מדי חצי שעה סובל אדם בישראל משבץ מוחי ומרבית החולים מאושפזים במחלקות פנימיות ולא ביחידות ייעודיות לטיפול בשבץ. אלו רק חלק מהנתונים שמפרסם האיגוד הנוירולוגי בישראל, לרגל יום השבץ שצוין אתמול (שני) בישראל ובעולם.
כ־18 אלף בני אדם בישראל לוקים מדי שנה בשבץ מוחי. לפי דו"ח עדכני של מכון המחקר ברוקדייל, שיעור מקרי האירועים המוחיים בישראל צפוי לזנק ביותר מפי שלושה בעשורים הקרובים.
"ישראל היום" מדווח כי ההמלצות האירופיות מנחות לאשפז 90% מהלוקים בשבץ מוחי ביחידות שבץ מוח ייעודיות, אבל בישראל מאושפזים 60% מהחולים במחלקות פנימיות ופחות מ־40% מהם מאושפזים במחלקות נוירולוגיות כלליות. שיעור זעום בלבד מאושפז ביחידות שבץ מוח ייעודיות.
ההנחיות האירופיות מורות על כך ש־90% מחולי שבץ המוח ייבדקו על ידי מומחה שבץ מוח (נוירולוג וסקולארי), ותהיה להם גישה לתוכנית למניעת אירוע חוזר. בישראל, רוב הטיפול ניתן על ידי רופאים כלליים ויש בכל הארץ רק 25-20 נוירולוגים וסקולריים - רופאים עם התמחות בטיפול בשבץ.
לדברי פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל, "בישראל קיים חסך מהותי בנוירולוגים וסקולאריים בקהילה, ומשום כך הטיפול ניתן לרוב על ידי רופאים כלליים שאין להם מומחיות בתחום הזה. חשיבות נוירולוג השבץ בחולה לאחר שבץ המוח דומה לחשיבות טיפול הרופא הקרדיולוג בחולה לאחר התקף לב.
''מניעת אירועים מוחיים חוזרים חוסכת סבל, מונעת נכות וחוסכת משאבים. משרד הבריאות מוביל אמנם תוכנית לאומית לשבץ המוח, אולם נדרש לעבותה ולהאיצה, ובפרט לנוכח הזינוק הצפוי במספר האירועים המוחיים בישראל ואפשרויות הטיפול ההולכות ומשתכללות", הוסיף טנה.
עוד נאמר בדיווח, כי כ־8% ממקרי השבץ בישראל מופיעים בצעירים מתחת לגיל 50. שיעור השבץ בצעירים עולה משנה לשנה. הגורמים לשבץ מוחי בצעירים הינם שונים מאלו של האוכלוסייה המבוגרת. הגורם אצל הצעירים לרבע ממקרי השבץ הוא קרע פנימי בעורקי הצוואר (דיסקציה) שעשוי להיגרם אפילו כתוצאה ממתיחה חדה או פעילות ספורטיבית.