האם אכן ישנה סתירה בין פרשת בראשית לממצאי המדע?

קולמוסים רבים נשברו על מנת לפתור את הסתירה בין התורה למדע, אך מעט מאוד נעשה על מנת לרדת לעומק פשוטו של מקרא. יצחק אורלן מפרט.

יצחק אורלן , כ"ו בתשרי תש"פ

ימי בראשית
ימי בראשית
צילום: כריכת הספר

סיפור בריאת העולם שבספר בראשית עומד בעין הסערה כבר למעלה מ-150 שנה, זאת מפני שככל שהמדע המודרני הולך ומתפתח, הוא מתאר את היווצרות העולם בצורה שאינה תואמת לכאורה את הכתוב בתורה.

קולמוסים רבים נשברו בכדי לפתור את הסתירה שבין התורה למדע, אך האם באמת קיים ניגוד ממשי בין "פשוטו של מקרא" ובין ממצאי המדע? זהו דבר שיש לברר.

רקע כללי על העימות בין תורה ומדע

התורה נפתחת בתיאור של בריאת העולם: "בראשית ברא א-להים את השמים ואת הארץ". תיאור הבריאה המופיע בתחילת התורה, מעביר את המסר שאנו עוסקים בנושא המהווה הקדמה נחוצה לכל התורה כולה. ואכן פרשת הבריאה תופסת מקום משמעותי בעיצוב תפיסת עולמו האמונית של היהודי.

ניתן ללמוד ממנה מסרים רבים בדבר: מציאות ה', אחדותו, שהוא השולט בטבע, ושבידו לשנותו ולעשות ניסים. נוסף על כך, פרשה זו מהווה יסוד ללוח היהודי כולו. עליה מבוססים שבעת ימי השבוע, וגם את מניין השנים אנו נוהגים למנות לפי מניין השנים שעברו מבריאת העולם.

כמו כן, סיפור בריאת האדם וגן עדן הינו פרק יסודי בהבנת מהותו של האדם, תכליתו בעולם ונסיונותיו. בפרקי בראשית אף רמוזים סתרי תורה הנוגעים באושיותיה הרוחניות של המציאות, ומכונים בפי חז"ל "מעשה בראשית".

ברם, בדורות האחרונים החלה פרשת הבריאה לעמוד בעין הסערה, ולהיות "סלע המחלוקת" בדיון שבין "מאמינים" ל"בלתי-מאמינים". פחות בגלל המסרים האמוניים והמוסריים הגלומים בה, ויותר בשל התיאור הפיזי וההיסטורי המופיע בה.

נסקור כאן בקצרה את הרקע לעימות זה:

לפני כ-200 שנה, החל להתפתח מאוד תחום חקר כדור הארץ. נחשפו שכבות שונות באדמה שבהן נמצאו מאובנים של של בעלי חיים קדומים (וביניהם הדינוזאורים), וכן נמצאו שלדים של אנשים פרימיטיביים מתקופות קדומות.

על סמך חישובים שונים הסיקו החוקרים שגיל כדור הארץ גבוה בהרבה מ-6,000 שנה, ושכבר בתקופות קדומות מאוד נמצאו בעולם צמחים, בעלי חיים ואפילו בני אדם.

באותה תקופה הופיע גם ספרו של דרווין "מוצא המינים". בספרו הציע דרווין את התיאוריה כי כל החיים התחילו מאורגניזם אחד, שממנו התפתחו כל המינים בהדרגה. לדבריו, גם האדם התפתח מאב קדום - מן הקוף. דבריו עוררו סערה גדולה שלא שככה עד היום.

כמובן, שמסקנות אנשי המדע בנושאים אלו עוררו תהיות בנוגע להבנת תיאור הבריאה כפי שהוא מופיע בתורה.

רבים ציפו שכאשר יתפתח המדע עוד יותר יתגלה שמסקנותיו-השערותיו הנ"ל לא היו נכונות, אך למעשה, לאחר כ-200 שנות מחקר, וחרף כל התמורות שידע המדע, התמונה הכללית שמציג המדע עומדת בעינה ללא שינויים משמעותיים המשנים את פני התמונה הכללית, וכפי שנפרט בסמוך.

