"רכש גומלין" חיובי או שלילי?

צוות הבדיקה שהקימה ועדת הכספים לנושא רכש הגומלין קיים דיון ראשון. בדיון הסבירו נציגי האוצר והתעשיינים את עמדותיהם המנוגדות.

ערוץ 7 , כ' בחשון תש"פ

מיקי לוי
מיקי לוי
Photo by Miriam Alster/Flash90

צוות הבדיקה בנושא רכש הגומלין שתחת ועדת הכספים, בראשותו של ח"כ מיקי לוי, קיים הבוקר (שני) ישיבה ראשונה בנושא.

יו"ר צוות הבדיקה, ח"כ מיקי לוי, אמר בפתח הישיבה, "אני מודה ליו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני על הקמת הצוות. אני עוסק בסוגיה במשך שנתיים, במגוון נושאים, הכוונה שלי לא לעסוק רק ברכש גומלין בנושא האוטובוסים. זו נישה אחת, נעסוק במגוון הרחב של התחומים אליהם נוגע רכש גומלין. לאחר דברי, אבקש מהיועצת המשפטית לפרש את לשון החוק, לאחר מכן נשמע את האנשים בחדר, נשקול את מכלול הסוגיות. זה גם גשרים, רכישת קרונות, עוד ועוד".

לדבריו, "נגרם נזק גדול לתעשייה בישראל נוכח פרשנויות כאלה ואחרות. יכול מאוד להיות שזה יוזיל כמה פרויקטים בטווח הקצר, אבל לטווח הארוך הנזק לתעשייה הוא רחב מאוד. ההיקף הוא של כ-14 מיליארד ש"ח תוצר. 47 אלף מועסקים, כ-1,000 חברות שעושות שימוש ברכש גומלין".

"בפריפריה מדובר על כ-4 מיליארד ש"ח, 2 מיליארד ש"ח הכנסות למדינה בשנה הכנסות למדינה. אם לא נטפל בזה, כנראה שעתידן לפחות של החברות הקטנות להתחסל, כי הן לא יחזיקו מעמד", ציין.

"לדוגמא, בענף הרכבות – נת"ע רכבת קלה, החברה ממנה נרכשו הרכבות, תרכוש רכש גומלין ביותר מ-400 מיליון דולר. אני רק יכול להפנות לארה"ב, להראות איך היא מגנה על התוצרת שלהם, ושהיא צריכה לרכוש סחורות, זה בהתניות ברורות לתחום הזה. אם לא נטפל בזה טיפול שורש, הבעיה תעלה ותצוף בכל פעם שהנושא יעלה, בכל מיני תחומים. יהיו פה מעשים, לא רק דיבורים"ף הוסיף לוי.

עו"ד שגית אפיק, יועמ"ש ועדת הכספים הציגה סקירה לגבי תקנות החוק המעגנות את חובת רכש הגומלין, את המחלוקות העיקריות בתחום, ואת ההליכים המשפטיים סביב יישומן.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הודה כעל הקמת הצוות לחברי הכנסת גפני ולוי, "זה נושא אקוטי, זה קריטי. יש עשרות מפעלים שאין להם זכות קיום בלי רכש גומלין. ראש הרשפ"ת הצהירה כי רכש גומלין בתחום האוטובוסים הכניסה מעל 570 מיליון דולר, מעבר לחובה בחוק. אנחנו מוחרגים בנושא האוטובוסים וניתן לרכוש ולחייב ברכש גומלין. לצערי הרב ועדת המכרזים של משרד התחבורה מתעלמת, והעסק הזה לא נגמר. בית המשפט המחוזי ציין כי נפלו פגמים קשים בהחלטת ועדת המכרזים, העומדת בסתירה לתקנות הקיימות, וכי ישנה הפרת פסק הדין של ביהמ"ש העליון, בכך שלא התייחסה ולא דנה בטענות העותרת. יש לבטל את ההחלטה של הוועדה".

"הופכים כל דבר לבדיחה, כל דבר הופך לשירות. במקום לספק מזגני אוויר אפשר לספק שירותי מיזוג אוויר, ואז לא חייבים להעסיק את החברות הישראליות. אנחנו מקימים מפעלים בהודו, כדי שנוכל להתמודד פה במכרזים בישראל. אמר ראש ממשלת הודו – העסקים יעשו פה בהודו, בהסכם הסיוע עם ארה"ב ביטלו את הרכש מישראל. למה אנחנו לא יכולים לעשות את זה?", תהה ברוש.

נואמי ליברמן, מנהלת אגף הרשפ"ת בפועל, ציינה "לפי התקנות עצמן, רגש הגומלין אינו רק רכש, זה יכול להיות גם העברת ידע, בסמיכה לתקינה. סימנס שמכספי משלם המיסים נתנו לה כ-מיליארד ש"ח, 200 מיליון ש"ח חוזרים לתעשייה בכל מיני דרכים. היופי בכלי הזה, היא שהכלי הזה הוא קסם, אומרים לממשלה קחי כסף שממילא הוצאת, ממשי אותו לצרכים מקצועיים וכלכלים שלך. יש לנו צוות שהוא סיירת, שיודע למצות את זה, והגופים המסחריים עושים את זה כי זה שווה להם. רוב משרדי הממשלה וספקי החוץ עושים רכש גומלין בצורה יפה. במקום זה, בשנתיים האחרונות אנחנו במלחמה בבית, כל הרכש גומלין התאפשר כי הממשלה הבינה את זה. בואו נעשה מהכלי הזה מה שניתן לעשות ממנו".

