בכל שנה: 5 מיליון בני אדם חיים בזכות חיסונים

יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, מסביר את חשיבות החיסונים ומשיב למתנגדים. "חיסונים מונעים מחלות שממיתות וגורמות לנכות קשה".

שמעון כהן , י"ט בחשון תש"פ

חיסון
חיסון
צילום: ISTOCK

אין מה להשוות בין העמדות. אשכנזי

במשרד הבריאות מבקרים את החלטת ההסתדרות הרפואית לפרסם מאמר נגד חיסונים בירחון 'רפואה', וקובעים כי המאמר מהווה פגיעה חמורה בבריאות הציבור.

על סוגיית החיסונים והפולמוס סביבם שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם פרופ' שי אשכנזי, דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, מומחה בתחום חיסונים ומחלות זיהומיות.

בפתח הדברים שאלנו אם יש חסרונות לחיסונים, ותשובתו של פרופ' אשכנזי נחרצת: ''לא הייתי אומר חסרונות אבל יש תופעות לוואי. אין לנו טיפול בעולם הרפואה ללא תופעות לוואי, ולכן אחד מהחיסונים יש תופעות לוואי, אבל הן זמניות וחולפות.

''זה יכול להיות חום, כאבים במקום ההזרקה, חולשה, כאבי שרירים, חלק גורמים לפרכוסים והתכווצויות בגלל החום, אבל אף אחד אינו גורם לנזק קבוע או פגיעה משמעותית".

אל מול התופעות הללו שאינן מזיקות, מדגיש פרופ' אשכנזי כי "החיסונים מונעים מחלות שממיתות וגורמות לנכות קשה. בארגון הבריאות העולמי ובמכונים בארה"ב היה דיון על ההישג הגדול של רפואת המאה ה-20 והגיעו למסקנה שהחיסונים הם ההישג הגדול ביותר עם נתונים ומספרים. ההשערה היא שהחיסונים הניתנים היום מונעים 5 מיליון מקרי מוות בשנה. לכל ילד שאנחנו נותנים חיסון מדלקת קרום המוח מדובר במחלה עם 5 אחוזי תמותה וחמישים אחוזי נכות. שיתוק ילדים זה נכות לכל החיים ומחלות כאלה שהיו נפוצות בעבר נעלמו עד כדי כך ששקלנו להפסיק את החיסון".

"בחיסונים הכף של מניעת התמותה והנכות והסבל הכרוני והעומס על החברה ותחלואה הרבה יותר כבדה מהתופעות הלוואי החולפות".

אז כשאלו הנתונים, איך בכלל נוצר הפולמוס? איך בכלל יכול מישהו לעמוד מול נתון של חמישה מיליון מקרי מוות שנמנעו ולומר את ההיפך?

"יש שלושה היבטים מרכזיים שמביאים לטענה הזו. יש תנועה שטוענת שטבעי זה טוב וחיסון זו התערבות בטבע. זו שטות גמורה כי גם נפט זה מוצר טבעי ואם נשתה אותו נמות. הייתי בבית החולים הישראלי שהוקם ברואנדה לפני כעשרים שנה. זו מדינה שלא חיסנה ועשרים אחוז מהילדים מתו ממחלות עד גיל שנה. ברור שטבעי זה טוב, אבל שילד ימות מדלקת קרום המוח זה לא הגיוני".

"דבר שני הוא הנושא ההסברתי. חלק גדול מהחיסונים ניתן למחלות שכבר לא נראים כי החיסונים מוצלחים. לא ראינו שיתוק ילדים כבר שנים רבות. ב-2010 הייתה תכנית להפסיק לחסן כי המחלה כמעט ונגמרה, אבל בגלל שמועות שמדובר בחיסון שנועד לעקר נשים והפסקת החיסון נוצרה עליה בתחלואה וכיום יש שיתוק ילדים באפגניסטן פקיסטן וניגריה, ואם זה יסתיים נפסיק לחסן כמו שעשינו עם אבעבועות שחורות".

"היום בעולם שלנו כשהעולם הוא כפר גלובאלי ונגיפים עוברים מכל מקום בעולם לכל מקום לא ניתן להפסיק לחסן", אומר פרופ' אשכנזי ומציג שורת מחלות שכבר אינן בישראל ומדינות נוספות, אך קיימות במדינות אחרות ועלולות להגיע בדרכים שונות.

הסוגיה השלישית שמניבה את פולמוס החיסונים היא הקושי ההסברתי. "קשה להסביר לתקשורת, לקהל ולאם שהילד שלה היה בריא, קיבל חיסונים ובגיל 7 חודשים גילו שיש לו אוטיזם. הכי קל להגיד שהחיסונים גרמו לאוטיזם. צריך לזכור ש-93 אחוז מילדי ישראל מקבלים את החיסונים. סטטיסטיקה אומרת ש-94 אחוז מהמחלות התגלו בילדים שחוסנו כמו כל מחלה או תופעה אחרת. אוטיזם לא מגלים בגיל יום, אלא עם הזמן כשהילד אמור לחייך לעמוד או ללמוד וזה לא קורה ואז מגלים את האוטיזם אבל קשר הזמנים הוא לא קשר סיבתי, וזה אחד המקורות לבלבולים שקיימים".

בדבריו דוחה פרופ' אשכנזי גם את טענות המתנגדים לחיסונים מטעמי אמונה ודת. "יש שיח בין הצדדים ובתלמוד יש דיון על החיסונים ועל הרפואה ושם נקבע שיש לקבל חיסונים ותרופות. כל הרבנים יודעים שצריך להתחסן ואין סיבה דתית שלא להתחסן, 'ונשמרתם לנפשותיכם' זה כלל גדול בתורה. הרבנים המובילים מדגישים את זה".

ובחזרה לסוגיית פרסום המאמר המדובר או מאמרים אחרים המציבים סימן שאלה על נחיצות ויעילות החיסון, האם פרסומים שכאלה פוגעים ביכולת ההסברה של מערכת הרפואה את יעילות החיסונים? פרופ' אשכנזי סבור שבהחלטת תיתכן פגיעה והוא מזכיר את מקרה החצבת שבעקבות ירידה בשיעורי ההתחסנות צצו ועלו מחדש מקרי החולי עד כדי תמותה.

"מדובר בחיסון של 97 אחוזי יעילות. לא הייתה צריכה להיות שום תמותה", הוא אומר ומבהיר כי אין כל מקום להצבת זה מול זה, בעד ונגד חיסונים, והדברים דומים להצגת עמדתו של מי שמאמין שהעולם שטוח וניצב על גב פילים אל מול הוכחות המדע לסיבוב כדור הארץ סביב השמש.