בשבע מהדורה דיגיטלית

ישירה ולעניין

זה לא יהיה מהלך קל, אבל בחירות בזק לראשות הממשלה אולי יכולות להיות המהלך שיוציא את המערכת הפוליטית מהמשבר שאליו נקלעה.

יאיר שרקי , ט' בחשון תש"פ | עודכן: 07:23

יאיר שרקי
יאיר שרקי
צילום: יח"צ

פעמיים התמודד בנימין נתניהו בבחירות ישירות על ראשות הממשלה. בראשונה ניצח את פרס על חודו של חצי אחוז, בשנייה הובס על ידי אהוד ברק.

אבל למעשה כמעט כל מערכות הבחירות בעשור האחרון, בטח שני הסבבים של 2019, היו משאל עם על בנימין נתניהו.

זו הסיבה שהצעתו של אריה דרעי בפגישת ראשי בלוק הימין התקבלה בהמהומי הסכמה נלהבים מכל רחבי החדר. במקום לגרור את המדינה כולה לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה, עם העלות התקציבית, המשך השיתוק של מערכות השלטון והטרחת המערכת הפוליטית התשושה לעוד קמפיין מייגע, כדאי להקטין את ההימור, או פשוט לדייק אותו: ממילא כל מערכת בחירות כאן היא משאל עם על בנימין נתניהו,

אז אפשר להניח את השאלה בפני הציבור כמו שהיא. ספר הבוחרים לא יעודכן, וכך יהיה אפשר לקיים בחירות בזק בתוך חודש. בלי יום שבתון ועם תקציב מינימלי.

היחיד שלא נראה שש לשמע ההצעה היה חתן השמחה. נתניהו טען באופן מוזר שזו הפעם הראשונה שהוא שומע על הרעיון, וציין שצריך להתייעץ גם עם הכלה. אחר כך עקץ את דרעי והציע שיתמודד מול הרשימה המשותפת. האווירה בקרב ראשי הבלוק, שכבר החלו למאוס בהתוועדויות התכופות בלשכת ראש הממשלה בכנסת, הייתה מדוכדכת.

ההערכה המשותפת לכולם היא שממשלת אחדות לא תקום. בנוגע לשאלה מה יהיו התוצאות אם יתקיימו בחירות בפעם השלישית, הרוב צופים תבוסה לימין. דווקא בבחירות ישירות הסיכויים טובים יותר: במגזר הערבי לא ימהרו לצאת להצביע לרמטכ"ל לשעבר, אך אם היו נערכות בחירות כלליות סביר מאוד שכוחה של הרשימה המשותפת יגדל עוד יותר, על רקע פגישת המשא ומתן של טיבי ועודה עם גנץ והתחושה ברחוב הערבי שחברי הכנסת שלהם עלו בחזרה למגרש. דווקא החלקים במגזר הערבי שמתעניינים בשיפור התשתית, החינוך והרווחה ולא בפרובוקציות, משטים מתוקשרים לעזה והברחת טלפונים למחבלים בכלא, עשויים לנהור לקלפיות בעקבות התקווה לשינוי אמיתי במצבם.

זה לא יהיה מהלך קל. פרט לבעיה החוקתית שבשינוי הכללים תוך כדי תנועה, והדרישה להסכמה רחבה של כל המערכת הפוליטית, הבחירה הישירה לא בהכרח תפתור את המשבר. יהיה המנצח מי שיהיה, הוא יצטרך קואליציה כדי לשרוד בשלטון. גם אם ייקבע בחוק שהנבחר יוכל לכהן בשנה הראשונה כראש הממשלה אפילו בלי תמיכת 61 ח"כים, מבחן התקציב יקריס את הממשלה בתוך חודשים ספורים אם לא תוקם קואליציה יציבה.

מצד שני, ניתן להעריך שאם העם יאמר את דברו בצורה ישירה ובהירה, הפוליטיקאים יוכלו להשתחרר מהכבלים, הנדרים והאיסורים שהשיתו על עצמם בקמפיין הקודם. ניצחון של נתניהו יאלץ את ליברמן, עמיר פרץ, ואולי גם כחול לבן עצמה, להתפשר. אם גנץ ינצח, חברי הבלוק יהיו משוחררים משבועתם. ליברמן, החרדים ואולי גם הימין החדש ימהרו לממשלתו.

אז למה בעצם נתניהו לא קופץ על המציאה? בחירות ישירות לא רק ישאירו רבים מהמצביעים הערבים בבית, אלא גם ישיבו אליו לא מעט מתומכי ליברמן שרוצים ממשלה ליברלית, אבל בצומת בינו ובין גנץ עדיין יצביעו לנתניהו. אחד מראשי המפלגות בימין מתרשם שדווקא המהירות שבה יתרחש המהלך מדאיגה את ראש הממשלה, בגלל הלו"ז המשפטי. נתניהו רוצה לוודא שההחלטה על כתב אישום נגדו תתקבל בעודו מכהן כראש הממשלה, כי במצב כזה המשפט שלו יידון בפני שלושה שופטים בירושלים, ולא מול שופט אחד. לכן דחיית הבחירות בשלושה או ארבעה חודשים חשובה לו יותר משיפור סיכוייו לנצח בהן. אם זה אכן המצב, ייתכן שבמקביל למשא ומתן הקואליציוני העקר ולחילופי האש הכבדים בין לשכת ראש הממשלה לבכירי הפרקליטות, מתנהל עוד משא ומתן חשאי, על עסקה מסוג אחר.

