'אין סיבה שלא להשיב את השוק ליהודים'

היועץ המשפטי של הישוב היהודי בחברון מסביר לערוץ 7 את האבסורד שבהמשך השארת השוק הסיטונאי נטוש ולא להשיבו לידיים יהודיות.

שמעון כהן , י"ב בחשון תש"פ

רכוש יהודי גדול. השוק הסיטונאי בחברון
רכוש יהודי גדול. השוק הסיטונאי בחברון
צילום: דוד וילדר

אין סיבה משפטית. ארנון

לקראת שבת חברון שוב מתעוררת הדרישה מראש הממשלה להכריז על השבתו של השוק הסיטונאי בחברון לידיים יהודיות.

על ההיבט המשפטי של הסוגיה שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם עו"ד ד"ר הראל ארנון, היועמ"ש של הישוב היהודי בחברון.

כבר בפתח דבריו מדגיש עו"ד ארנון כי לא רק היועמ"ש של משרד הביטחון אישר את המהלך להשבת המקום לידיים יהודיות, אלא גם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט אישר זאת לפני למעלה משנה.

על ההיסטוריה המשפטית של המקום הוא מספר: "השוק הוא רכוש יהודי שהירדנים הפקיעו אותו שלא כדין ב-48. ב-67', כשישראל חזרה לחברון, הממשלה החליטה שהיא לא מחזירה את הרכוש היהודי הזה ליהודים כי היא מכבדת את ההפקעה הבלתי חוקית הירדנית, אבל במקום שאפשר היא תאשר להשכיר או להחכיר את המקום ליהודים, אבל המקום הושכר על ידי עיריית חברון בשכירות משנה לסוחרים ערבים מחברון שזכו למעמד של דיירות מוגנת. לכן אמרה המדינה שלא נוכל לפגוע בזכות הזו של דיירות מוגנת כדי להשיב את הרכוש היהודי לבעליו".

ממשיך ארנון בתיאור המציאות בשטח: "אלא שבעשרים השנים האחרונות הרכוש שומם, השוק הערבי הוקם במקום אחר והמקום אינו בשימוש, בין היתר בשל האירועים הביטחוניים. השוק נסגר לפלשתינים והוקם שוק אחר במקומו. לכן אין סיבה בעולם שלא לאפשר ליהודים להשתמש במקום כשמדובר ברכוש יהודי במקורו שאינו משמש את הדיירים המוגנים שיש להם כבר חנויות במקומות אחרים. על רקע זה הוכנה חוות דעת אצל היועץ המשפטי של משרד הביטחון והיא אושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, והיא מאשרת בנייה במתחם לאור הנסיבות האלה".

"גם סוכם כבר לפני שנה שהמדינה תוציא מכתב לעיריית חברון ותודיע שהיא מבטלת את הדיירות המוגנת כי אין שום עילה לאפשר להם להיות שם, אלא אם כן הם יסכימו בתנאים כאלה או אחרים שתיבנה שם שכונה יהודית. המכתב הזה אושר לפני שנה ומאז ראש הממשלה מסיבות כאלה או אחרות לא מאפשר את שליחתו, ולכן אי אפשר לצאת לדרך כי עדיין פורמאלית יש שם דיירות מוגנת".

מבהיר ומחדד עו"ד ארנון כי "אם המכתב היה נשלח היו מודיעים לעיריית חברון על כוונת המדינה להקים שכונה, אם תסכים טוב, ואם לא נלך לבית המשפט ונבקש את ביטול הדיירות המוגנת כדי שהנכס ישמש את ייעודו המקורי, שהוא שימוש לטובת הישוב היהודי".

ארנון מציין כי "מדובר בשטח שבהסכמי חברון נשאר בתחום הישוב היהודי, ולכן הסמכות היא בבית משפט השלום בירושלים. השאלה היא אם צריך בכלל לפנות לבית המשפט, כי אין שום חובה לכבד את הדיירות המוגנת הזו, אבל המדינה רוצה להחמיר על עצמה ולקבל אישור של בית משפט".

על ההחלטה הישראלית לכבד את הדיירות המוגנת שמקורה באחזקה ירדנית בלתי חוקית של השטח, אומר ארנון כי אכן יכולה הייתה המדינה להתנער מקבלת הדין הירדני על עצמה, ובכל זאת "למרות שהחלטנו לכבד יש כאן מתווה שנסלל תוך כיבוד המשפט הירדני ומאפשר את ביטול הדיירות המוגנת בנסיבות שבהן הדיירים מצאו שוק חלופי. המשפט הירדני מכיר באפשרות ביטול הדיירות המוגנת, וגם זה לא נעשה, וזו הביקורת".

כשהוא נשאל אם ניתן לשער שראש הממשלה מודע לכל הסוגיה המשפטית וההיסטורית הזו ומה שמטריד אותו הוא החשש מהסלמה ביטחונית בעקבות המהלך, משיב עו"ד ארנון ב"את זה אני לא יודע. אין לי מושג מה השיקולים. כמשפטן אני יודע שיש דרך כבושה וסלולה היטב שנבחנה על יד היועמ"ש של משרד הביטחון והיועמ"ש לממשלה. זה לא דבר שנעשה בנקל ולכן אין שום סיבה משפטית שלא לאשר את המסלול הזה".