה של קיץ 2015 נכשלה. המחאה פרצה בעקבות פלונטר פוליטי בהן במשך שנתיים לא מונה נשיא וגם בעקבות תלונות על שחיתות פוליטית.

בקריקטורה של קרלוס לטוף הברזילאי-לבנוני אנו רואים את החשש משובה של מלחמת אזרחים.

והנה גם ב-2019 יצאו המונים לרחובות, הבעירו צמיגים וחסמו כבישים. במחאה על המדיניות הכלכלית של הממשלה, שהחליטה להטיל "מס וואטסאפ". כלומר אזרחי לבנון אמורים היו לשלם מס בסך 20 סנט ליום על שימוש בשיחות קוליות באפליקציות וואטסאפ, פייסבוק ופייס-טיים.

יַאסֶר אַחְמַד הסורי מתאר בקריקטורה שפורסמה בעיתון הסעודי 'מֶכַּה', את מה שהתחיל הכל - 'מס הוואטסאפ.

עוד נושא בוער בלבנון הוא השריפות של ארזי הלבנון וחוסר היכולת של הממשלה להתגבר עליהן.

הקריקטוריסט הקטרי אַחְמַד רַחְמַה מתייחס לשריפות שמתחוללות בימים האחרונים בארץ הארזים. בקריקטורה אנו רואים את הלבנוני רץ אל העץ הבוער, עליו כתוב 'לבנון', אך על הקשר בצינור כתוב 'חילוקי הדעות הפוליטיים' שמונעים מלבנון להשתלט על השריפות.

גם הקריקטוריסט הירדני עִמַאד חַגַ'אג' מתאר את המצב בלבנון. שימו לב כי הכבאית, עליה כתוב 'הממשלה'. לא פונה אל השריפה, אלא אל המפגינים שמוחים נגד השחיתות.

בקריקטורה אפשר להבחין כי את עץ הארז, הסמל של לבנון, החליף לאגרוף מונף, סמל עתיק ועולמי כהצדעה להבעת אחדות, עוצמה, התנגדות ומאבק. בציוץ נכתב 'המהפכה מאחדת את לבנון'.

הנה וידאו קצר בו נראים חברים מכל העדות במטרה להראות שלא מדובר בהפגנה פוליטית של עדה מסויימת אלא של כל הלבנונים כולם.

מי שמתמודד עם הכאוס הזה הוא סעד אל-חרירי שבמשך חצי שנה עמל על הרכבת ממשלתו בגלל הירידה בכוחו הפוליטי. וכעת, קצת יותר מחצי שנה אחרי שהושבעה, ממשלתו כבר נמצאת בסכנה.

ההפגנות, שהפכו להפנינג אחד גדול כללו שירים וריקודים ואפילו ליווי של דיג'יי. כאמור, הלבוש של רבים מהמפגינים הצעירים והצעירות הוא מערבי וחשוף ומזכיר לנו את מטרתה המקורית של יוצרי לבנון – מדינה מערבית בתוך המזרח התיכון.

הפגנות כאלה מביאות שלט משעשע בו רואים את הדמות 'רוס' מסיטקום 'חברים' כשהוא אומר שהכל בסדר עם דגל לבנון בחולצתו.

עוד דוגמא לגיוון השירים הוא הווידאו של ההמונים שרים את השיר 'Baby Shark' כדי להרגיע ילד שבכה משום שנבהל מההפגנה הגדולה. השיר כבר היה בפלייליסט של המפגינים גם לפני האירוע, אבל הווידאו הפך לוויראלי בעצמו.

ההפגנות נראות לכאורה כהפגנה לאומית ולא עדתית דווקא הדרישה לביטול העדתיות משחקת לידיה של חיזבאללה שתרוויח מזה בשל כוחה העולה.

ומה עם נסראללה? הוא הצהיר כי הוא לא מעוניין בהתפטרות הממשלה, משום שזה יידחה את פתרון המשבר. וכידוע בלבנון לוקח הרבה זמן להרכיב ממשלה. חוץ מזה, אין לו שום סיבה להיפתר מהממשלה ובטח לא מהנשיא עליו הוא התעקש במשך שנתיים. בממשלה הנוכחית הוא בעצם הגורם החזק ביותר, על אף שראש הממשלה הוא אחר. למה לו ללכת לבחירות שלא יודע איך ייצא מהן?

סעד אל-חרירי, ראש ממשלת לבנון, הגיב בתחילה כי הוא מרגיש בכאב של הלבנונים, ואני תומך בכל הפגנה בדרכי שלום. ראש הממשלה פנה אל חבריו לממשלה באולטימטום בן 72 שעות בקבלתם בתוכנית לקידום רפורמה כלכלית.

לאחר שלושה הימים הכריזה הממשלה על ביטול הטלת המיסים החדשים וכן קיצוץ של 50% בשכרם של משכורות השרים, יושבי-הראש וחברי הפרלמנט לשעבר. בחשבון הטוויטר צייץ אל-חרירי כי "מסמך ההצלה הכלכלי" נכתב בעקבות ההפגנות.

"מסמך ההצלה הכלכלי" של ראש הממשלה אל-חרירי אושר, אך עם זאת הבנקים בלבנון יישארו סגורים גם מחר, בין השאר בשל לחץ שההמונים ימשכו כסף מה שייפגע עוד יותר במצב הכלכלי.

במסמך 24 סעיפים ביניהם: קיצוץ משכורות השרים וחברי הפרלמנט ב-50%; הטלת מיסוי של 25% על הבנקים ועל חברות הביטוח; הבנק המרכזי ויתר הבנקים יעבירו למדינה 3 מיליארד דולר. היקף החובות של לבנון עומד על כ-100 מיליארד דולר ונחשב לאחד הגדולים בעולם. המשבר הכלכלי הנוכחי נגרם גם על ידי האטה בזרימת ההון ללבנון.