הילד יושב כל היום בבית: זו הדרך להחזיר אותו לישיבה

ישיבת בני חיל שבקדומים נותנת מענה חינוכי ומקצועי לתלמידים שלא מוצאים את עצמם במסגרות אחרות עם הרבה אהבה וליווי אישי.

בשיתוף ישיבת בני חיל , י"ג בחשון תש"פ | עודכן: 16:50

תלמידי ישיבת בני חיל
תלמידי ישיבת בני חיל
צילום: ישיבת בני חיל

הילד התחיל את שנת הלימודים, אבל משהו שם לא הסתדר. אולי זו המסגרת הישיבתית הלוחצת, ואולי הילד פשוט מחפש משהו אחר.

באופן טבעי, ישנם 5% אחוזי נשירה של תלמידים שמרגישים קושי בלימודים בישיבה התיכונית ומעדיפים מסגרת קלה יותר ואולי מחייבת פחות. אותם נושרים מוצאים את עצמם יושבים בבית, מסתובבים בחוץ או כאלו שנושרים לטובת העבודה.

יכולות להיות לכך הרבה סיבות: הפרעות קשב וריכוז, בעיות רגישות, ילדים שלא מסתדרים עם מסגרות, ילדי קצה ובכלל מגוון נסיבות של ילדים שלא מוצאים את מקומם במקומות אחרים.

כאן נכנסת לסיפור ישיבת 'בני חיל' שבמצפה ישי שבקדומים - ישיבה עם 20 שנות וותק שלא מוותרת על הילדים. הישיבה, הפועלת תחת 'דעת' רשת לחינוך ולהכשרה מקצועית, הוקמה בתחילה על ידי אסתר כריש ז"ל (שהייתה סגנית ראש המועצה במועצת קדומים) במטרה לייסד מקום בשומרון לילדים שיש להם הפרעות קשב וריכוז לאחר שהמוסד היחידי שהתמודד בכך היה רק בירושלים.

כיום, הישיבה פתוחה לכל תלמיד ותלמיד שצריך את המסגרת האישית והמחבקת שתקבל אותו כשווה בין שווים, גם במעבר במהלך השנה. התלמידים מגיעים לא רק מהשומרון אלא מכל רחבי הארץ עם אפשרות לפנימייה.

הישיבה מונה 90 תלמידים, מכיתה ט' ועד י"ב, ואת הצוות החינוכי הרחב מלווה גם צוות מקצועי: מפסיכולוג ועובדת סוציאלית, ועד יועצת ואפשרויות לתרפיה במוזיקה. הישיבה גם מתפארת בנתון יוצא דופן: 85-95% מעבר במבחני הבגרות.

תלמידי ישיבת בני חיל
צילום: ישיבת בני חיל

התלמיד מרגיש שהוא במקום טוב, אהוב, ושיודעים להסתדר איתו

הרב שמואל קנר, 60, ראש ישיבת בני חיל זו השנה הרביעית, מפרט בראיון על התלמידים בישיבה: "ילד שהיה בבית ספר יסודי וחטיבה ולא הרגיש שהכילו אותו, או שהוא לא מסתדר במסגרות הפורמליות ומסתובב הרבה בחוץ ופחות לומד - הרי מקום כמו שלנו הוא קלאסי עבורו. בכיתה ט' אנחנו משלימים לו את החוסרים הלימודיים, ומחזירים לתלמיד את האמון במבוגרים, אמון במערכות החינוך, עם הרבה אהבה והרבה הצלחות".

הרב קנר מכיר את אופי התלמידים שמגיעים אליו כמוצא אחרון: "הם באים די מושפלים מבחינת היכולות שלהם. אבל אנחנו מעניקים להם יותר הצלחות, יותר ביטחון, ויותר אמון, וילד כזה מבין שיש לו סיכוי ויכולת. האמון בעצמו גדל, האמון במבוגרים גדל, וזה נותן ביטחון יותר טוב להמשך".

הישיבה מציעה מסלול פחות לוחץ, גם לגבי הלימודים המקצועיים? "חשוב להדגיש שבישיבת בני חיל ישנו מסלול בגרות רגיל. אנחנו רוצים שהתלמידים יגיעו לבגרות כדי שתהיה להם מסגרת מחייבת ויהיה איזה רף שהתלמיד ירגיש את ההצלחה. יש אצלנו 5 יח"ל אנגלית, מתמטיקה 4 יח"ל, וישנם תלמידים שניגשים ל-5 יח"ל מתמטיקה דרך מסגרת וירטואלית עם ליווי של הצוות המקצועי שלנו. אחוז הבגרות אצלנו בשנים האחרונות הוא 85-95%, אלו אחוזים גבוהים".

