תביעה נגד מוזיאון הלובר: השיבו עתיקות יהודיות

תביעה הוגשה בצרפת נגד מוזיאון הלובר בשל גניבת הסתרת ממצאים יהודיים שנאספו בחפירות קברי המלכים.

שמעון כהן , א' בחשון תש"פ

פתח מתחם קברי המלכים
פתח מתחם קברי המלכים
צילום: הקדש קברי המלכים

פרשת קברי המלכים בירושלים מגיעה לזירה המשפטית והבינלאומית.

נאמני הקדש קברי המלכים, שלוחי בית הדין הרבני, הפועלים להשבת המתחם לידי מדינת ישראל, הגישו אתמול (שלישי) תביעה נגד מוזיאון הלובר הצרפתי בשל אחזקת ממצאים שנגנבו בחפירות ארכיאולוגיות שבוצעו לפני כמאה וחמישים שנה מבלי למסור מידע על המוחזק במרתפי המוזיאון.

רעות אודם, דוקטורנטית במחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן מומחית לקברי המלכים, המלווה את התביעה מספרת על הדרישה החד משמעית מהמוזיאון הצרפתי להשיב את הממצאים לחיק העם היהודי.

את דבריה פותחת אודם בתזכורת סביב הרקע לפרשה, כאשר ארכיאולוג צרפתי בשם דה-סוסי קיבל רשיון חפירה מהסולטן הטורקי ובמהלך החפירות נגנבו הממצאים והועברו בצרפת. אודם מציינת כי דה סוסי היה להוט לאסוף מכל הבא ליד ממצאים ולהבריחם לצרפת בשל התרעומת שעוררה החפירה בקרב היהודים, תרעומת שהובעה במכתבים ופרסומים של אישים יהודים בולטים בתקופה ובהם אליעזר בן יהודה, יוסף ריבלין ואחרים.

עוד היא מציינת כי אמנם באותם ימים לא היה בצרפת חוק המורה על האופן בו יש לנהוג בממצאים ארכיאולוגיים, אך כיום ישנו בצרפת חוק הקובע כי יש להותיר את הממצאים במקום בו נמצאו על מנת לאפשר את חקר התקופה. ברוח חוק זה מחזירה כיום צרפת למקומות שונים בעולם ממצאי ארכיאולוגיה שהגיעו לידיה עוד טרם נחקק החוק.

על הממצאים המוחזקים בידי צרפת מדגישה אודם כי לא הכול ידוע וכי אמנם שלושה עשר ארונות קבורה יהודיים שנמצאו בחפירות מוצגים במוזיאון הלובר, אך ממצאים רבים מוחזקים בקופסאות חתומות. על אחד מארונות הקבורה הללו מופיע הכיתוב בעברית 'סדאן מלכתא', ארון זה מיוחס למלכה הלני "המלכה שאנחנו מכירים מהמשנה והגמרא והלכות רבות נלמדות ממנה. ארון הקבורה שלה נמצאת כעת בלובר, והשאלה הבסיסית כלפי הלובר וכלפי כל מי שבליבו רגש יהודי או כלל עולמי, היא האם כוונת המנוחה הייתה שארונה יוצג בצרפת כאשר היא עצמה הייתה יהודייה שביקשה להיקבר בירושלים. בנה, המלך מונבז, עשה מאמצים גדולים כדי להביא אותה לקבורה בירושלים באתר קברי המלכים".

"דה סוסי הבריח את כל מה שהוא מוצא. חלק מוצגים בתערוכה וחלק מוחזק בקופסאות שאנחנו יודעים שקיימים במרתפי הלובר. אנחנו לא ממש יודעים מה יש שם. הגשנו בקשה לקבל מידע ולחקור את הממצאים כדי ללמוד על חיי היהודים בתקופה. הלובר התעלם מהבקשות במשך תקופה ארוכה. אחר כך אמרו שצריך לבדוק את הנושא. כבר שנתיים אנחנו מנהלים פניות מולם. בעולם מתוקן זה לא צריך להיות".

כשהתבקשה לשער מה יכול היה להימצא בחפירותיו של דה סוסי על פי המקובל בחפירות מקבילות, מספרת אודם: "בדרך כלל מוצאים אביזרים שונים שנקברו יחד עם הנפטר. משערים שיש תכשיטים ושרידי פריטים אישיים שהנפטר ביקש שיקברו אתו. זה מה שהיה נהוג, בעיקר כשמדובר במתחם קבורה גדול כל כך. מדובר במערת קבורה עם 47 כוכי קבורה. כל משפחתה של הלני המלכה נקברה שם במשך הרבה שנים. אנחנו צופים למצוא שם ממצאים שיוכלו ללמד אותנו על מה שהיה שם בעבר. לצורך הדוגמא, במערת קבורה אחרת בירושלים, קברי כתף הינום, נמצא קמע קטן עם ברכת כהנים הקדום ביותר בעולם. לממצאים כאלה יש משמעות היסטורית לעולם היהודי ולעולם כולו".

על האופן בו הגיע מתחם קברי המלכים לידי ממשלת צרפת מדגישה אודם כי בניגוד לטענות מסוימות לא בוצעה כל מכירה של המקום אלא שלאחר שהאתר נרכש על ידי יהודיה-צרפתייה בשנת 1878 היא העבירה אותו למשמרת לממשלת צרפת, וכך כתבו בני משפחתה, שהמקום ניתן למשמרת, כאשר "כתנאי לכך נקבע כי ממשלת צרפת מתחייבת להשאיר את המקום פתוח לביקור יהודים ולשמר את הזיכרון היהודי של המקום. ממשלת צרפת מתחייבת להציב שלט במקום שבו נכתב שהמקום נקנה על ידי משפחתה של אותה יהודיה ובני הדודים שלה, האחים פרר, ושהוא מיוחס לקברי מלכי יהודה. ממשלת צרפת לא ממלאה את התנאים שעליהם חתום ראש הממשלה שלהם".

אודם מבהירה כי התביעה שהוגשה אתמול לא נועדה להצהרת כוונות אלא מתוך נכונות להליך משפטי של ממש מתוך תקווה למשפט צדק במדינת חוק מתוקנת. על השאלה מדוע מאחורי התביעה לא עומדת המדינה עצמה סבורה אודם כי זו אמורה להיות כותרת העניין שתשאל למה מדינת ישראל לא פועלת להשבת קודשי ישראל לידיה. עם זאת היא מציינת כי משרד החוץ מודע לתביעה ומעודכן על פרטיה.