תערוכה: חיים סוטין והאמנות הישראלית

סוטין נחשב ל"צייר של ציירים" ויצירותיו פרצו דרך לדור שלם לא רק באמנות הישראלית והוא נחשב כפיקאסו היהודי.

קובי פינקלר , ה' בחשון תש"פ

חיים סוטין- שביל ביער
חיים סוטין- שביל ביער
צילום: יחצ

תערוכה חדשה שנפתחת השבוע במשכן לאמנות עין חרוד, מציגה תערוכת יחיד של האמן חיים סוטין, מחשובי האמנים במאה ה-20 , והפעם לראשונה בישראל מזה 50 שנה.

סוטין נחשב ל"צייר של ציירים" ויצירותיו פרצו דרך לדור שלם שראו בו מקור השראה, לא רק באמנות הישראלית אלא גם באמנות האירופאית והאמריקאית. עבודותיו מוצגת קבע במוזיאון הפומפידו בפאריז, במטרופוליטן בניו יורק ועוד, ותערוכות היחיד שלו זוכות למבקרים רבים.

התערוכה המכוננת במשכן לאמנות עין חרוד תציג 18 ציורים אשר נאספו מאוספים מוזאליים ומאוספים פרטים בארץ ובעולם. לצד תערוכתו של סוטין יציגו אמניםישראליים , בני שלושה דורות , שהושפעו מיצירתו. ותערוכתו של האמן חיים אתר, ממקימי המשכן לאמנות.

חיים סוטין (1943-1893) , אחד מענקי האמנות של המאה ה-20 נחשב ל"פיקאסו היהודי". מבקרי אמנות ואספנים רחשו הערכה רבה ליצירתו עוד בחייו, והוא לא נשכח גם לאחר מותו המוקדם והמיוסר כאשר מדי שנה הוצגה לפחות תערוכת יחיד אחת, במדינה זו או אחרת. גם בחלוף השנים חוקרי אמנות מגלים בו יותר ויותר עניין בעוד שבארץ זכה סוטין לתערוכת יחיד אחת בלבד, ומאז כבר חלפה כחצי מאה.

סוטין נמנה עם הדמויות הבולטות באסכולת פריז. הוא התבסס בבירה הצרפתית לפני מלחמת העולם הראשונה, וחייו דמו לאלה של רבים מאמני הבוהמה בשנות ה-20. אמדיאו מודיליאני היה חברו הקרוב והנאמן, ועם חוג חבריו נמנו, בין השאר, פבלו פיקאסו, מקס ז'אקוב, ז'אן קוקטו, חנה אורלוף וז'אק (יעקב) שפירו. על יצירתו כתבו אז מבקרי האמנות הבולטים של התקופה – ולדמאר ז'ורז', אנדרה סלמון ואלי פור.

יצירתו של סוטין שואבת ממורשת האמנות האירופית, ובעיקר זו הצרפתית וההולנדית – אך בה-בעת הוא אמן מקורי לחלוטין, שפילס לעצמו דרך שאיש מבני תקופתו לא פסע בה לפניו. סוטין, שבחייו סבל מחרדה תמידית, היה פתוח וחופשי ביצירתו.

כל ציור שלו, ויהיה זה נוף, טבע דומם או דיוקן, הוא בה-בעת גם הרהור על החיים ועל המוות. מכאן גם השפעתו על דורות של אמנים בארצות-הברית ובאירופה, בהם פרנק אוארבך, גיאורג באזליץ, פרנסיס בייקון, פיליפ גסטון, ז'אן דובופה, ג'ואן מיטשל, לוסיאן פרויד, וילם דה-קונינג, ליאון קוסוף וסוזן רוטנברג. ציוריו ושפתו של מי שסירב לציית לצווים האמנותיים של תקופתו הם אלה שעוררו עניין אצל רבים מאמני ארץ-ישראל שנהרו בשנות ה-30 לפריז.

בתערוכה שניי פרקים נוספים: האחד מציג אמנים ישראליים שהושפעו מסוטין מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 ועד היום בהם ציבי גבע, משה גרשוני, יוסף-ז'וסף-יעקב דדון, עמית כבסה, מרדכי לבנון, אורי ליפשיץ, מריק לכנר, משה מוקדי, מיכל נאמן, אמיר נווה, לאה ניקל, מיכאל סגן-כהן, סימה סלונים, משה קסטל, אורי ריזמן, יגאל תומרקין ויוסף זריצקי. השני מציג את חיים אתר, אמן וחבר קיבוץ שבחזונו ובתשוקת אמונתו הוקם המשכן לאמנות בעין חרוד. הצגתם של האמנות הישראלי ושל חיים אתר לצידו סוטין הופכים התערוכה זו למקורית ומחדשת בכל הנוגע ליצירתו של אמן זה.

עבודותיו של סוטין נאספו לתערוכה זו מאוספים ציבוריים ופרטיים בארץ ומחוצה לה, לצורך התערוכה שודרגו אולמות המשכן ליצירת תנאי תצוגה אופטימליים.

התערוכה היא פרי של שיתוף פעולה אוצרותי ומוצגת במשכן לאמנות, עין חרוד.