"על האש" - שלא היה

אבניעם הירש , ב' בחשון תש"פ

על האש
על האש
צילום: iStock

הכיתה שלי חזרה אתמול מטיול ב'מצוקי דרגות'. הטיול היה בעצם גיחה של שלושה ימים (לא טיול שנתי) לאורך כל הטיול התלווה אלינו נהג אוטובוס ששכרנו למשך שלושה ימים.

בשעה שמונה בערב היינו אמורים להתחיל ולנסוע לכיוון של מצדה אחרי שכבר התמקמנו באכסניה כחלק מ'על האש' שתוכנן לתלמידים.

בשש וחצי עשינו כל המורים ישיבה מיוחדת ובאמצע הישיבה נכנס פתאום נהג האוטובוס חיוור ובפיו בקשה לא שגרתית:

אשתו אמורה ללדת את הילד הראשון שלהם והיא ממש מפוחדת ורוצה שהוא יגיע. רק מה, מאחר שמדובר ביום השי של הטיול הדבר מצריך החלפת נהג שיגיע במיוחד מהחברה מה שאומר שנצטרך לוותר על ה'על האש' שהיה מתוכנן לנו בגלל חילופי הנהגים.

בגלל שמצד האמת שילמנו עבור האוטובוס, אמר לנו הנהג שמנהל החברה ענה לו שרק אם מנהל בית הספר יסכים אז מבחינתו החילוף יוכל להתקיים והנהג יוכל לנסוע לאשתו.

התקשרנו מהר למנהל שלנו שאמר לנו שהוא מעביר את כל הסמכות והאחריות למחנך כיתה יב שהוא גם הרכז טיולי שלנו ומה שהוא יחליט לגמרי מקובל עליו.

מחנך יב כינס את כל התלמידים שלנו, הגיע אליהם עם הנהג ואמר להם:

"אני יודע שהיה אמור להיות לכם עכשיו נסיעה ל'על האש' ואני יודע שחיכיתם לזה המון זמן אבל הגבר הזה כאן לצידי חייב לנסוע לאשתו שממש עכשיו יולדת בבית החולים 'הדסה עין כרם', מי שמוכן לוותר בשבילו שירים את היד שלו ואני מבטיח לכם שאני כבר אפצה אתכם בדרך אחרת"

הייתי לידו ואנחנו המורים היינו די סקפטיים. עם כל הכבוד למה שהתלמידים יוותרו? הם לא מכירים אותו בכלל? נדהמנו כאשר 190 תלמידים משלוש שכבות הרימו כולם כולל כולם את הידיים!

הנהג התחיל לבכות מהתרגשות וטס לאוטובוס. אחרי שעתיים הגיע המחליף שלו אבל הרגשתי שבטיול הזה, אנחנו המורים למדנו הרבה מאוד על הדור הצעיר שלנו

בערב קיבלנו ידיעה שבשעה טובה נולד לנהג תינוק והבוקר התלמידים ביקשו לקנות לו זר ענק ולשלוח לו

יש לו לב ענק והוא הרבה יותר מתחשב ומבין ממה שאנחנו חושבים.