התיאור המקראי לעומת המדע המודרני

נפרוס כאן בקצרה את "נקודות העימות" הקיימות בין התיאור המקראי לבין התיאור המתקבל גם כיום לאור ממצאי המדע העדכני:

א. מתוך פשטי הכתובים ומסורת חז"ל, מתקבלת המסקנה שהעולם נברא לפני 5,780 שנים ובריאתו נמשכה שישה ימים בלבד. ואילו לפי המדע המודרני היקום נוצר לפני כ-13.8 מיליארדי שנים, ומערכת השמש (ובכללה כדור הארץ) נוצרה לפני כ-4.5 מיליארד שנים (ומכאן ואילך למדע יש לוח זמנים מפורט למדי ביחס לשלבי הבריאה ולזמני הופעתם של היצורים השונים).

כמו כן, לפי חשבון שנות האנשים המפורט במקרא, עולה כי האדם הראשון נברא לפני פחות מ-6,000 שנה. לעומת זאת על פי המדע, האדם המודרני הופיע כבר לפני כמה עשרות אלפי שנים. לפני 6,000 שנה כבר היה העולם מאוכלס ומיושב בבני אדם רבים, התרבות האנושית הייתה מפותחת למדי, ואף החקלאות הייתה אז בפריחתה.

ב. לפי המתואר בתורה היו שלבי הבריאה בסדר כרונולוגי מסוים המסודר לפי ששת ימי בראשית, לעומת זאת, על פי המדע שלבי הבריאה היו בסדר כרונולוגי שונה.

ג. לפי המתואר בתורה, בוצעה הבריאה על ידי הקב"ה בעצמו באופן מיידי וישיר, וכך נבראו כל הדברים בשלימותם. לעומת זאת, על פי המדע כל תהליכי הבריאה נעשו באופן טבעי והדרגתי שנמשך מליוני שנים. כמו כן, בתורה כתוב שהאדם ובעלי החיים נוצרו מעפר, ושהאישה נוצרה מצלעו של אדם, בעוד שעל פי המקובל במדע, האורגניזמים נוצרו בדרך של התפתחות הדרגתית (אבולוציה) שנמשכה מליוני שנים.

סקירת הגישות הנפוצות לפתרון הקונפליקט

לאורך הדורות, נשתברו קולמוסים רבים בכדי לפתור את השאלה שבין המדע לתורה, חכמים והוגי דעות רבים נזקקו לשאלות אלו, והתפתחו בעניין זה מספר גישות, נזכיר כאן את הנפוצות שבהן:

גישת "משיבי מלחמה": לפי גישה זו, טענות המדע אינן מוכחות ואינן מבוססות דיין, וממילא אין כל סיבה שנתחשב בהן. המלבי"ם טען, למשל, שהמבול גרם לבלבול בכל החשבונות של החוקרים, גם רד"צ הופמן נטה לפקפק במסקנות החוקרים. לפני מספר שנים יצא לאור ספרו החשוב של פרופ' משה טרופ "חידת הקיום", בו הוא מבאר מדוע מבחינה מדעית אין לקבל את תורת האבולוציה ואף לא את חישובי המדענים בנוגע לגיל העולם.

אחד הדוגלים בשיטה זו בדור האחרון (אם לא הבולט שבהם), הוא ר' מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ'. הוא טען כי התנאים פעם היו שונים לחלוטין מאלו הידועים לנו היום, ולכן אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שדינוזאורים היו קיימים לפני כ-6,000 שנה והם נתאבנו במהפכות טבע אדירות במשך מספר שנים בלבד.

עוד הוא טען, שגם אם נניח שמשך הזמן שנותנת התורה לגיל העולם הנו קצר מדי בשביל תהליך ההתאבנות, עדיין נוכל לקבל בקלות את האפשרות שאלוקים ברא מאובנים כתבניתם, עצמות ושלדים (מסיבות הידועות לו), בדיוק כפי שיכול היה לברוא אורגניזמים חיים, אדם בשלמותו, ומוצרים מוגמרים כמו פחם או יהלומים ללא שום תהליך התפתחותי.

