כל מסע גדול מתחיל בצעד אחד קטן, וכל ההתחלות קשות

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' פורש את חזונו לגבי התחבורה הציבורית ועונה לטענות שעולות לגבי הנר"תים (נתיב רב תפוסה) החדשים.

בצלאל סמוטריץ' , כ"ה בתשרי תש"פ

בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
צילום: הלל מאיר/TPS

אז ככה חברים יקרים, ובמיוחד מאזור נתניה והסביבה, קיבלתי מכם לא מעט פניות ביומיים האחרונים על החמרת הפקק בשעות הבוקר בכביש החוף לכיוון דרום בואכה נתניה ובתוך נתניה, אגב החלטתנו לתת עדיפות לתחבורה הציבורית ולנסיעה שיתופית בנתיב פלוס.

חשוב לי לומר לכם שאני קורא את כל הפניות שלכם בתשומת לב רבה. למרות שמאוד הייתי רוצה לענות לכל אחד ואחת מכם באופן אישי, באופן טבעי זה בלתי אפשרי לענות למאות הודעות אישיות בצורה מפורטת, ולכן אשתדל לעשות את זה כאן.

נתחיל בזה שהמהלך הזה הוא חלק ממדיניות כללית ומחוייבת המציאות של משרד התחבורה להעדפת תחבורה ציבורית ורכבים בתפוסה גבוהה. זה מהלך מחויב המציאות פשוט כי אין שום דרך אחרת לפתור את בעיית הפקקים באזורים הצפופים במדינת ישראל, הפקקים כאן כדי להישאר וכתבתי לכם על זה בפירוט בפוסט הראשון שהעלתי כשיצאנו לדרך עם המהלך.

העולם כולו עובר למודל של תחבורה כשירות (mobility as a service), ומדינת ישראל יכולה בהחלט להיות מובילה ופורצת דרך גם בתחום הזה. במילים פשוטות זה אומר שאמצעי התחבורה שנשתמש בו בשנים הבאות יהיה פחות ופחות רכוש שלנו ויותר ויותר שירות שנרכוש בצורה ממוקדת, זולה, יעילה ובטוחה. פחות נחזיק רכבים פרטיים ויותר נצריך שירותי תחבורה במגוון שלם של שיטות ואמצעים.

כדי להגיע לשם נפתח ונשכלל בעזרת השם את מגוון אמצעי התחבורה הציבורית, נוסיף מכשירים ומודלים של נסיעות שיתופיות, נפתח את השוק ונשפר את ההיצע והחלופות השונות שיעמדו לרשותכם כדי להשאיר את האוטו בבית. זה החזון ואני מאמין שהוא בר ביצוע בטווח ממש נראה לעין.

עכשיו תראו, אין פתרונות קסם שמאפשרים ביום אחד לתקן את כל מה שצריך בתחבורה הציבורית והשיתופית ולהביא אותה למציאות אידיאלית. זה תהליך ארוך ומורכב, שבנוי מהמון מרכיבים. צריך לפרוס תשתיות, לרכוש ציוד, להכשיר כוח אדם, להכניס טכנולוגיה, לשנות חקיקה ותקנות, להגדיל תקציבים, כל הזמן ללמוד ממקומות אחרים בעולם ולהתאים את זה למציאות בארץ, לבחון הכל תוך כדי תנועה, ללמוד, ושוב ללמוד, ושוב להשקיע בתשתיות, ועוד ועוד. וכן, גם לשנות את הרגלי ההתנהגות שלנו - משתמשי הדרך.

מדינת ישראל מפגרת בהרבה מאוד שנים בנושא הזה וזה פער שלוקח זמן לסגור אותו. אבל מאיפה שהוא צריך להתחיל.

משרד התחבורה מצוי בתקופה הזו בעיצומם של הרבה מאוד תהליכים -
החל משינוי מודל ההפעלה והתעריפים של התחבורה הציבורית, עובר דרך רכש קרונות ומערכים מאסיבי לרכבת ישראל, הנחת מסילות רכבת כבדה וקלה, סלילה של רשת נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים, פתיחה ופיתוח של כלים לנסיעות שיתופיות, ועוד ועוד. כאמור, זה לוקח זמן ואנחנו עושים את זה במגבלות תקציב, אילוצי תכנון ולו"ז, ועוד, אבל זה בהחלט קורה.

ואחרי ההקדמה הזו, שאי אפשר להבין את הפרויקט הספציפי הזה בלעדיה, נסביר מה קורה בימים האחרונים בכביש החוף.

