יונתן רזאל: "בקשר עם הקב"ה יש עליות ומורדות"

לקראת צאת אלבומו מספר יונתן רזאל על המשפט שנגע בו בשדה תעופה אפריקאי נידח, על ימיו כרועה צאן ומדוע החל להלחין שירים על גיטרה.

אבנר שאקי , ח' בחשון תש"פ

יונתן רזאל
יונתן רזאל
צילום: הלל מאיר

"אחד הדברים הקשים במוזיקה זה הלבד", מתוודה יונתן רזאל בעודו מספר על אלבומו הבא. "ולכן אני תמיד מחפש שותפים. אני מרגיש שמוזיקה זה כמו חברותא. אני אוהב לעבוד על היצירה שלי עם אנשים, להשמיע להם, לשמוע מהם. בשני האלבומים הראשונים שלי אביתר בנאי היה שותף משמעותי. אלון יופה, שמנגן איתי כבר 15 שנה היה השותף המרכזי באלבום הקודם, וחיפשתי שותף לאלבום הבא, הרביעי.

"התייעצתי עם רמי קלינשטיין, יש לנו חיבור מיוחד ואנחנו מופיעים די הרבה יחד, והוא המליץ לי להיפגש עם בחור צעיר בשם ג'וני גולדשטיין, שלמרות גילו הצעיר ההישגים שלו בתחומי ההפקה והעיבוד מאוד מרשימים. אם כבר מדברים על עיבוד מוזיקלי, אני יכול לומר שהכיוון הכללי באלבום הקרוב הוא פשטות, מינימליזם. לא מלודיות מורכבות. ועם זאת, כמובן יש הקפדה על אסתטיקה ואיכות".

לטנגו צריך שניים, איך גולדשטיין הגיב לרצונך באלבום מינימליסטי?

"הוא דווקא מאוד התחבר, וגם הביא את זה מעצמו. מאוד שמחתי שג'וני התחבר לקו הזה, ובכלל - המפגש איתו היה מפגש עם דור חדש של מוזיקאים. אני בשנות ה-40 לחיי, והוא ב-20. אני גדלתי בלי אינטרנט. בלי סלולרי. זה מדהים אותי היום לחשוב על זה. אפילו בצבא לא היה לי טלפון נייד. גם היום אין לי אינטרנט, אבל אני יודע מה קורה בעולם. האינטרנט חדר לכל מקום. בכל מקרה, המפגש איתו הראה לי מודל של אמן חדש. לטוב ולרע. אמן שמבין בהכל, שמע על הכל ואת הכל. בשליפה, תוך רגע, הוא מגיע למה שהוא רוצה.

"למשל, בסינגל הראשון שהוצאנו, 'דוד', יש תופים שמלווים את השיר. לפני 120 שנה נסע חוקר כלשהו לחקור את המוזיקה של האינדיאנים, רגע לפני שייעלמו, ובין היתר, הוא גם הקליט כמה שירים שלהם. כשסיפרתי לג'וני על החיבור שלי לדוד המלך, ועל כך שהייתי רועה צאן כמוהו בעצמי, הוא נזכר ששמע פעם את התופים האלה והכניס אותם לשיר".

זה מעניין. ספר על התקופה בה רעית צאן. מקווה שעם חליל.

"אמנם יש בי צד רוחני חזק, אבל אני גם בן אדם מאוד פיזי. עם זאת, הפיזיות שלי לא כל כך באה לידי ביטוי. ניגנתי מגיל צעיר, ובאופן טבעי הלכתי למקומות האלה. לפני הצבא כבר הייתי באמצע תואר של הלחנה, אבל רציתי להתגייס, אז שירתי כמוזיקאי מצטיין. אחרי הצבא, עם כל הרוח והניגונים, רציתי להרגיש קצת אדמה, אז חיפשתי עבודה כרועה צאן.

"יום אחד נסעתי לבאר שבע לטובת איזה עניין, ובדרך חזור לירושלים לקחתי טרמפיסטים. בדרך עברנו ליד סוסיא, הם שאלו אם התפללתי מנחה, עניתי שלא. נכנסנו לבית הכנסת המקומי, ופשוט התעלפתי מהישוב הזה. תוך כדי ההלם שהייתי בו, החבר'ה אמרו לי שאחד החקלאים בסוסיא מחפש אנשים לרעיית צאן. אגב, קראו לו יאיר הר סיני, והוא נרצח כמה שנים אחר כך. זרמתי עם ההצעה, ובמשך כמה חודשים עבדתי שם ברעיית צאן. הייתי בתקופה של חיפוש בחיים, והשעות האלה עם הצאן היו מדהימות. קיבלתי מהתקופה הזו המון. בסוף אפילו התחתנתי עם מושבניקית".

