כשפונים לאירופה צריך לדעת - הכל אבוד

פרופ' אבי בל מעריך שניתן לעכב את יישום ההחלטה האירופית לסימון מוצרים וקורא למערכת המדינית לשקול פנייה לארגון הסחר העולמי.

ניצן קידר , ט"ז בחשון תש"פ

סימון
סימון
צילום: iStock

המערכת המדינית בישראל צפתה את החלטת בית הדין לצדק של האיחוד האירופי על סימון מוצרים מיהודה ושומרון, רמת הגולן ומזרח ירושלים, אבל השאלה היא עד כמה היא יכולה לשנות את המצב שנוצר.

פרופסור אבי בל מאוניברסיטת בר אילן, עמית בפורום קהלת, אומר לערוץ 7 שהחלטת בית הדין יוצרת מצב בעייתי הן לישראל והן לאירופאים.

"פורמלית עכשיו כל מדינה באיחוד האירופי חייבת ליישם את החלטת בית הדין. לפני כן היתה רק החלטה לא מחייבת והמדינות החליטו מה לעשות. היום, על פי הדין האירופי, כל המדינות יכולות לדרוש סימון מפלה נגד מוצרים כאלה. יש מדינות מסויימות שלא רוצות לסמן בכלל, כאלו שיש להן מדיניות אחרת כלפי ישראל כמו הונגריה וצ'כיה וזה חלק מהמאבק שלהן עם האיחוד האירופי. ברור גם שיש מדינות שלא עשו עד כה שום דבר ואינן אוהבות את ישראל וידאגו ליישם את זה כמה שיותר מהר", אומר בל.

לדבריו, הסכנה מפעילות של תומכי BDS או אנטישמים בסוגיה, גברה שעתיים. "כל השדולה האנטי ישראלית ויהודית באירופה יכולה כעת לרוץ לבית המשפט בכל מדינה ולדרוש לאמץ דרך רגולטורית להפלות את המוצרים הישראלים וזה מה שהולך לקרות".

פרופ' בל מעריך כי המאמצים הדיפלומטיים יכולים לעכב את יישום ההחלטה. "כל מדינה יכולה לרוץ ולפעול או להמתין. עכשיו אנחנו במגננה ולא בעמדה טובה. לא ברור כמה זמן נצליח לעכב את הדברים הללו".

לטענתו, למרות שהאיחוד אטום לעובדות, האפליה זועקת לשמיים. "לפני כשנה היתה החלטה נגד מרוקו לגבי הכיבוש שלהם בסהרה המערבית ושם על אף החלטת בית המשפט אין מדינה אחת שמסמנת מוצרים. אבל אנחנו כולנו יודעים שהרצון של מדינות אירופה ליישם את החוק נגד מרוקו ונגד ישראל אינו דומה".

הוא מצביע על ארגון הסחר העולמי ואומר כי זו זירה כמעט בודדת שניתן אולי לשנות בה את המצב. הוא גם שולח עקיצה ליקב פסגות שהגיש את התביעה שהביאה להחלטה. "אם אנחנו פונים לבית משפט של האיחוד האירופי צריכים לדעת שמראש הכל אבוד. אנחנו יודעים מה כל בתי הדין של האיחוד האירופי חושבים על ישראל. כאשר זה מגיע לארגון הסחר העולמי שם התמונה הפוליטית שונה לחלוטין. אין להם את הדעות הקדומות נגד ישראל והן לא מושרשות כמו במוסדות האיחוד האירופי. שם בהחלט יש סיכוי שתצא החלטה שתואמת את הדין ולא את הרצון האנטי ישראלי של האירופים".

"יש בארגון הסחר העולמי לגייס בעלי ברית למאבק שלנו, עוד מדינות שלא כל כך אוהבות את הדרך שבה האירופים מייצרים עילות סרק משפטיות כדי להצדיק חסמים בסחר חופשי. ארה"ב יכולה לעזור לנו לדוגמא בארגון הסחר העולמי, כשאין לה יכולת אמיתית לעשות זאת דרך האיחוד האירופי. כרגע מדינת ישראל לא רוצה במהלך כזה ונדרש רצון של משרדי הממשלה כדי שיצא אל הפועל", מוסיף בל.

ומה עם השפעה אמריקנית? לדעת פרופ' בל, להצהרות אמריקניות אין השפעה על האיחוד. "האירופים יודעים בדיוק לאן הם חותרים בייצור חסמי סחר המנוגדים לחוק הבינלאומי. האם ארה"ב תפעיל נגדם כוח כדי להפוך את ההחלטה הזה? כנראה שלא. זה משמעותי ויפה שארה"ב עוזרת לנו ושלנשיא הנוכחי יש רצון לעזור, אבל קודם כל אנחנו צריכים לעזור לעצמנו. האירופים לא יזוזו עד שיכריחו אותם לשנות את דעתם ואין בינתיים סימן לכך".