דרגי השטח הבכירים בצה"ל התנגדו לצו. חיילי מג"ב בכניסה לשכונת 'קומי אורי' ביצהר
דרגי השטח הבכירים בצה"ל התנגדו לצו. חיילי מג"ב בכניסה לשכונת 'קומי אורי' ביצהרצילום: קומי אורי

מי שטייל ברחובות יצהר בשבת שעברה מצא את עצמו בלב משחק הילדות הפופולרי "חפש את המטמון". רק שהווריאציה המקומית זכתה לשם "חפש את נריה", והשחקנים שאליהם כוונו שלטי הרחוב היו השוטרים והכוחות שהיו צפויים להגיע בכל יום כדי לעצור את המורחק המינהלי נריה זארוג. הוגי הרעיון לא חסכו את שבט היצירתיות מלובשי המדים, וציידו אותם בהוראות. "בתוך הפח כבר חיפשתם?", נתלה שלט על פח אשפה ציבורי. "נריה נמצא כאן", נכתב על שלט שעליו צוירו חיצים לכל ארבע רוחות השמיים.

החיוך והקריצה לא פסחו גם על אירועי יום ראשון בערב, שבסופם נעצר זארוג לאחר חמש שעות עבודה משטרתית ממושכת לניסורו וניתוקו ממתקן הברזל שאליו כבל את עצמו. החל מהשעה חמש וחצי התקבצו מאות תומכים מהיישוב ומחוצה לו סמוך לבית המשפחה שבו הסתתר זארוג. האווירה בשעות הראשונות הייתה כמעט הפנינגית: אחד הביא מגבר וניסה להרקיד את הציבור, השני פתח מנגל וחילק כנפיים צלויות והשלישי העלה מופע קומי מאולתר במבטא רוסי כבד, שבאמצעותו היטיב להמחיש את דעתו על המשטר הנוכחי. האלימות המשטרתית התפרצה לאחר זמן במלוא כוחה, והפכה את האירוע ממפגן תמיכה לזירת התגוששות.

כוחות השיטור שהגיעו לעצור את זארוג בגין הפרתו של צו ההרחקה המינהלי שנמסר לו לפני כחודש וחצי, נקלעו לסיטואציות לא רצויות מבחינתם, שתוכננו בקפידה על ידי מטה המאבק המקומי. הראשונה הייתה מתקן הברזל הסבוך שזארוג חיבר אליו את רגלו עם הישמע הדפיקה הראשונה של השוטרים בדלת. לשוטרים היה ברור שחילוץ ממתקן כבד ומסורבל שכזה, תוך מחויבות לא לפגוע פיזית בזארוג, שלכל הדעות אינו מסוכן לציבור אלא רק מואשם בעבירה מינורית פרוצדורלית של הפרת צו מינהלי, הוא משימה מורכבת ותובענית. חמש שעות, צוות שלם, והבאת תגבור של ציוד טכני תוך כדי המבצע, נדרשו על מנת לחלצו ולהביאו למעצר.

ההפתעה השנייה, ואולי הפחות נעימה, הייתה הגילוי כי מקום המסתור של זארוג רושת מבעוד מועד בשלוש מצלמות שתיעדו כל רגע של פעילות הצוות המשטרתי במקום. הסרטונים שהולידו המצלמות הללו הביאו לניצחון, לכל הפחות בנקודות, מבחינת מארגני המאבק: המראה של זארוג זועק ומתפתל מכאב כאשר פגע בו כלי כבד במהלך עבודת החילוץ הופיע באותו ערב ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט, והפרשה עצמה זכתה לסיקור במהדורות החדשות של הערוצים המרכזיים. המצלמות תיעדו גם את השוטרים מכים את זארוג בראשו עם הוצאתו מהדירה אל הניידת.

אפילו זהבה גלאון התנגדה

המלכודות שאליהן נפלה המשטרה היו רק חלק מהקמפיין המחושב והמתוכנן לפרטים שמנהלים כבר חודשיים תומכיו של זארוג, במטרה לבטל את הצו המינהלי שניתן בלא אישום ובלא משפט. הם מדגישים שוב ושוב כי "מדובר בצו שניתן לאדם מבלי שהוא יודע במה מאשימים אותו, אין לו יכולת לטעון כנגדו או להתגונן. אם למדינה יש משהו נגדו, שתגיש כתב אישום, שינוהל נגדו משפט, ואם יורשע – שיענישו אותו. אבל השימוש בכלי של צו מינהלי הוא לא מוסרי ורומס זכויות אדם. גם אנשי שמאל מבינים את זה. בפעם הקודמת שניתן פה צו מינהלי לתושב, זהבה גלאון עצמה הוציאה הודעה לתקשורת ואמרה שהיא מתנגדת לשימוש בכלי הזה". הצו מורה לזארוג, נשוי ואב לשני פעוטות, לעזוב את ביתו למשך שלושה חודשים, וכולל גם הרחקה מכלל שטחי יהודה ושומרון. תוקפו הוא עד ה' בכסלו, כך שרוב תקופת ההרחקה כבר מאחורי זארוג, ואותה עשה למרות הכול ביישובו.