המשפט שהכה בי

אם ברועי צאן עסקינן, השיחה שוב מתגלגלת כמעט מאליה לדוד המלך, שכידוע התחיל את הקריירה כרועה צאן – ולבסוף מצא מלוכה. "אני מאוד מחובר לשיר 'דוד', הסינגל הראשון ששחררנו", אומר רזאל. "הוא נבע מגעגוע בלתי מוסבר לדוד המלך. אני ממש מחכה שיבוא אחד כזה כמו דוד, שיהיה גיבור, ישר, עדין, עובד ה' ובעל רוח הקודש.

"ובכלל, אני מרגיש שהשיר הזה הוא שפה חדשה שלי. משהו שלא עשיתי בעבר. למשל, את שני הסינגלים הראשונים שהוצאנו הלחנתי על גיטרה. הטבעי שלי זה פסנתר, ושם אני הכי זורם, ואפילו אפשר לומר שבעיקרון אני לא כל כך יכול להלחין על גיטרה. זה לא הבית שלי. לצד זאת, בגיטרה יש משהו שמוציא ממני דברים אחרים. לפעמים אני מנגן בערב לילדים בגיטרה, מסתובב איתה בבית, והשירים האלה באמת הגיעו מהמקום הזה, של הערב, של הבית. משהו פשוט יותר".

עד כה הוצאת אלבום פעם בחמש שנים, כעת הקצב מהיר יותר.

"כן, אין בזה חוקים. זה באמת קורה מהר יותר הפעם. אני מאמין שבין האלבום השלישי לרביעי יהיו בערך שנתיים. בכללי לוקח לי הרבה זמן יחסית להוציא שירים, כי אני מחפש את השפה שלי כל פעם מחדש. ולפעמים אני קצת אילם, לא יודע איך לומר את מה שאני רוצה. זה קצת כמו להשיל עור, וזה לוקח זמן. אני לא יכול לשיר את מה שכבר שרתי. יש בי משהו שמחפש להתבטא אחרת, וזה לא קל.

"ובכלל, אני מרגיש שהאלבום הנוכחי הוא אלבום מסע עבורי. אני מרגיש כמו בן אדם שחי את חייו הרגילים בבית שלו בירושלים, ואז מתמנה לתפקיד שליח האו"ם בבייג'ין. הוא מגיע לשם, מתארגן, קונה בית, שולח את הילדים לבית ספר, אבל יודע שיום אחד יחזור לירושלים.

"אפרופו מסע, דרך, אחד השירים באלבום נולד בהשראת משפט שקראתי פעם על קיר בשדה תעופה נידח באפריקה. הופעתי בעבר לא מעט במסגרת 'ציפור הנפש', ארגון שמאתר קהילות יהודיות שיש להם כמעט אפס קשר ליהדות, ומנסה לקרב אותן. בזכות כך, זכיתי לעשות שבתות ולקיים הופעות מאוד מיוחדות בקרואטיה, צ'כיה, צ'כיה, עיירות נידחות באמריקה ואפריקה ועוד.

"לגבי אפריקה, אני יכול לספר שהיו לי שם כמה הופעות, ובאחת מהן ביקשו ממני להופיע עם להקה של מקומיים. הקהילה היהודית רצתה שאשיר עם אפריקאים שחיים כמו בדואים, נוודים כאלה. זה היה מאוד מרגש להופיע איתם, וזמן קצר לאחר מכן קיבלתי פנייה מהולנדים לא יהודים שרצו שאופיע אצלם, אז טסתי לסיבוב הופעות בהולנד עם הטריו שלי. זה מאוד משמח אותי שהמוזיקה שלי יוצאת מגבולות ישראל, וזה מאוד מעניין אותי להופיע במקומות חדשים, מול קהלים חדשים וכו'. כיום, דרך עולם הדיגיטלי, מתאפשרת הגעה לקהלים חדשים בכל העולם, בקלות שכמותה לא הייתה מעולם.

