המיצ"ב עומד למבחן

אחרי שבתי הספר קרסו תחת הלחץ והתחרות שיצרו מבחני המיצ"ב, החליט משרד החינוך לבטל את פרסום התוצאות של המבחנים.

עפרה לקס , ב' בחשון תש"פ | עודכן: 22:31

אייל באום, יו"ר פורום ועדי ההורים היישוביים
אייל באום, יו"ר פורום ועדי ההורים היישוביים
צילום: בן עוזיליו

הפעם הראשונה שבה גלית (שם בדוי) הגישה תלמידים לבחינת מיצ"ב בכיתה ב', הייתה עוד לפני שהתוצאות פורסמו באופן פומבי.

"ידעתי מה הציון שלי, הוא היה מאוד מאוד חשוב למנהלת, אבל זה עדיין לא פורסם להורים, אז לא היה לחץ כל כך גדול". בפעם הבאה שהיא הגישה כיתה לבחינת מיצ"ב, זה כבר היה אחרי ההוראה לפרסם את הציונים, והסיפור היה אחר לגמרי. גלית עובדת בבית ספר שמתחרה עם בית ספר אחר על אותו פלח אוכלוסייה, "לכן הצלחה של בית ספר אחד וכישלון של השני ימחישו איזה בית ספר טוב יותר. זאת הייתה שנה קשה אצלנו, שנת נפילה. אנחנו היינו מתחת לממוצע והם הצליחו".

לתוצאות הייתה השלכה מיידית. "זה הכניס את כל בית הספר שלנו ללחץ נוראי, אני עבדתי במשך שנתיים בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית עם שכבת ה'. כל הפיקוח ישב על לנו על הראש. המיצ"ב כפי שהוא היה בשנים האחרונות היה קשה וסוחט ביותר".

מבחן המיצ"ב, שעד לפני כמה שנים היה בחינה ארצית חשובה אך משולבת במארג חיי בית הספר, הפך בשנים האחרונות למושג מאיים. תלמידי שכבות המיצב - ב', ה' וח' - יודעים מהיום הראשון ללימודים שבסוף השנה מחכה להם בחינה חשובה מאוד. הכנות בלתי פוסקות, עומס לימודי ומבדקים תכופים, זה גורלה של שכבת תלמידים שנבחנת במיצ"ב. גם המנהלים והמפקחים שותפים למערבולת הזאת.

אבל לא רק לחץ יש בסיפור הזה אלא גם רמאות. תלמידים חלשים לא נבחנים כדי לא להוריד את הממוצע, הקלות ניתנות גם לתלמידים שאינם זכאים לכך וההעתקות הופכות לדבר מותר. הקולות האלה נשמעים היטב במשרד החינוך ובארגונים הנלווים לו כבר כמה שנים, אך השיא היה בשנה שעברה. משרד החינוך החליט שלא לפרסם את תוצאות המיצ"ב בגלל שיעור הרמאויות הגבוה. גם הסתדרות המורים הכריזה על סכסוך עבודה בגלל מבחני המיצ"ב אשר גורמים "לפגיעה קשה בתנאי העבודה ובזכויות מנהלי בתי הספר ועובדי ההוראה בבית הספר ומגבירים את העומס עליהם". פורום ועדי ההורים היישוביים קרא להורים שלא לשלוח את ילדיהם לבחינות. כולם חיכו לרפורמה מקיפה, והיא הגיעה.

השבוע כינס משרד החינוך מסיבת עיתונאים ובה הכריז על שינוי מקיף בדרך עריכת המבחנים. מנכ"ל המשרד, שמואל אבואב, אמר כי המודל החדש "חותר לחיזוק האמון בבתי הספר ובעשייה החינוכית שלהם. אנחנו יוצאים היום לדרך חדשה, בתקווה ובאמונה שהמודל החדש יצליח לתת מענה לתופעות לא רצויות, להטמיע ולקדם תהליכי למידה עמוקים, ויתרה מכך לשקף את העשייה החינוכית המבורכת שמתחוללת היום בשדה החינוכי של מדינת ישראל". ועדה מיוחדת דנה בנושא והזמינה את הציבור הרחב, כולל הורים מורים ומנהלים, לשבת ולהציף בעיות וגם להציע דרכי פתרון.