כזכור, בשלושה מקטעי כביש החלטנו בצעד תקדימי להעדיף תחבורה ציבורית ורכבים בתפוסה גבוהה של יותר מאדם אחד לרכב, בחלקים גדולים גם על חשבון הרכב הפרטי. זה לא בא במקום הוספת נתיבים חדשים לתחבורה הציבורית. כך לדוגמא בכביש החוף ובאיילון יש תכנית כזו והיא כבר מתוקצבת אלא שזה יקרה רק בעוד כחמש שנים. המהלך הזה נועד לאפשר חלופה של נסיעה חלקה וללא פקקים למי שיבחרו לנסוע בתחבורה הציבורית או לקחת איתם נוסע נוסף ברכב.

אחרי כמעט ארבעה שבועות אנחנו כבר רואים שהפרוייקט ברובו מצליח. בשניים מתוך שלושת המקטעים שנבחרו בשלב הראשון זה עובד נהדר. בכביש החוף מדרום לצפון ובכביש 20 (איילון לצפון) הנתיב המיוחד זורם יפה ונותן העדפה משמעותית לתחבורה הציבורית ולנסיעה שיתופית! זאת מבלי שהארכנו לרכב הפרטי את זמני הנסיעה.

נקודת התורפה שלנו היא בכביש החוף מצפון לדרום מאזור מחלף ינאי בואכה נתניה ועד לווינגייט. שם אנחנו רואים כרגע הרעה בנתיבים הרגילים ומנגד עדיין לא רואים שיפור מספק בנתיב המיוחד. כבר אשים כאן את הניתוח והתובנות שלנו לעניין ומה אנחנו מתכוונים לעשות, אבל קודם חשוב לומר שני דברים: ראשית, אנחנו עוקבים אחרי הפרויקט הזה ברמה יום יומית בחדר המצב של נתיבי ישראל ובדרגים הכי בכירים של המשרד. מנתחים, מדייקים ומשפרים תוך כדי תנועה כדי להגיע למודל הטוב ביותר ולהסדרי התנועה המדוייקים. אין דרך אחרת לבצע פרויקט ראשוני כזה אלא בשיטה הזו. לומדים, נערכים ועושים את הדבר שנראה הכי טוב מראש, ואז בודקים את התוצאות ומשפרים תוך כדי תנועה. יש לזה אכן מחיר כבד בשלבים הראשונים, אבל, כאמור, זה בלתי נמנע ואנחנו מאמינים שכשהמהלך יתייצב יובהרו תועלות הפרויקט.

דבר שני, לכל אורך הדרך אמרנו שהמהלך ירע את מצבם של בעלי הרכב הפרטי שימשיכו לנסוע לבד. זאת המשמעות של העדפת תחבורה ציבורית בהינתן זכות דרך מוגבלת. השאלה כמובן עד כמה, וכאן צריך להגיע לאיזון בין הפגיעה במשתמשי הרכב הפרטי לשיפור שיהיה למשתמשי הנתיב המיוחד.

לפי הניתוח שלנו יש לנו שלוש נקודות תורפה בכביש החוף מצפון לדרום:

1. התנהגות נהגים: נהגים שעוד לא רגילים להסדר ומהססים באופן שיוצר האטה לתנועה וכן נהגים שנוסעים לבד בנתיב פלוס, רואים שוטר, נותנים ברקס ומנסים מיד לעבור לנתיב הרגיל ואז מעכבים את התנועה בכלל הנתיבים. את הכשל הזה ירפאו הזמן (התרגלות) והאכיפה באמצעות קנסות שתחל בע"ה בראשית החודש הקרוב.

2. אתגר הנובע מהכניסות והיציאות לתחנות דלק ולמחלפים במקטע נתניה – פולג, שכן ההשתזרויות לנתיב המיוחד ולנתיבים הרגילים יוצרות קונפליקטים ומאטות את הנסיעה. צוות מקצועי של משרד התחבורה וחברת נתיבי ישראל בוחן הסדרי תנועה שונים שיקלו על השתזרויות התנועה במפגשים האלה. יש כמה חלופות אפשריות. מהר מאוד נקבל החלטות בעניין ונבצע.

3. ההשתזרות של הבאים מנתניה במחלף פולג ומכביש 553 שצריכים להשתלב בכביש החוף באזור וינגייט. בנקודה הזו הקלנו על הפקקים בתוך נתניה באמצעות שינויים ברמפה של פולג וכעת אנחנו בוחנים כיצד להקל על התחבורה הציבורית היוצאת במחלף זה (לדוגמא העברת חלק מהאוטובוסים למחלף השלום).

חשוב לציין, והרבה מכם שואלים אותי על זה בצדק, שהנתיב המיוחד בכביש החוף לא בא במקום השול ששימש לתחבורה ציבורית. השול סגור זמנית בלבד עד להתקנת מערכות בטיחות טכנולוגיות (מצלמות, שילוט חכם וכו) שיאפשרו שימוש בטוח בו בהתאם לדרישות גורמי המקצוע במשרד ובמשטרת ישראל. זה ייקח כשלושה חודשים ואז יהיה גם הנתיב המיוחד וגם שות"צ (שול לתחבורה ציבורית), שישמש את האוטובוסים בשעות העומס. מסיבות בטיחותיות אנחנו לא יכולים לאפשר לרכבים פרטיים לנסוע על השול ולכן הוא לא יכול לבוא במקום הנתיב המיוחד, שנועד לתת חלופה לרכבים בתפוסה גבוהה ולא רק לתחבורה ציבורית.

