נחשף הצד הרך באישיותו של פרויד

מכתב אינטימי של אבי תורת הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד, החושף צד רך באישיותו, עומד כעת למכירה פומבית בירושלים.

ערוץ 7 , ט"ז בחשון תש"פ

חתימת מכתבו של פרויד
חתימת מכתבו של פרויד
צילום: בית המכירות הפומביות 'קדם'

מכתב בכתב ידו וחתימתו של אבי תורת הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד, שנשלח שבועות ספורים לאחר שנמלט מווינה לאנגליה עם משפחתו, נחשף כעת.

במכתב, המתוארך ל-21 ביוני, שנת 1938, מתאר פרויד בן ה-82 את הגעתו לאנגליה ומציין פרטים אודות הממונה על ביצוע האנשלוס, יוזף בירקל. המכתב יועמד למכירה פומבית בקרוב בבית המכירות 'קדם' בירושלים.

אף שפרויד נמנע לאורך המכתב מלהזכיר במפורש את המצב השורר בווינה, באחת השורות מופיעה התייחסות מרומזת, ארסית והומוריסטית לשינוי שחל בארצו: "הגן והנוף בפארק בגבעת פרימרוז הם יותר מאשר תחליף הולם לגרינצינג, היכן שהגאולייטר בירקל היה נעשה כעת לשכן ממול".

פרויד, שנהג לבלות את חופשות הקיץ בפרבר הפסטורלי של וינה - גרינצינג, לצד רבים מהאינטלקטואלים הגרמנים של תקופתו. לאחר סיפוח וינה לגרמניה הנאצית, קבע המושל החדש והממונה לביצוע האנשלוס, יוזף בירקל, את ביתו בפרבר זה.

המכתב שנחשף, נשלח אל ידידתו היהודייה והמטופלת של פרויד, הפילנתרופית מרגרט סטונבורו-ויטגנשטיין, אחותם של הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין והפסנתרן פאול ויטגנשטיין.

במשך שנתיים טיפל בה פרויד בשיטת הפסיכואנליזה, ולאחר מכן נותרו השניים בקשר עד מותו של פרויד. נישואיה לבעלה הסתיימו בגירושין. מעט אחר כך, שישה ימים בלבד לפני ששלח פרויד את המכתב, נטל בעלה-לשעבר את חייו.

במכתב, מתייחס פרויד לטרגדיה האישית שפקדה אותה – התאבדות בעלה-לשעבר. הוא כותב בנימה מלאת הזדהות ודאגה, ואף מציע לה "אבחנה" קצרה: "כבר מזמן היה בדעתי לשלוח לך מכתב [...] האגרת שחורת-השוליים [מודעת האבל] כמובן זירזה אותי לעשות את אשר התכוונתי. דבר ממה ששמעתי ממך לא הכין אותי לכך. אני חושב על מלנכוליה [...] אני יכול לדמיין היטב באיזה מצב נפשי מסוכסך וכואב המאורע הזה הציב אותך. האם משהו בנסיבות חייך החיצוניות ישתנה כעת? האם תישארי בווינה? יש לי עוד כל כך הרבה שאלות אחרות".

פרויד אף מתעד את ימיו הראשונים בלונדון. הוא מתייחס למזכרת שהעניקה לו סטונבורו-ויטגנשטיין לפני צאתו לדרך – קמע חדש לאוסף העתיקות שלו שכלל קמעות וחפצים מהמזרח הקדום ומאסיה: "הקמע הוכיח את עצמו עד כה. הנסיעה הייתה קלה, קבלת הפנים באנגליה היתה לבבית באופן מחמיא, מזג האוויר נאה באופן מפתיע, והבית שבני הארכיטקט בחר עבורנו למגורים זמניים – נוח".

זיגמונד פרויד היה אחד ההוגים המושמצים ביותר בגרמניה הנאצית, וכבר ב-1933 נערכו בגרמניה שריפות פומביות של ספריו. ימים ספורים לאחר סיפוחה של אוסטריה בשנת 1938, נבזז ביתו של פרויד ובתו אנה נעצרה בידי הגסטאפו. למזלו הרב, היה אחד הקצינים הנאצים הגבוהים, הממונה על נכסי היהודים באוסטריה אנטון סוורוואלד, מעריץ מושבע של כתביו, והלה סייע לו ולבני משפחתו להימלט מאוסטריה. ביום 4 ביוני 1938 חצו פרויד, אשתו מרתה ובתו אנה את הגבול לצרפת ומשם עברו לאנגליה, שם התקבלו בזרועות פתוחות.

זיגמונד פרויד (1856-1939), אבי הפסיכואנליזה, מגדולי האינטלקטואלים ומן הדמויות המשפיעות ביותר במאה העשרים. בגיל 17 התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת וינה ובשנים הבאות פרסם מספר מחקרים רפואיים בתחומים מגוונים. בשנת 1895 פרסם ביחד עם מורו, יוזף ברויר, את הספר "מחקרים על היסטריה", שבו תיאר לראשונה שיטת טיפול באמצעות שיחה עם החולה, כאשר הלה מספר על מצוקותיו תוך כדי שכיבה על ספה. בעקבות ספר זה פרסם פרויד שורה של מחקרים פורצי דרך על חיי הנפש: "טוטם וטאבו", "פשר החלומות", "מעבר לעקרון העונג" וחיבורים רבים נוספים, שחוללו מהפכה בתפיסת הנפש המערבית.

פרויד נפטר בחודש ספטמבר 1939, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. בעקבות הכאבים העזים שגרמה לו המחלה, ביקש מרופאו האישי לשים קץ לייסוריו ומת ממנת יתר של מורפיום.

מרון ארן, מבעלי בית המכירות הפומביות 'קדם', מציין כי "מדובר בפריט היסטורי בעל ערך יוצא דופן שהתגלגל לידינו, המילים נכתבו בערוב ימיו של זיגמונד פרויד, זמן קצר לאחר שהגיע ללונדון, המכתב חושף צדדים רכים ומתחשבים שהיו אצל אבי תורת הפסיכואנליזה, שנתפס כגאון חזק וקשוח, אולם במעשיו היה גם צד אחר".