פסיקת בית המשפט העליון ההודי עשויה לעורר סערה ומהומה במדינת הענק מול תושביה המוסלמית. על חורבותיו של מסגד יוקם מקדש הינדואי. כך נקבע בפסיקה. על המשמעויות, ההשלכות וההיסטוריה של האירוע שוחחנו עם החוקר לב ארן, מומחה להודו המודרנית ובעבר רכז המידע של אגודת הידידות הודו ישראל.
"לפני כמה מאות שנים הייתה פלישה מוסלמית להודו, שעדים לה אנחנו רואים באדריכלות בהודו כמו בטהאג' מהאל. בין השאר גם הוקם מסגד שנקרא באברי, שההינדים טוענים שהוא נבנה על חורבות המקדש לאל ראמה, אחד האלים האהובים בהודו, בעיקר הימין ההודי. אחרי הרבה שנות מתח סביב העניין בית המשפט ההודי פוסק שאכן המסגד הוקם על חורבות המקדש ולכן מן הצדק הוא שחורבות המסגד יפונו ובמקומם יוקם מקדש לאל ראמה".
מוסיף ארן ומספר כי על השאלה אם אכן היה במקום מקדש אם לאו נסוב ויכוח ארוך בבית המשפט העליון ההודי, כאשר הרשות הארכיאולוגית של הודו קבעה שהמסגד אכן יושב על שרידים שאינם מוסלמים ומתוך כך פסק בית המשפט שמן הסתם היה שם מקדש הינדואי ומן הצדק שחורבות המסגד יפונו והמקדש שהיה שם לפני כחמש מאות שנים יוקם מחדש ולמוסלמים תוצע קרקע אחרת להקמת מסגד אחר אם יחפצו בכך".
המאבק ההינדואי נגד קיומו של המסגד הגיע לשיאו בשנת 92' כאשר הינדואים הגיעו למקום בהמוניהם והרסו אותו במו ידיהם עם טוריות פטישים ובידיים. המשטרה התערבה אז והניתוץ הופסק. מאז שוב ושוב ישנם ניסיונות גישור ופישור. "מאחר וזה היה תחת מחלוקת לא נתנו למוסלמים לבנות אותו מחדש ולא נתנו להינדואים לבנות את המקום מחדש וחיכו למישהו שירים את תפוח האדמה הלוהט הזה, ואת זה עשה בית המשפט ההודי".
במהלך המהומות סביב ניתוף המסגד היו מהומות בהם אלפים נהרגו, מוסלמים והינדואים, חלק מהמהומות נמשך גם עשר שנים אחר כך, "בעיקר בדרום מערב הודו, במקום בו ראש ממשלת הודו היום, מודי, היה מנהיג אזורי. היו שם מהוות של אלף הרודים שכמעט כולם מוסלמים ובעקבותיהם מודי היה אורח בלתי רצוי בארה"ב ובאירופה כי הוא נתפס כאחראי לטבח במוסלמים".
עד כמה שיקולי הסיכוי למהומות נוספות העסיקו את בית המשפט? "פסק הדין מאוד יבש והוא לא שואל את שאלת ההשלכות, אלא רק קובע שמן הצדק לפסוק כך, אבל אין ספק שהשלטון הימני המאוד יציב והיחסים הטובים בין השלטון הזה לבית המשפט העליון מסייע לבית המשפט העליון לחשוב שהדבר יעבור בשלום ולא יוביל לשפיכות דמים, או שהצדק גדול מהאלימות המקומית".
לדבריו של ארן בבית המשפט סבורים שפסק הדין לא יניב מהומות בסדר גודל של אלפי הרוגים ולשיתוק של רבע מהודו למשך זמן ארוך וחילופי מתקפות טרור. להערכתו שלו "יש שלטון ימני מאוד חזק וכוחות הביטחון מפוקסים עוד מלפני הכרעת הדין, אז אני מניח שבטווח הקצר לא נראה פרצי אלימות בלית נשלטים. האם זה יוליד פעולות טרור מחרידות? את זה קשה לי להעריך".