במה שונה ישיבת בני חיל משאר הישיבות? "הישיבה התיכונית שלנו היא קטנה, כאשר בכל שכבה ישנם 30 תלמידים ב-2 כיתות ממילא הלמידה היא בקבוצות קטנות ועם ליווי אישי. אנחנו מנסים ליצור חוויות חיוביות לתלמידים ויוצרים התנדבויות לקהילה כדי שיהיו קשורים לעם ישראל ולסביבה ולהביא אותם לתחושה של אמון. ישנן המון פעילויות חברתיות, המון טיולים. כדי שלתלמידים יהיה גם אוורור, הם עוסקים בחקלאות מקומית וזה נותן גם שינוי עם מלאכת כפיים. אגב חקלאות, יש אצלנו גם מגמת חקלאות של גן ירק וגם סוסים. מעבר לכך אנחנו מעניקים לתלמיד גם אפשרויות התמקצעות שיוכלו להתפרנס ממנה, אם זה עיסוק טכנולוגי במכשירי סלולר או לימודי בנייה קלה מגבס - לתת לתלמיד אפשרות להתפרנס כבחור צעיר אם ירצה בכך".

ואם תלמיד עובר באמצע השנה - זה לא מסבך? "בהחלט לא, בשביל זה אנחנו כאן. בשביל זה ישנם לימודים בקבוצות קטנות והרבה שעות של מורים שמורות לכך. אנחנו מקדישים המון להשלמת חומרים אם לילד חסר. אם זה ילד בכיתה ט' או אם ילד בכיתה י"א שרק עכשיו מתחיל ללמוד לבגרות. יש לנו גם פנימייה ומי שרוצה ומסוגל ללמוד אחה"צ אנחנו מביאים מורים לשם לאחר שעות הלימודים. יש מורים בצוות החינוכי של הישיבה שגרים בקדומים אז הם גם מלמדים מעבר- בביתם. חשוב להגיד: יותר משהעגל רוצה לינוק - הפרה רוצה להניק, אנחנו ממש מוכנים להשקיע ולתת, ופשוט לא מוותרים עליהם".

תלמידי ישיבת בני חיל
צילום: ישיבת בני חיל

בסופו של דבר הם ילדים אבודים בעולם ואנחנו שם תמיד עבורם

איך מתמודדים עם תחושות של הילדים שלא הסתדרו במסגרות אחרות? "אנחנו יוצרים מציאות כזו שהתחושות הן שזה מקום שאוהבים אותך ורוצים אותך כשווה בין שווים. הילד מרגיש שהוא לא יוצא דופן כי כולם מיוחדים, פה 'כל אחד והשיגעון שלו' אז הכל בסדר. התלמיד מרגיש שהוא במקום טוב, אהוב, ושיודעים להסתדר איתו. נכון, בהתחלה הם אולי עם חששות, אבל אחר כך מרגישים את החלק המיוחד בישיבה. כשהתלמידים פוגשים את בוגרי הישיבה שהצליחו ביחידות צבאיות ובאקדמיה - ויש רבים כאלו - אז הילדים מבינים שיש להם לאן לכוון".

במסגרות כאלו לפעמים מורידים פחות את הצד התורני, זה נכון? "זה לא מדויק. ישנן תפילות כמובן ושיעורי גמרא ומשנה וכל מקצועות הקודש, אבל במינון הנכון. כאשר ילדים הם מורכבים אז הכי קל להיות מורכב בדת, ואנחנו מבינים את זה. בסוף הילדים מגיעים עם בסיס ממשפחות מאוד טובות והם קיבלו את כל הרקע התורני והחינוכי בבית, הם פשוט נמצאים בגיל נעורים ויש קושי. אנחנו שומרים ומחזקים את מה שהם קיבלו בבית".

הורים בטח מעדיפים שהבן שלהם ילמד 'בישיבה רגילה' ושיהיה לו קשה, איך אתה מתמודד עם זה? "אני לא מתמודד. אם התלמיד יכול ללמוד שם, באותה 'ישיבה רגילה' אני בעצמי אומר להורים: תשאירו אותו שם. אנחנו המקום לילד שקשה לו והוא לא אוהב או מתחבר למקום או למסגרת 'הכבדה' מבחינת שעות ותכנים, ואנחנו פה עבורו לפני שהוא נופל ובמקום שהוא יפול. המסגרת אצלנו הרבה יותר גמישה, רכה, מבינה. אם לילד יש חששות, אני אומר לו: אתה רוצה להישאר בישיבה בה אתה נמצא? אז תנסה להישאר עוד חודשיים-שלושה. אם תצליח - מצויין, אם לא - אנחנו פה. ישנם כאלה שבאמת מצליחים להישאר, וישנם כאלה שבאמת חוזרים אלינו אחרי חודשיים-שלושה. צריך שההורה לא ירגיש שזה איזה פתרון שהוא נאלץ וממש לא רוצה אותו, אלא בהסכמה ובהבנה".

בסוף בת'כלס, האם באמת הבוגרים של הישיבה מצאו את המקום הנכון עבורם? רובם ככולם של הבוגרים של ישיבת בני חיל ככה. ישנם בוגרים שבצבא קבע בדרגות גבוהות, וגם בוגרים באקדמיה שמצליחים מאוד. בוגרים עם משפחה ועבודה מסודרת. אנחנו גם בתהליך מחודש של קשר עם בוגרים כדי שירגישו שגם בגיל 35 יש להם מקום. ישנה מורה שאחראית על כל הבוגרים להיות בקשר איתם לעזרה בכל תחום מקשיים בעבודה ועד זוגיות. בסופו של דבר הם עדיין ילדים אבודים בעולם ואנחנו שם תמיד עבורם".