מועצת יש"ע רלוונטית? הרבה יותר מתמיד

ישראל הראל, מי שייסד את מועצת יש"ע ועמד בראשה 16 שנים, מספר על הרלוונטיות של הגוף ומפרט את התכונות הדרושות לתפקיד היו"ר.

ניצן קידר , ה' בחשון תש"פ

ישראל הראל
ישראל הראל
צילום: אהוד אמיתון/TPS

הבחירות לראשות מועצת יש"ע יתקיימו מחר (שני), וארבעה ראשי מועצות יבקשו להתמנות ליושב-הראש הבא, במקומו של חננאל דורני.

ישראל הראל, מייסד מועצת יש"ע שגם עמד בראשה, מסביר בשיחה עם ערוץ 7 מדוע הגוף הזה רלוונטי מתמיד עבור ההתיישבות ביהודה ושומרון.

"כל קבוצת אנשים צריכה מישהו שייצג אותה, ודאי קבוצה כל כך גדולה של למעלה ממאה יישובים צריכה ייצוג הולם. המפלגות לא בהכרח יכולות לייצג את האינטרס של ההתיישבות המיוחדת הזאת. להתיישבות מעבר לקו הירוק יש מאפיינים וצרכים מאוד ייחודיים. אם לא יהיה מי שייצג אותם, הם לא ייוצגו כהלכה", הוא מאומר.

''אינני אומר שמפלגות כמו הבית היהודי או הליכוד לא מייצגות במידה מסויימת, אבל הן אינן יכולות לרדת לשורשי הצרכים המידיים וגם לטווח ארוך, חוץ מזה שיש להן אינטרסים וקדימויות אחרות''.

כמי ששימש במשך 16 שנים בתפקיד יו"ר מועצת יש''ע, הראל רואה בבירור את חילופי הדורות בהנהגת ההתיישבות. "אותם ראשי מועצות שאני מכיר היום הם כולם אנשים ראויים. כמובן שלכל אחד יש את הדעה שלו ואת התפיסה האידיאולוגית והניהולית. גם מי שהעמידו מועמדות הם אנשים ראויים. היו כאן חילופי דורות".

"מובן מאליו שדור המייסדים היה דור שהאידיאולוגיה עניינה אותו יותר מהפרקטיקה וגם המתיישבים הראשונים לא כל כך הקפידו על הצרכים שלהם וראו את המפעל באור החזון גדול. היום, כשגרים כמעט חצי מיליון יהודים ביש"ע ויש אוכלוסיות יותר ופחות אידיאולוגיות, יותר ופחות תורניות, הדרישות מאוד שונות.

''אני מאמין שאצל כולם האינטרס העליון הוא קיום זהות יהודית חזקה וגדלה ביהודה ושומרון, אבל לצד זאת יש תת אינטרסים - עצם הצרכים היומיומיים של התושבים. יש כאלה ששמים את האינטרס הזה הרבה לפני האידיאולוגיה ויש כאלה שמסתפקים בפחות וכל ראש רשות מוניציפלית דוחף לכיוון שהוא חושב שתושביו שלחו אותו כדי לבצע", הוא מוסיף.

לשאלה מדוע שלא כל ראש מועצה ינהל את ענייניו מול הממשלה בעצמו עונה הראל, "כאשר אתה בא לבד, יש לך כוח של אדם אחד. כשאתה בא בקבוצה, כגוף שמייצג תושבים רבים, כוחך מאוד גדול וזה מובן מאליו. אין כאן לדעתי עניין של שאלה מדוע צריך גוף כזה, אלא שאלה של איך הוא מתפקד. היו לו ימים יותר טובים ופחות טובים".

"בעת העקירה מגוש קטיף המועצה זכתה לביקורת על תפקודה שלדעתי היתה צודקת ומוצדקת. רבים ראו איך חלק מאנשי המועצה ממש משתפים פעולה עם העוקרים וחלק אחר שהתנגד לא בא לידי ביטוי. אז המועצה סבלה מירידת מוניטין גבוהה מאוד, שלאט לאט היא מתאוששת ממנה ומתגברת עליה. אני חושב שעד היום, הדברים הללו עדיין רובצים על הגוף הזה וחלק מהעובדה שהיתה לו ירידה בהשפעה כלפי פנים וחוץ, הם תולדה של השגיאה שנעשתה בתקופת העקירה מגוש קטיף".

הראל שכיהן בתפקיד לא היה ראש מועצה אזורית, בדיוק כמו דני דיין אחריו. האם המודל הזה עדיף על בחירת ראש מועצה? "מניסיוני, עדיף מישהו שהוא קודם כל מנהיג וגם ראש מועצה. כי כשאתה לא ראש מועצה ורוצה לצאת למהלך אידיאולוגי מסויים, אז ראשי המועצות האזוריות עלולים לפגוע בתפקוד השוטף. כך עשו בזמני עם עיתון 'נקודה' שהצרו את צעדיו ולא הבינו את ערכו. לו אני הייתי ראש מועצה באותו הזמן הייתי יכול לממן את זה באמצעות המועצה שלי. הכוח של מי שאיננו ראש מועצה להוביל מדיניות, הוא קטן יותר".

"לכן, הנוסחה שלי היא שצריך לעוד בתפקיד הזה אדם חזק, אידיאולוג, בעל כריזמה וחוש מנהיגות וכמובן שיבין בפוליטיקה - הן בזו הפנימית של יש"ע וגם כמובן כלפי הממשלה. חשוב גם שאותו אדם לא יהיה מייצג של המפלגה בה הוא תומך ביש"ע, אלא ייצג את יש"ע כלפי המפלגה. צריך להיזהר שמי שייבחר מחר לא יהיה פעיל פוליטי מובהק במפלגה, אלא תומך שלה. אסור לו להיות מייצג של הליכוד או הבית היהודי ביש"ע אלא לייצג את ההתיישבות כלפי המפלגות הללו".

"זה זמן קריטי לבחור באדם שאת תכונותיו ציינתי, דווקא בגלל שיש משבר ממשלתי ומועצת יש"ע צריכה לייצג את ההתיישבות כלפי הממשלה הנוכחית שאינה יכולה לעשות הרבה - ועל אחת כמה וכמה - אם תקום ממשלה לעומתית להתיישבות בראשות גנץ. תמיד טוב שיהיה ייצוג אמיתי, אידיאולוגי וישר דרך ואני חושב שהפוטנציאל שיש היום בין ראשי המועצות הוא טוב", מוסיף הראל.

אחת הביקורות המרכזיות שלו היא על בררנות יתר שהביאה לאכלוס איטי מדי של יו"ש. "זה שחצי מיליון אנשים בלבד מותגוררים ביהודה ושומרון זה 'מפני חטאינו'. אם לא היינו חוטאים בכל מיני ועדות קבלה והדחה, היינו היום הרבה יותר אנשים. יש יישובים מאוד אידיאולוגיים שעד היום מקפידים על סינון אנשים וזה לא נכון פוליטית.

"גוש בנימין היה יכול להיות עיר אחת גדולה ומשילה עד אריאל היה אפשר לייצר עוד גוש. במצב כזה כל הדיבורים על נסיגות לא היו רלוונטיים. אני טוען שיכולנו להגיע לזה, אם כמות המתיישבים היתה העיקר בזמנים שהיינו יכולים לעשות את זה. הדגש בעבר הלך על איכות החיים ואני חושב שיישוב שרוצה להיות מאוד תורני ולא מקבל אחרים, פוגע במפעל כולו. היינו יכולים להיות היום הרבה יותר", מסכם הראל.