הגישה המפרידה: גישה זו טוענת, שכל הסתירה הינה סתירה מדומה. זאת מפני שהתורה לא באה לספק לאדם מידע בתחומי הפיזיקה, הכימיה או הביולוגיה, אלא להציג בפניו דרישה ערכית ומוסרית. מכיוון שכך, לא תיתכן סתירה בין המדע לבין התורה, כי התורה לא נועדה לספק לאדם ידע מדעי.

לפי גישה זו, סיפור בריאת העולם מסופר, באופן המתאים למושגים ולתפיסות שהיו מקובלים בזמן מתן תורה גם אם אינם מקובלים בזמננו, בבחינת "דיברה תורה כלשון בני אדם". לחילופין, ניתן גם לפרש את פרשת הבריאה בצורה אליגורית, ובכל אופן, אין שום צורך לנסות להתאים בין הכתוב בתורה לידע המדעי.

בסגנון אחר יש טוענים, ש"מעשה בראשית" הינו מכלל סתרי תורה ולכן אין נכון כלל ללמוד את פרשת בראשית כפשוטה בפרשה זו אין "פשט" אלא רק סתרי תורה.

הגישה המפרשת: גישה זו טוענת שניתן להתאים בין התורה ובין המדע אם נפרש את פסוקי בראשית שלא כפי משמעותם המילולית הפשוטה.

לפי דרך זו, הביטוי "יום" אין משמעותו בדווקא יום של 24 שעות אלא תקופה, שלב, שהכתוב מכנה בשם "יום". לפי זה, "שישה ימים" יכולים להיות אף מיליארדי שנים. כמו כן, בביטויים "ערב" ו"בקר" אין הכוונה לערב ובוקר ממש, אלא "ערב" רומז על תת-תקופה של שקיעה ודעיכה, בעוד ש"בקר" רומז על תקופה של יצירה והתחדשות. את סיפורי התורה על האדם ועל בעלי החיים שנוצרו מן האדמה ועל האישה שנוצרה מצלעו של אדם הראשון, יש להבין שלא כפשוטם, אלא כמטפורה.

בגישה זו אחז הרב קוק בספר "לנבוכי הדור", וכן ר' גדליה נדל, כפי שמובא בספר "בתורתו של ר' גדליה". בעשרות השנים האחרונות השתכללה גישה זו על ידי מדענים חשובים שעסקו בנושא. פרופ' נתן אביעזר בספרו "בראשית ברא" מנסה להסביר את פרשת הבריאה בהתאם לידע המדעי העדכני, וכן פרופ' ג'רלאד שרודר בספרו "המדע והאל" (שרודר אף מגדיל לעשות, ומראה שעל פי תורת היחסות קיימת התאמה בין זמן של 15 מיליארד שנים ובין זמן של שישה ימים).

דרך חדשה- בחזרה לפשוטו של מקרא

כפי שראינו, ישנן מספר גישות המתמודדות עם הנושא. בבסיס הדברים עומדת ההנחה, שלא ניתן לגשר בין "פשוטו של מקרא" ובין ממצאי המדע, ובמילים אחרות, ברור לנו מלכתחילה שאנו כבר יודעים היטב מה כתוב לפנינו בפשט הפסוקים, ולכן לא נותר לנו אלא לאחוז באחת מהאפשרויות הנ"ל: או לאמץ גישה נגטיבית השוללת מלכתחילה את מסקנות המדע, או לנסות לנתק בין התיאור המקראי למציאות הפיזית. או לנטות מדרך פשוטו של מקרא.

אך לטעמנו, ההתרחקות מפשוטו של מקרא בנושא זה אינה מוצדקת ואינה נצרכת. זאת מפני שכבר בקריאה קלה של פרשת הבריאה מתעוררות שאלות ותמיהות כה רבות, המחייבות אותנו לחשוב פעמיים האם הבנו בכלל את מה שנאמר בפסוקים.

