הזמן הוא קריטי: כך תצליחו להתמודד עם שבץ מוחי

חוסר מודעות לכך שמדובר במצב חירום רפואי, מביאים לכך ש-50% מהלוקים בשבץ מוחי לא חוזרים לקהילה ועוברים למצב סיעודי או מתים.

ד"ר סאלו חרץ , כ"ח בתשרי תש"פ

Stroke
Stroke
צילום: איסטוק

שבץ מוחי כבר הוגדר כסיבת המוות החמישית בישראל ובעולם זו סיבת המוות השלישית בהיקפה. מדובר על בין 17,000-20,000 מקרים חדשים מדי שנה בישראל, יחד עם זאת לא מדובר באירוע שלא ניתן לטפל בו, ההפך הוא הנכון.

הכול מתחיל במודעות לתסמינים, מהירות ההגעה לבית החולים והגשת הסיוע לאדם שלקה בשבץ מרגע שהופיעו התסמינים.

חשוב לומר כי אירוע מוחי יכול לקרות בכל שלב בחיים, אפילו בעובר הנמצא ברחם אמו ועד הגילאים המבוגרים ביותר, אלא שככל שהגיל עולה כך גם הסיכון עולה.

בין גורמי הסיכון אותם ניתן למנות מוביל יתר לחץ דם. מיד לאחריו מחלות הסוכרת, עישון, כולסטרול גבוה, מחלות לב, חוסר פעילות גופנית ורקע משפחתי. על כל אלה כמובן הגיל שהוא גורם סיכון משמעותי בפני עצמו. כמובן שיש חשיבות באיזון המחלות הללו על מנת למנוע אירוע מוחי, אבל כאשר השבץ מחליט להופיע הרבה תלוי בחולה וגם בבני משפחתו כדי להציל אותו.

הדבר החשוב ביותר בנושא השבץ היא המודעות – מדובר בנושא אותו כל הציבור צריך להכיר ולדעת מה לעשות בזמן אמת. בחלק מהמקרים החולה יכול לזהות על עצמו את התסמינים, אך במקרים רבים הסובבים אותו הם אלו שיזהו וצריכים להיות מודעים. הסימנים הכי נפוצים לאירוע מוחי הם מאוד ברורים וכל סימן בנפרד צריך להדליק נורת אזהרה – חולשה פתאומית של יד או רגל, חיוך עקום או לא סימטרי באופן פתאומי או דיבור שאינו ברור. על אלו ניתן להוסיף הפרעת ראייה פתאומית, אי שיווי משקל פתאומי וכאב ראש עוצמתי מאוד ופתאומי.

ברגע שמופיע אחד מהסימנים הללו, יש להתייחס לכך כאירוע מוחי קשה ומצב חירום רפואי. ההוראה הראשונה היא כי אסור לחכות ולראות מה יהיה המצב בעוד שעה. פעמים רבות אני רואה מטופלים שהפסידו חלק מהזמן הטיפולי כי חשבו לחכות למרות שזיהו את הסימנים – הזמן הוא קריטי. מיד עם הופעת אחד הסימנים צריך להתקשר 101 בבהילות – האמבולנס יודיע לבית החולים עוד לפני ההגעה וחדר המיון כבר יהיה ערוך לקבל את המטופל ברגע שיגיע. כיום בישראל פחות מ-50% מגיעים עם אמבולנס ויש קשר בין הגעה עם אמבולנס לתוצאה.

זמן ההגעה הוא חשוב משתי סיבות – בכל דקה שעוברת במהלך האירוע מוחי מתים שני מיליון תאי מוח והנזק הופך להיות גדול יותר. הסיבה השנייה היא הטיפול בתרופה ממיסה קריש דם, שיכול להינתן רק בפרק זמן של 4.5 שעות מרגע תחילת האירוע. בישראל כיום פחות מ10% מצליחים לקבל את הטיפול– הסיבה העיקרית לכך היא ההגעה המאוחרת והזמן כאמור הוא קריטי.

לבסוף שבץ מוחי משפיע גם לאחר שהחולה יצא מכלל סכנה, אך למטופלים שמגיעים מהר יותר יש סיכוי יותר גדול לעבור זאת ללא נכות. הנתונים מראים כי כיום חצי מהמטופלים לא יחזרו לקהילה כלומר יגיעו לשיקום או יעברו למוסד סיעודי, כאשר חלק גם ימותו כתוצאה מהאירוע המוחי. מתוך מחצית המטופלים שכן יחזרו לקהילה, 60% יצטרכו שיקום בקהילה ופיזיותרפיה. כאמור את כל זאת אפשר למנוע – הכירו את הסימנים ושתפו את בני המשפחה שיכירו גם הם, התייחסו לכך כאירוע חירום רפואי, התפנו במהירות למיון והיעזרו באמבולנס. זכרו – הזמן הוא קריטי, כל דקה קובעת.

הכותב הוא ד"ר סאלו חרץ, מנהל המכון הנוירולוגי בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד.