סטודנטית
סטודנטיתצילום: ISTOCK
סקר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית שמתפרסם הבוקר (ראשון) בחן את שביעות רצון הסטודנטים ממערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, אשר התבקשו לדרג את דעתם בתחומים מגוונים בציונים שבין 1 ל-5.

הסקר נערך ע״י מכון המחקר ׳מאגר מוחות׳ והשתתפו בו כ-8,000 סטודנטים ממרבית מוסדות הלימוד בארץ.

הסטודנטים מביעים שביעות רצון גבוהה, יחסית לשנים קודמות, מיחס המרצים במוסדות, אך חוששים מחוסר החיבור לשוק התעסוקה בסיום הלימודים.

60% מהסטודנטים חשים שהמערכת האקדמית לא מכינה אותם באופן מיטבי לשוק התעסוקה. 88% מהסטודנטים טוענים כי הנושא החשוב ביותר שיש לטפל בו הינו חיזוק החיבור בין הלימודים לשוק התעסוקה. 71% מהסטודנטים מרוצים מיחס המרצים אליהם, הכולל זמינות ונכונות לסייע.

ארבע האוניברסיטאות בהן סטודנטים הביעו את שביעות הרצון הגבוהה ביותר מאיכות ההוראה (בשקלול כלל הסעיפים, בהם רמת הקורסים, תכנית הלימודים, רמת המרצים והמתרגלים ועוד):

1. האוניברסיטה הפתוחה (4.08)

2. הטכניון - המכון טכנולוגי לישראל בחיפה (3.89)

3. אוניברסיטת בר אילן (3.78)

4. אוניברסיטת חיפה (3.74)

האוניברסיטאות בהן הסטודנטים הביעו את שביעות הרצון הנמוכה ביותר, הן אוניברסיטת אריאל (3.27), אוניברסיטת בן גוריון בנגב (3.38) ואוניברסיטת תל אביב (3.58).

ארבע המכללות הלא מתוקצבות בהן סטודנטים הביעו את שביעות הרצון הגבוהה ביותר מאיכות ההוראה:

1. המכללה האקדמית נתניה (4.26)

2. המרכז האקדמי פרס (4.15)

3. המרכז הבינתחומי בהרצליה (3.9)

4. הקריה האקדמית אונו (3.89)

ארבע המכללות המתוקצבות בהן סטודנטים הביעו את שביעות הרצון הגבוהה ביותר מאיכות ההוראה:

1. המכללה האקדמית אשקלון (4.28)

2. המכללה האקדמית אחווה (4.27)

3. המרכז האקדמי רופין (3.96)

4. בצלאל – אקדמיה לאומנות ולעיצוב (3.92)

ארבע המכללות לחינוך בהם סטודנטים הביעו את שביעות הרצון הגבוהה ביותר מאיכות ההוראה:

1. המכללה האקדמית בית ברל (3.97)

2. המכללה לחינוך על שם קיי (3.87)

3. אורנים – בית הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית (3.84)

4. מכללת סמינר הקיבוצים (3.83)

*בהתייחס למוסדות בהם ענו מספר מינימאלי של סטודנטים בהתאם לטעות הדגימה.

שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל: "המציאות משתנה ומערכת ההשכלה הגבוהה צריכה להתפתח יחד איתה – שיטות הוראה אקדמיות במאה ה-21 לא יכולות להיות זהות לאלה שהתקיימו לפני עשרות שנים. המהפכה הדיגיטלית והנגישות לידע מחייבות לשנות את מרכז הכובד של ההוראה מהעברת הידע ושינון לפיתוח החשיבה שלנו.

''הובלת דיונים מעוררי חשיבה ביקורתית, קורסים משלבי עשייה ושיפור מיומנויות השפה האנגלית יעניקו לנו, הסטודנטים כלים קריטיים לעולם התעסוקה, אך באותה נשימה יפתחו את עומק הבנת התיאוריה וגיבוש חשיבה עצמאית. הנהגת המוסדות האקדמיים צריכה להוביל להגשמת מציאות זו, ואנו נציגי הסטודנטים נהיה השותפים הראשונים לכל מהלך פורץ דרך שיבטא חזון זה. אני מברך את המוסדות המשתפרים מדי שנה במדד איכות ההוראה, וכמובן את אלו שדורגו במקומות הראשונים, המשיכו להיות רלוונטיים וקשובים לצרכי הדור האקדמאי החדש", הוסיף יחיאב.