שאלות פשט

לשם הדוגמא נציג להלן מעט מן השאלות המתעוררות בפשט:

א. בריאת השמים מופיעה מיד בהתחלה: "בראשית ברא א-להים את השמים ואת הארץ", ומאידך, הרי בריאת הרקיע מוזכרת שוב ביום השני, אז מתי נברא הרקיע?

ב. "והארץ הייתה תוהו ובוהו וחשך על פני תהום ורוח א-להים מרחפת על פני המים"- למה בתחילה כתוב "תהום" ולבסוף מים"? מה ההבדל בין "תהום" לבין "מים"?

ג. פסוקי הבריאה מחולקים ל"פסוקי ציווי" ו"פסוקי עשייה", לרוב אחר פסוקי הציווי מופיע הביטוי "ויהי כן", מדוע צריך פסוקי עשיה מאחר שכבר נאמר "ויהי כן"? ומה פשר הבדלי הנוסח שבין פסוקי הציווי והעשיה?

ד. השאלה בעניין הביטוי "ויהי כן" קשה במיוחד ביום השני, שם מופיע פסוק ציווי: "ויאמר א-להים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים", לאחר מכן מופיע פסוק עשיה: "ויעש א-להים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן", מה עושה הביטוי "ויהי כן" בסוף פסוק של עשיה?

ה. מה פשר כפל הביטויים המופיע בבריאת הרקיע "יהי רקיע בתוך המים" "ויהי מבדיל בין מים למים"?

ו. מה היחס בין בריאת האור ביום הראשון לבין המאורות ביום הרביעי?

ז. "ויברא א-להים את התנינים הגדולים"- מי הם "התנינים הגדולים" (ואין כונתנו לדינוזאורים!), ולמה דווקא הם הוזכרו באופן מפורש?

ח. "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ"- הביטוי "ובכל הארץ" קשה, לכאורה היה צריך להיות כתוב "ובכל חית הארץ"?

ט. מדוע יש שתי פרשיות בריאה, ומה בדיוק היחס בין שתי הפרשיות? האם מדובר כאן על אותו סיפור, או שמא על שני מעשים נפרדים?

י. בפרק ב: "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ... כי לא המטיר ה' א-להים על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה"- מדוע היה צריך גשם להצמחת צמחים בששת ימי בראשית, וכי אינם יכולים לצמוח בלא זה, כפי שנבראו בעלי החיים בשלימותם ללא עזר טבעי?

יא. מהפסוק הנ"ל נראה שאדם נברא בכדי לעבוד את האדמה, אך לכאורה תפקיד זה היה עתיד להתבטל עם כניסת אדם לגן עדן.

לדרכו של הספר "ימי בראשית"

אלו מעט מן השאלות העולות בפשטי הפסוקים (וכמובן יש עוד רבות אחרות). בספר "ימי בראשית" הראינו לעין, שמתוך ניתוח מעמיק ועקבי של הפסוקים ושל השאלות המתעוררות בפשט, ניתן להציע פרשנות יסודית, הפותרת מחד, את שאלות הפשט הרבות ומאידך- את השאלות המתעוררות מצד המדע. זאת תוך נאמנות בלתי מתפשרת לפשטי הכתובים, ותוך הסתמכות על פירושיהם הרבים והמגוונים של חז"ל, ראשונים ואחרונים.

מעניין לציין, שבמקרים רבים, דווקא דרך זו הנצמדת לפשט, מצליחה לסגור "חורים" שנותרים פתוחים לפי הגישות המתרחקות מן הפשט.

דרך זו מאתגרת אותנו לגלות את התשובות החבויות בתוך הפסוקים עצמם, כאשר בסופו של יום, סיפור הבריאה כולו לובש צורה חדשה, כשהממצאים המדעיים לא רק שאינם סותרים את הנאמר, אלא אף שופכים אור על פסוקים סתומים רבים.

תגובות ניתן לשלוח לאימייל: yitzhak.orlan@gmail.com . קישור לאתר הספר

תוצאת תמונה עבור ימי בראשית