טרור אבנים
טרור אבניםצילום: ISTOCK

"נסעתי לתומי עם הילדים באוטו, משבי שומרון בדרך לבית אל, פתאום כמה מטרים לפני עופרה אנחנו מקבלים מטח אבנים", שחזרה הדסה חיימוביץ', תושבת בית אל.

"הייתי מבולבלת והתחלתי להאט את הרכב, אבל אני יודעת שבמצבים כאלה צריך להאיץ, אבל כשאתה באירוע כנראה הידיעה לא עוזרת הרבה, יש בלבול, הלם, סערה...ברוך השם הבן האלוף שישב לידי פיקס אותי וצעק לי: סעי, סעי...הציל אותנו! אחרת אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה..."

"אז הרכב ניזוק קצת ואני יצאתי עם כאב בכתף וסחרחורות, אבל ב"ה יצאנו בשלום! חשבתי לעצמי, אנשים עוברים את זה בשגרה היומיומית שלהם. איך? איך לעזאזל ממשיכים לחיות כך?", שאלה.

"עוד חשבתי לעצמי, אם יהודים היו זורקים את האבנים, מיד היו נתפסים ועוברים עינויים שהלב לא מסוגל להבין...ומחשבה נוספת שעלתה לי, חבל שלא לקחתי את אחת האבנים שייקחו D.N.A. אבל במחשבה שניה, מזל שלא סיכנתי אותנו שוב ממילא זה D.N.A. של ערבים. את מי זה מעניין?", כתבה.