"אש פנימית הייתה יוקדת בו"

הרב אריאל לוי כותב על איש קריית ארבע חברון זאב ביטקין שהלך לעולמו. "יהודי שמסר את עצמו על עבודת ה' באמת".

הרב אריאל לוי , י' בחשון תש"פ

נר נשמה
נר נשמה
צילום: אייסטוק

מידי שבת בשבתו במניין ותיקין הספרדי במערת המכפלה, כשהיו מחזירים את ספר התורה לארון הקודש אחרי קריאת התורה ושרים את "מזמור לדוד הבו לה' בני אלים" כשהיו מגיעים לפסוק "קול ה' חוצב להבות אש", הייתה זעקה גדולה ורמה יוצאת מפיו של זאב ביטקין ז"ל: "אש"!!! וכך הוא חי.

אש פנימית הייתה יוקדת בו בזאב, אש שלא כבתה. עבודת ה' הייתה בוערת בו. אש קודש שמלווה אותו בשקט, בנחישות ובהתמדה מידי בוקר באשמורת הבוקר בדרכו מביתו בגבעת האבות למערת המכפלה, במשך שנים רבות. קור, גשם או שלג, לא מרתיעים אותו.

הוא נחוש בדרכו למערת המכפלה! אין פחד. אלוקים לנגד עיניו! הוא הולך ברגל. וגם בגיל מבוגר והוא אחרי אשפוזים - הוא לא מוותר! יהודי שעלה מאדמת ניכר של רוסיה ושמר על גחלת היהדות.

יהודי שמסר את עצמו על עבודת ה' באמת, שהיה ממשכימי בבוקר לאמירת תהלים ותפילת ותיקין במערת המכפלה. יהודי חסידי חדור תודעת שליחות, שהיה חייל של הקב"ה ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, ורק ה' יתברך לנגד עיניו בכל מציאות חייו. יהודי שהיה מול ה', לא מול בשר ודם! הוא היה מוזיקאי דגול, מלחין, עם נפש רגישה מאד למוזיקה.

ידע לנגן על שמונה כלים במקצועיות רבה. במולדובה שברוסיה הוא היה "מאסטרו", ברמה גבוהה מאד. היה יכול להתפרנס בכבוד ממקצועו ולהרוויח הרבה כסף. אבל עלה לארצנו הקדושה, ומאז שגילה את חברון והאהב במערת המכפלה, היו חייו סובבים סביב התפילה במערה.

כל שנה היה חוגג את היום בו עלה לארצנו הקדושה, ומעולם לא הסכים לצאת ממנה. הוא בחר ללמד ילדים מוזיקה ולהתפרנס בפשטות, והשקיע הרבה מזמנו ללימוד התורה. היה מחובר לתורת החסידות בכל נימי נפשו, בעיקר לחסידות חב"ד. יחד עם זאת ביקש ללמוד גם את תורת רבי נחמן מברסלב.

היו לילות שהיה נשאר ללמוד תורה כל הלילה, ובארבע לפנות בוקר מתייצב שוב לאמירת תהלים ותפילת ותיקין במערת המכפלה. מכספו היה משקיע הרבה הצדקה. הלוואי ונזכה ללמוד מזאב, להיות ממשיכי דרכו של אברהם אבינו ע"ה שעליו נאמר וישכם אברהם בבוקר, "מכאן שזריזים מקדימים למצוות"