לפי המודל המוצע, התלמידים בכל כיתות ד' וח' ישתתפו במבחן בשפה בתחילת השנה. בנוסף לכך, כלל בתי הספר ישתתפו אחת לשנה גם בהערכה משתנה. מועד המבחן אומנם יהיה ידוע מראש, אך המקצוע שבו ייבחנו התלמידים וגם שכבת הגיל יימסרו לבית הספר בסמוך למועד המבחן. בבית הספר היסודי הבחינה תהיה בכיתה ה' או ו' במתמטיקה, אנגלית או שפת אם. בחטיבות הביניים זו תהיה שכבת ח' או ט' והבחינה תהיה במתמטיקה, אנגלית, שפת אם או מדעים. גם שאלוני האקלים הבית-ספרי יקוצרו, יותאמו לתלמידים ויועברו בכיתות י"א. בנוסף לכך יימדדו תחומים נוספים, כגון פעולות לקידום הוגנות ושוויון, חדשנות, הכשרה ופיתוח מקצועי של הצוות החינוכי, מידע על שילוב והכלה, התנדבות ומעורבות חברתית ופעילויות עם הורים. נדבך נוסף הוא בחינות וכלי הערכה פנימיים, כאלה שיישארו בין כותלי בית הספר וישמשו אותו להערכה ולעבודה פנימית.

בלי השותפות הטבעיות

יום אחרי מסיבת העיתונאים כבר ישבו בראמ"ה, הרשות הארצית למדידה ולהערכה, ודנו ביישום הרפורמה במיצ"ב, בכל מה שקשור לכלי המדידה הפנימיים. "אנחנו רוצים שבית הספר ימדוד את עצמו. אף אחד לא יאסוף את התוצאות, הן יישארו בין כותלי בית הספר וישמשו למפות בעיות ולפתור אותן", מסבירים במשרד החינוך. "אנחנו רוצים לפתח תרבות ארגונית שבה בית הספר רוצה למדוד את עצמו ויודע איך לפענח את התוצאות ואילו שימושים הוא יכול לעשות בהן". במשרד מסבירים שההערכה הפנימית לא תהיה מחויבת וגם לא יהיו תמריצים לבתי הספר שיבחרו בכך, "אנחנו רוצים שזה יהיה מתוך בחירה". המשרד יפתח 75 כלי הערכה מגוונים לכל שכבת גיל ובית הספר יחליט איזה מהם הוא לוקח, אם בכלל. השאלה היא אם בתי הספר ירצו למדוד את עצמם, במצב שבו המורים עמוסים גם ככה והמערכת חסרה מנהלים איכותיים.

במשרד טוענים בתוקף שהתוכנית החדשה לא תיצור עומס מוגבר על התלמידים. אומנם יהיו מעט יותר מבחנים לכל תלמיד, אולם מכיוון שהבחינות יתקיימו בתחילת השנה, דבר שנהוג גם כך כדי למפות את הכיתה, התלמידים לא יחוו מבחנים מקדימים או הכנה אינטנסיבית קודם לכן. האם בית הספר לא יכין את התלמידים במהלך החופשה הגדולה? שאלה טובה. בתי ספר שיהיו בלחץ מהתוצאות עלולים להגיע גם להתנהלות כזאת.

במשרד החינוך מרימים על נס גם את מרכיב ההפתעה ומקווים כי גם הצעד הזה יפחית את הלחץ. "אלה תימות שחזרו בקרב כל מי שהתייעצנו איתו". שינוי נוסף יהיה אי פרסום תוצאות המבחנים. "המשרד גרס בעבר וגורס גם היום שהפרסום צריך להישאר ברמת בית הספר", אומר המנכ"ל אבואב. "בעבר בג"ץ ביקש לפרסם את הנתונים ברמה בית ספרית והדבר הוביל לנזק ולשיבוש הליכי הלמידה. נוצר פסטיבל של ליגות השוואתיות". משרד החינוך נמצא במקום לא פשוט מול פסיקת בג"ץ מלפני שבע שנים, אך אבואב הבטיח כי משרדו מלווה בייעוץ משפטי בנקודה הזאת.

