עמי בן דוד וחיליק שריר
עמי בן דוד וחיליק שרירצילום: אודי פורטל

דובר מרחב מרכז במשטרת ישראל, סנ"צ עמי בן דוד, התייחס אחר הצהריים (שני) לסערה סביב התכנית 'מחוז ירושלים' במושב בכנס אילת לעיתונות.

כזכור, שוטרים שהצטלמו לסדרת הדוקו-ריאלטי ביימו מציאת נשק M16 במהלך חיפוש במרתף בבית משפחה בשכונת עיסאוויה. בסצנה אחרת הושתלו צעקות של חרדים קיצוניים בהפגנה שהיתה בירושלים.

"אנחנו רואים את התכנית הזו כתקלה שתוחקרה ומתוחקרת במשטרת ישראל עדיין ברמות מאד גבוהות ובימים אלה נכתבים נהלים בנושא. זה לא אירוע בסטנדרט של דוברות. אנחנו בסטנדרט של דוברות אמינה. לא בודקים תגובות שלנו. אף מערכת לא יצאה ולא פרצה באף דיווח על פיגוע עד שדובר משטרתי לו נתן חותמת על מהו האירוע", אמר בן דוד.

לדבריו, "התוצר הסופי של התכנית הוא לא ברמת ההידוק המצופה מהדוברות שלנו. אנחנו מדברים כאן על דוקו-ריאליטי ולא על עמוד האש ולא על תקומה. זו סוגה שחלקה מתוסרטת. אני חושב שהכשל המרכזי של הסאגה הזו הייתה הטשטוש של הז'אנר הזה כי עם דוקו עוסק במציאות וריאליטי יוצרת כזו, אני חושב שהחברה שהפיקה את זה טשטשה את הדוקו באמצעות הריאליטי. נעשה כאן שימוש במילה דוקו בלי לקחת אחריות שזה מחזיק".

הוא סיפר כי "בשלב המקדים של 'כחולים' שקדמה ל'מחוז ירושלים' הייתה שיחה פנימית אם המשטרה כארגון יכולה להכיל את הדבר הזה ואני חושב שנמצאה נוסחה שאיפשרה להכניס את הסוגה הזו במידה. אנחנו זוכרים מסצנת הליבה שגרמה לנו להתאסף כאן והיא מתרחשת בכל מחוז משטרתי בכל יום. כלומר שהטענה שבאתי למנף תדמית על חשבון האזרח או על חשבון הציבור לא מחזיקה מים במקרה כזה. אם אנחנו מדברים על כשל אנו מדברים על היבט צר של פיקוח ובקרה מבחינתנו ולא כשל ערכי".

סמנכ"ל קשת 12, חיליק שריר, אמר כי "לי קשה להתייחס למחוז ירושלים כדוקו ריאליטי כי אני לא יודע מהאבחנה ביניהן. מדובר בעשייה דוקומנטרית ויש הרבה סוגים של תכניות בז'אנר הזה וזו לטעמי סדרה יותר דוקומנטרית. בברנז'ה שלנו כשמדברים על דוקו ריאליטי מדברים על בייבי בום וסופר נאני ולא על זה".

"כאשר אנו עוסקים בסדרות דוקומנטריות אנחנו יותר נזהרים בשיקוף המציאות. אני מפעיל שיקולי עריכה ובוחן איזה סיפור באתי לספר. אני משתדל להיות נאמן לאמת. לא חושב שיש פה צביעות תקשורתית אלא הייתה כאן תקלה שלא קורית בד"כ בשום ערוץ. בז'אנר הדוקו יש ניסיון כן להביא את הדברים כמו שהם ואנחנו משתדלים לייצר מנגנוני בקרה שיבטיחו את זה",הוסיף.

חברת מועצת הרשות השנייה, סוהיר נאחס, טענה כי "לא מצאתי הגדרה אחרת מאשר פשע מוסרי לסדרה הזו. את הקובן הזה לא יכול להיות מישהו בחברה הישראלית עם כל הכבוד אלא אדם ממזרח ירושלים שסובל ממה שהוא סובל. כל העניין הרגיש של התושבים שמה הוא חיים שלמים שהם סובלים מדי יום. באים מסדרת דוקו ריאליטי או דוקו, שיש בה שיקולים רבים שחייבים לבוא לידי ביטוי בעריכה וזה לא נעשה בסדרה הזו".

"הבעיה האתית היא מה קרה? למה לא חשבו עליו? חצי מיליון איש צו בזה למרות שזה היה בחודש הרמדאן. דפקו אצלו בדרך ושאלו אותו האם הוא משתף פעולה. איפה אנחנו מצפונית? בגלל שהוא מעיסוואיה?", תהתה.

יו"ר לשכת עורכי הדין, אבי חימי, לא קיבל את ההסבר של הדובר המשטרתי. "יש להסתכל על האירוע בפרספקטיבה רחבה יותר. אזרחי ישראל חבים חוב גדול למשטרה, לפרקליטות ולמערכות אכיפת החוק. יחד עם זאת מגיע דובר של המשטרה שבמקום לקחת אחריות מספק הסברים שהם פעלו הכי טוב שניתן. בסוף תמיד מסתבר בדיוק ההיפך. במקום לקחת אחריות ולהפיק לקחים עוסקים פה בהסברים. לקחו אדם וסיכנו את חייו. חוץ מלהגיד טעינו – נתקן אומרים הכל וחבל".

בן דוד השיב לחימי, "פתחתי במילים תחקיר ותקלה. בתחקיר אנחנו בודקים איפה טעינו ואפשר להתפשר. אף אחד לא אומר שהייתה כאן תכנית שאנחנו מתגאים בה. המשטרה בעשייה של הדבר הזה הייתה הגורם השולי. אנחנו חומר הגלם. אני לא אכנס לדברים שתלויים ועומדים בבדיקות ובמהלכים משפטיים כרגע, אך התהליך העריכה נעשו חיבורים בין אירועים אמיתיים לבין אילוסטרציה. מישהו בהפקה חיבר את זה למוצר אחד עם התחלה, אמצע וסוף. לגבי צנעת הפרט של אותו אדם – כל הדמויות מטושטשות. כל הסצנות מטושטשות. אם אותו אדם לא היה הולך וחושף את עצמו הוא לא היה נחשף".