ביצהר נוהלו בשנים האחרונות שני סבבי מאבקים ציבוריים כאשר ניתנו צווים מינהליים לבעלי משפחות – בועז אלברט ואלקנה פיקאר. כעת תורו של זארוג, אולם במטה מציינים כי תופעת צווי ההרחקה הדרקוניים קיימת כל העת ככל שהדבר נוגע לבחורים רווקים. "משפחת זארוג הסכימה לקחת על עצמה את המאבק הזה, כשליחה של כל האחרים שגם מקבלים צווי הרחקה כאלה". המחיר המשפחתי לא היה פשוט: כבר חודשיים שזארוג עובר מדירת מסתור אחת לאחרת, בלי יכולת לקיים חיי משפחה שגרתיים. תחילה הוא סירב לקבל את הצו. לפני ראש השנה תפסו אותו שוטרים בנסיעה לבית הוריו ונתנו לו את הצו, אולם הוא הכריז כי אין בכוונתו לקיים את הכתוב בו: "אני לא מוכן שיגרשו אותי מהבית עם דף", כלשונו. מאז כאמור הוא עובר מדירה לדירה, מתוך הכרה שהמודיעין לבסוף יעלה על עקבותיו, אבל בידיעה שהוצאתו מיצהר תהיה אירוע מהדהד.

אגב, מעירים במטה, נראה שמסוכנותו של זארוג אינה כה חמורה, לאור העובדה שימ"ר ש"י התמהמה בביצוע המעצר במשך חודשיים תמימים, כאשר הוא יודע שזארוג מפר את הצו ונשאר ביישוב. גם בית המשפט, מסתבר, הגיע למסקנה דומה באשר למסוכנותו של זארוג וחומרת מעשיו: אחרי המאמץ המשטרתי הבלתי מבוטל ללכידתו, שחרר אותו השופט ביום שלישי, יומיים בלבד לאחר מעצרו, והורה לו לחתום על כך שיכבד את תנאי הצו. עצם השחרור, אומרים תומכיו של זארוג, מעיד על כך שגם השופט לא רואה את מעשיו בחומרה. זארוג עצמו, עם זאת, ממשיך לפי שעה במדיניותו לסרב לכבד את הצו גם במחיר של ישיבה בכלא על הפרתו.

"כולנו פה על תנאי"

אלוף פיקוד מרכז, נדב פדן, קיבל שורה של בקשות שלא לחתום על הצו המינהלי. אולם הניע מי שהניע אותו להחליט לחתום על הצו, ובכך לגלגל כדור שלג שהולך ומתעבה במדרון החלקלק ביחסי צה"ל והמשטרה מול המתיישבים. ביצהר מספרים כי בשנים האחרונות עלו הנהגת היישוב והדרגים הבכירים בצה"ל בגזרה, עד רמת המח"ט, על דרך חדשה. היחסים התחממו והפכו לקשרי עבודה טובים והדוקים, מספר החיכוכים עם כוחות צה"ל והמשטרה ירד דרמטית ונראה היה כי התגבשה הנוסחה שאיתה אפשר להתקדם ולבנות הלאה לטובת שני הצדדים. ההבנה הזאת גם גרמה לדרגי השטח הבכירים בגזרת יצהר להתנגד לחתימה על הצו ולהצטער עמוקות על החלטת האלוף לעשות כן. הם, שמעורים בשטח, הבינו את המשמעות ובעיקר את הנזק שייגרם למאמצים שהשקיעו שני הצדדים. חתימה אחת כזאת הבעירה את השטח מחדש. שוב התפרצו עימותים בין צעירים לכוחות הביטחון והמשטרה ומג"ב החלו בפשיטות אלימות, החל בחיפושים אחר זארוג בשעות הלילה בבתי משפחות עם ילדים קטנים, וכלה בתקיפה ברוטלית של תושב במהלך השבת, בידיעה שאין בידו מכשיר סלולרי שבו יוכל לצלם את תקיפתו בידי אנשי מג"ב, בשל קדושת השבת.

אחד האירועים החמורים התרחש בליל הושענא רבה, שבו החיל צה"ל על שכונת קומי אורי, השכונה שבה מתגורר זארוג, צו שטח צבאי סגור. מדובר בשכונה שבה מתגוררות שבע משפחות וקבוצת רווקים. משמעות הצו היא שיבוש מוחלט של החיים הנורמליים בשכונה: כל כניסה של אם וילדיה בחזרה לביתם בשכונה כרוכה בהצגת תעודת זהות לשוטרי מג"ב המוצבים בפתח השכונה כבר כמעט חודש. לתושבים מבחוץ אסור כלל להיכנס, כך שמשפחות השכונה לא יכולות להזמין בייביסיטר, חברים או קרובי משפחה. אפילו לתושבים עצמם מותר להסתובב אך ורק בשטח הבית והחצר הפרטית שלהם, ובדרך המוליכה אליהם. כך למשל, סעודות שבת לא יכולות להתקיים אצל השכנים.

"אני שואל את האלוף", מכוון גורם במטה אל היעד מבחינתו, "דרדרת אותנו לפינות לא רצויות, גרמת לניתוק בין היישוב למערכת הצבאית. מה עשית? מה הרווחת מכל זה? מדובר פה בצו שקטגורית מגדיר את תושבי יצהר כאזרחים סוג ב', שאומר שבעצם כולנו פה על תנאי. ברצונו של האלוף, בשרבוט חתימה אחת שלו, כל תושב פה יכול למצוא את עצמו על משאית החוצה. המהלך שלו ניפץ את כל הבנייה המבורכת שהובילו פה המזכירות והמח"ט. הוא שבר את מה שהם בנו".

לתגובות: [email protected]