לא מתפתים

תרחיש ממשלת המיעוט באמצעות רוב יהודי שהוצג כאן בשבוע שעבר עמד ועומד בבסיס החששות של בנימין נתניהו. את השבועיים שנותרו עד תום המנדט של גנץ הוא מעביר בשמירה הדוקה על מי שנחשדים בעיניו כחוליה החלשה של הגוש: בנט ושקד. עריקה של שניהם, עם או בלי מתן כהנא, מספיקה כדי שגנץ יקים ממשלה ברוב רגיל ובהימנעות של הרשימה המשותפת.

ההצעה שכחול לבן שיגרו לשניים הייתה יותר מחצי המלכות: שקד תחזור למשרד המשפטים, בנט יקבל תיק בכיר, אפילו הביטחון עלה כאופציה (אם כי קשה להאמין שמפלגת הגנרלים תהיה מסוגלת למסור אותו למיקור חוץ), וניסוח קווי יסוד ימניים, כולל סיפוח הבקעה. זו תהיה ממשלה שמרצ תתמוך בה רק מבחוץ, אבל בפנים יישבו ליברמן ויעלון, אשכנזי וגנץ, האוזר והנדל, אנשים שבמהלך דברים אחר היו יכולים בקלות לחלוק עם בנט ושקד את אותה מפלגה.

הסירוב של שניהם היה מיידי, אבל בלב כבד. בהצעה הזאת יש הגשמת כל מאווייהם הפוליטיים. הם ייהפכו לשרים בכירים בתיקי החלומות שלהם. לשון מאזניים פוליטית. עידן נתניהו ייגמר. בחוץ לא מחכה להם כלום: בממשלת אחדות הם יהיו גלגל חמישי, אם בכלל, בחירות עלולות לרסק אותם שוב, אחרי שגם הריצה המשותפת במסגרת ימינה לא נחלה הצלחה וספק אם מישהו מהצדדים מעוניין בה שוב. השותפות עם החרד"לים לא הוכיחה את עצמה, הדלת בליכוד נעולה, ריצה לבד תהיה מסוכנת. הדבר המרכזי שבולם חבירה של הימין החדש לממשלת גנץ הוא ההבנה שגם אם ירוויחו שדרוג פוליטי מיידי, בטווח הארוך הבייס לא יסלח להם אם יהיו חתומים על תעודת הפטירה הפוליטית של בנימין נתניהו.

נתניהו קורא את הסיטואציה ומבין את עוצמת הפיתוי. הרי אם היה בנעליהם, קשה להתחייב שלא היה עושה בעצמו את המהלך. עם שקד, באופן קטנוני ומביך, הוא עדיין לא ממש מדבר, אבל בניסיון לבלום את הסחף נתניהו הציע לבנט חבילת תחזוק: שר, חבר קבינט ושריון בליכוד. אבל כשפותחים את העטיפה הנוצצת מגלים בעיקר קרטונים. המשרד המוצע הוא רווחה או תפוצות, ולא הביטחון שאליו בנט חותר. חברות בקבינט הפכה פרס ניחומים לכל דורש. נתניהו צירף אליו לאחרונה שרים רבים, מרגב ועד סמוטריץ', ורוקן את הפורום משאריות היוקרה שהיו בו. בנט הרי זוכר בעצמו כיצד התנהלו הדברים בקבינט עד לא מזמן.

הסעיף השלישי הוא החשוב ביותר – שריון בליכוד. זה יכול להיות הפרס הגדול שישנה את הקריירה של בנט ויאפשר לו את קיצור הדרך לתוך מפלגת השלטון ליום שאחרי נתניהו, אבל יש שני סעיפים קטנים: הראשון – בנט בא לבד, ומשאיר בחוץ את שקד. והשני - לא מדובר בחבירה מיידית אלא בהתחייבות לשריון עתידי, אם וכאשר יוכרז על בחירות. אז נתניהו ממילא כבר לא יצטרך את בנט, ואולי גם ההבטחה הזאת תיזנח. בשורה התחתונה בנט סירב.

בזמן שבנט מבלה בשיחות ארוכות עם נתניהו ועם בכירים בכחול לבן בניסיון נואש ואחרון לגשר ביניהם, שקד פתחה משרד תיווך משלה. היא היחידה מראשי הבלוק שמנהלת שיח רצוף וממושך עם אביגדור ליברמן, בניסיון לשכנע אותו לחבור ברגע האחרון לממשלת ימין-חרדים ולמנוע בחירות שבהן יש לו רק מה להפסיד. שקד מעריכה שהמהלך אינו בלתי אפשרי, אבל פער האמון גדול. ליברמן משוכנע שהדינמיקה הפנימית ומשבר ההנהגה בעולם החרדי כבר לא מאפשרים לסגור עסקאות ולהתפשר באמת כמו בימים הטובים. "כשאין רב יש ערב רב", אמר למי שאמר. החרדים מנגד לא רוצים להכריז על ויתורים בחוק הגיוס והמרכולים, רק כדי לגלות שליברמן מהתל בהם שוב.

אבל שקד לא מתייאשת. אם נתניהו יקים ממשלה, היא תהיה האחרונה בתור לקבל תפקיד שר מבין רביעיית ימינה: סמוטריץ' ופרץ אומנם מחזיקים רק ארבעה מנדטים, אבל נתניהו התחייב עוד לפני הבחירות להכיר בהם כשישה ולכן שניהם יקבלו משרדים. שלושת המנדטים הנותרים של הימין החדש שווים רק כיסא אחד בממשלה – וההסכם ביניהם נותן קדימות לבנט. אם היא זו שתביא את ליברמן, היא ללא ספק תקבל דמי תיווך נדיבים.

לתגובות: 2sherki@gmail.com