מובן שהמהלך הזה מחייב צעדים משלימים של תגבור התחבורה הציבורית והפיכתה לזמינה, אמינה ואטרקטיבית יותר. אנחנו על זה בכל הכוח: תיגברנו משמעותית את התחבורה הציבורית בעיר נתניה ואנחנו ממשיכים לתגבר את השירות מהעיר ובעיר. כמו כן כאשר יושלמו מסופי האוטובוסים שכבר בביצוע ע"י העירייה נוכל לשפר עוד יותר את השירות לצפון העיר נתניה (לרבות הגישה לרכבת). בקרוב נבצע התאמות לתחבורה הציבורית לאורך כביש החוף וביישובים הסמוכים לפרויקט. אנחנו מקדמים חניוני "חנה וסע" באזור עם תחבורה ציבורית תדירה שתסיע אתכם מהם, ועוד ועוד.

ידענו שיהיו חבלי לידה וקשיים. ברור לנו שזה חלק ממשהו הרבה יותר גדול שצריך לקרות, ובעזרת השם גם יקרה, אבל כדי שזה יקרה צריך להתחיל מאיפה שהוא. אני אומר לכם מידיעה שההתחלה הזו מזרזת הרבה תהליכים שנתקעו עד כה. קפצנו למים וזה מחייב את כולם להתאמץ ולפעול כל אחד בתחום שלו. אם לא היינו מתחילים כולנו היינו ממשיכים לעמוד בפקקים, שרק ילכו ויחריפו, עוד שנים רבות.

אז לקחתי אחריות והחלטתי לקפוץ למים. יש בזה סיכון אבל אני מאמין שאין דרך אחרת.

אז אנחנו מאמינים במהלך הזה, לומדים ומשפרים אותו ברמה יומית ועובדים קשה על הצעדים המשלימים שלו. אנחנו בהחלט מאמינים שלאט לאט הוא יתייצב והתועלות שלו יהיו ברורות. נוסעי התחבורה הציבורית והרכבים המלאים יעמדו פחות בפקק וגם המחיר שישלמו נוסעי הרכב הפרטי (ובהחלט יהיה כזה) יהיה סביר ומאוזן. זה רק דורש זמן וסבלנות, למרות הקושי המובן והצודק. לא נכון לשפוט את המהלך בטווח כל כך קצר.

ומילה אחרונה על האחריות לקבלת ההחלטות בעניין: אני רואה ברשת ומקבל פניות אישיות שמאשימות את מנכ"לית המשרד התותחית קרן טרנר ותוקפות אותה במילים קשות וזה ממש לא מקובל עלי. רדו ממנה! כוונו את כל החיצים אלי. הסמכות והאחריות היא שלי. קרן היא אשת מקצוע מהשורה הראשונה. היא מקדמת תהליכים חשובים מאוד במשרד ואני גאה בכך שהיא המנכ"לית שלי. וכן, היא אכן מאמינה מאוד במהלך הזה ומובילה את היישום שלו. אבל את ההחלטה אני קיבלתי ואני היחיד שנושא באחריות לתוצאותיה. קרן, ואיתה הצוות הנפלא והמסור של המשרד ושל חברת נתיבי ישראל, הם רק המבצעים.

אני נבחר ציבור. אקבל את הקרדיט כשהמהלך יצליח ואחטוף את הביקורת אם יכשל. זה התפקיד שלי ואני נושא בו באהבה. כוונו את כל הביקורת אלי ואל תפגעו בעובדי ציבור מסורים וחרוצים שעושים לילות כימים כדי לשרת אתכם. זה גם לא יועיל את תכוונו את החיצים אליה. כאמור, אני זה שקיבל את ההחלטה לצאת למהלך הזה ואני היחיד שמוסמך לקבל החלטה אחרת בעניין.

אני רוצה להודות בהזדמנות הזו לעובדים המעולים והמקצועיים במשרד התחבורה, בנתיבי ישראל ובנתיבי איילון. המנהלים והעובדים שוקדים בשעות הלילה על השיפור במחלפים ומאיישים משעות הבוקר המוקדמות את חדרי המצב שלנו והכל במטרה אחת- ליישם באופן הנכון והמקצועי ביותר את הפרויקט אותו אישרתי.

סעו בבטחה ואל תשכחו לקחת נוסעים עימכם ברכב ולתת צ'אנס לתחבורה הציבורית.