"אם נחזור לאותו משפט שסיפרתי עליו מקודם, אספר שבאחת הנסיעות לאפריקה פספסתי טיסה שהייתי אמור לעלות עליה, והיה לי קצת זמן עד הטיסה הבאה, אז הסתובבתי בשדה. תוך כדי שאני מטייל בשדה, פתאום ראיתי משפט שהיה כתוב בגדול על אחד הקירות: 'אם אתה רוצה לנסוע מהר - סע לבד. אם אתה רוצה לנסוע רחוק - סע ביחד'. מדובר במשפט אפריקאי קדום, והוא פשוט היכה בי. בתקופה ההיא עדיין הייתי רווק, וזה נגע גם בנקודה הזו. אגב, בקליפ של השיר הזה רואים בן אדם שמוצא בית, אדם שעובר מבדידות לעבר חום ואהבה".

לחיות כבעלי תשובה בדור הזה

"תשמע, המילים האלה קילריות, ממש הורגות", אומר רזאל כשאני שואל על הסינגל השני ששחרר, גרסה קלילה לפיוט המוכר 'שמח בני'. "יש שירים שדווקא בגלל שהם מולחנים אני רוצה להלחין אותם. יש לשיר הזה לחן קלאסי שאני אוהב, וניסיתי כמה פעמים להלחין אותו מחדש, בסגנון יותר פשוט, יותר שמח. האמת היא שגם השיר הזה הוא לא כל כך הסגנון שלי, אין בו מלודיות מסובכות נניח. כשניגנתי אותו בפעם הראשונה לרמי קליינשטיין - הוא מאוד התלהב, אמר שזה חדש ושונה, ודחף אותי להוציא את זה.

"ובאמת, השיר מאוד השתלב באלבום החדש. היום אומרים שאלבומים מתו, שנשארו רק סינגלים, אבל אצלי זה לא ככה. אני עדיין מחזיק מאלבומים. מבחינתי אלבום הוא סיפור שלם, וכל שיר הוא כמו פרק בספר. אם תקרא רק פרק אחד, לא תקבל את התמונה השלמה".

כשהולכים על אלבום מינימליסטי, פשוט, אין חשש ליפול לשטחיות? לרדידות?

"בהחלט יש חשש. ולכן כל הזמן השתדלתי לוודא שאני הולך למקום של פשטות, אבל לא נופל למקום של פשטנות, למקום שאין בו עומק. ולכן גם מאוד השתדלתי לראות שמבחינה אסתטית זה עומד בכבוד בקריטריונים של אומנות. אבל אם כבר מדברים על זה, אז חשוב לומר שבאמת, בשורש, זו אחת הבעיות הכי גדולות במוזיקה.

"האמנות בכלל, והמוזיקה המודרנית בפרט, הלכו לכיוון המורכבות והתחכום, אבל אז איבדו את הקהל מרוב תחכום, ואז אמרו: 'בואו נלך לקהל', אבל אז איבדו את האמנות. לכן, בעניין הזה, השאיפה שלי היא ליצור שירים שיהיו גם פשוטים וגם עמוקים. האמת היא שבמובן מסוים גם התורה הקדושה בנויה ככה. מצד אחד יש ספירות, ומושגים מסובכים מתורת הקבלה, וסוגיות מורכבות בגמרא, אבל מצד שני גם אפשר להגיד את כל התורה ב'ואהבת לרעך כמוך'. בפשיטות ותמימות".

אפרופו התורה, כבר לא מעט שנים אתה אברך שלומד חצי יום. לפעמים עוברות מחשבות לעזוב את המוזיקה ולשקוע לגמרי בתורה?

"בתור סוג של בעל תשובה, המקום הזה של לשמור על המשלח יד, על הנפש, על האומנות, הוא נראה לי מאוד נכון. בקשר עם הקב"ה, עם התורה, יש עליות ומורדות. רצוא ושוב. ולפעמים דווקא בתקופות האלה המוזיקה יותר משמעותית. וכל כך טוב שהיא שם. מעבר לכך, יש כמה רבנים שמנחים את המשפחה שלנו ואותי כיצד לחיות כבעלי תשובה בדור הזה, איך לשמור על שמחת החיים, על הכבוד העצמי, על הפרנסה וכו'. רבותי מנחים אותי להמשיך ליצור, וגם אני רוצה בכך מאוד".

באדיבות אתר הידברות – תכני יהדות, זמני כניסת שבת, הכרויות לדתיים בחינם, פרשת השבוע, לוח זמני היום ועוד