במשרד החינוך טוענים כי תהליך העבודה של הוועדה כלל היוועצות מקוונת עם 20 אלף איש, 20 מומחים להערכה שנענו לקול הקורא ו-33 מפגשים במחוזות עם הורים, מורים, מנהלים, מפקחים, מנהלי מחלקות חינוך ותלמידים. מי שלא היה שותף לכל התהליך הזה הוא פורום ועדי ההורים היישוביים ועו"ד אייל באום, יו"ר הפורום, זועם על כך. "משרד החינוך פנה לכל מיני הורים שלא ברור מי הם ולא ברור על סמך אילו קריטריונים הם נבחרו. אפילו לא ברור אם הילדים שלהם נבחנו במיצ"ב או לא". באום מוסיף: "לא היה לנו נציג בוועדה והם לא התייעצו איתנו. זו חלק מההתנהלות הכוחנית של משרד החינוך".

לגופו של עניין אומר באום כי מוקדם להביע את דעתו על הרפורמה שרק הוכרזה ולא יצאה לפועל, אך החששות מתעוררים אצלו כבר עכשיו. "אני חושש משני דברים. האחד הוא הגדלת כמות המבחנים שבעצם הכפילה את עצמה, והשני הוא אי פרסום התוצאות. זה לא חוקי, לא שקוף ויעודד בינוניות. אם לא נדע את התוצאות האמיתיות של המבחנים, איך נדע שכוח ההוראה שמלמד את הילדים הוא נכון וטוב?".

אבל אנחנו יודעים שפרסום התוצאות הוא זה שהביא ללחץ הגדול על המערכת ולתופעות של רמאות.

"אפשר לעשות מבחני פתע שבוחנים את בתי הספר ולפרסם את התוצאות. גוף שמסתיר את התוצאות של המדידה שלו הוא לא גוף טוב".

זה חלק מהתוכנית, מבחני פתע.

"בכל הנושא של המיצ"ב יש כשל ניהולי וכשל מוסרי והם מעדיפים לטפל במה שנוח להם". באום מתכוון לכך שבמקום לטפל במנהלים שסרחו או במורים שלא מאפשרים לתלמידים חלשים להיבחן, הם לוקחים את כל הספינה למקום אחר ובכך מנסים לעקוף את הבעיה. "הגיע הזמן שהמנכ"ל לא יהסס לטפל ברעות החולות של בתי הספר", הוא מפטיר.

גם בהסתדרות המורים כועסים על כך שהם לא שותפו בתהליך. כזכור, ההסתדרות הכריזה על סכסוכי עבודה בגלל המיצ"ב, אולם היא לא הייתה חלק מהוועדה שדנה בבניית דגם אחר. לטענת ההסתדרות הדגם החדש מציג חוסר אמון במערכת ומטיל עומס נוסף על המורים והמנהלים. מזכ"לית הארגון הבטיחה, במכתב שכתבה למורים, כי הארגון שלה יעשה הכול "כדי לעצור את התוכנית הכושלת של משרד החינוך". עד שהיא תצליח לעשות את זה, היא הורתה כצעד ראשון למורים שלא לבצע את המבחנים הפנימיים, "אבקש להזכיר כי ההערכה הפנימית אינה חובה ולכן לעמדת הסתדרות המורים אין לבצעם".

הרפורמה אמורה להיכנס לפעולה בשנה הבאה. כפי שזה נראה כרגע, הגורמים השונים לא מצליחים לראות עין בעין את קיום המבחנים המודדים. נותר רק לקוות שעד מועד תחילתה של הרפורמה ייכנסו הארגונים האלה להידברות עם משרד החינוך והיא תצא לפועל באופן שיהיה מוסכם על כולם.