ח"כ לוי: "יועמ"ש הוועדה פירשה את החוק גם עפ"י היועץ המשפטי וגם ע"י ביהמ"ש. יש פרצה ואם צריך תיקון לחוק, ועדת הכספים תבצע תיקון לחוק".

שלום חגי, יו"ר חברת הארגז, המייצרת אוטובוסים: "בדקתי אופציה למכרז בארה"ב, החיוב הוא לייצור שם של 60 אחוז, קרי להקים שם את המפעל. לא תמצאו אף מדינה במערב אירופה שמשתמשת באוטובוסים סינים. כל העולם מגן על עצמו, אתם גם צריכים להגן עלינו. אני סגרתי מפעל בעקבות גישה זו. הסיבה שהאוטובוס שלנו יקר יותר, זה כי האיכות שלנו גבוה יותר מהסינית. האוטובוסים שלנו נמצאים בשימוש במשך 15 שנה".

איציק, בעלי מפעל אורן, המייצר שמשות בתחום התחבורה, סיפר "פיטרנו עשרות עובדים וזה בגלל הפלונטר בתחום. אנחנו עובדים צמוד למשרד הביטחון, אנחנו נותנים מיגון לתושבי יהודה ושמרון באוטובוסים וגם לרכבת הקלה בירושלים ולתל אביב. ואם המפעל לא יתקיים, זה בגלל האיום של רכש גומלין. יש איום ממשי לצרכים שלנו בישראל, ללא הרכש הזה, נסגור".

ח"כ קרן ברק: "צריך גם לשאול, האם אנחנו כציבור הרווחנו שהורידו את המחיר? האם המחיר ירד עצמאית בעצמו לפני התחרות? למה לא עוד חברות נמצאות כאן?".

ענת גמזו, רכזת תחבורה ופרויקטים, בחשב הכללי באוצר, ציינה מנגד, "החשב מאוד תומך ברכש גומלין, עם זאת הטענה כי החשב מבשל מכרזים כדי לפגוע ברכש גומלין, זה פקפוק בכל הוועדה. כל ועדת מכרזים פועלת בצורה מקצועית ושוקלת את מכלול השיקולים. לעניין מכרזי התשתית – כפי שסיכמנו עם הרשות לשת"פ תעשיית, במכרז של הרכבת הקלה בירושלים, כלולה חובת רכש גומלין, אז לומר שאנחנו לא מעוניינים ולא כוללים, זו אמירה... אני לא מכירה שאנחנו חורגים מהסיכום, יש אי אילו מחלוקות קלות, אבל זה לא משהו שאנחנו לא יכולים לגשר עליו".

עידו סופר מאגף התכנון במשרד האוצר, הסביר לחברי הכנסת את מחירו של רכש הגומלין, "יש חוק והסכמים בינ"ל, מה שצריך לחול יחול, ומה שצריך להתברר בבית משפט – יתברר. החוק מתבצע, אמירות כי משרדי ממשלות ומשרדים מבשלים בזדון, היה ראוי שלא יאמר. לתמיכות עקיפות יש מחיר. אם חברות בינ"ל היו בכל מקרה עושות את מה שהן עושות וזה לא היה מתבטא בעליית מחיר אז לא הייתה בעיה. בפועל הן מסיטות משאבים וזה מתבטא בעליית מחיר. מי שחושב שזה לא בא על חשבון בריאות ורווחה, עוצם עיניים. אי אפשר לומר שיש פה רק תועלת והכל טוב ויפה".

ח"כ לוי: "לאג"ת יש חישוב כזה, כולל כאלה שיפוטרו, ושהתעשייה לא תייצר מה שתייצר?"

סופר: "ספרות כלכלית בוחנת את זה, האם זה תרם לתעסוקה לאורך זמן, והתשובה היא לא. בעיה נוספת עם מנגנון הרכש גומלין, היא בירוקרטית. ניתן לתמוך ישירות במשק הישראלי, כל המענקים הולכים לתעשייה, זו דרך הישירה, שלא פוגעת בציבור. יש הבדל בין סבסוד ישיר לסבסוד עקיף".

ח"כ מאיר כהן: הדיון לא דיון כלכלי חשבוני אקדמי, זו כנסת ישראל, הוא דיון ציוני ארץ ישראלי. צריך לצאת מנקודה שאנחנו לא בתקופת הפוסט ציונות, ושיש הרבה מאוד מפעלים בפריפריה, ושאם החישובים יהיו רק כלכליים, לא תהייה להם זכות קיום".

סופר: "ניתן להציב מטרה ראויה, השאלה מה הדרך, ניתן ויש אמצעים לחזק את הפריפריה, למשל מענק לנגב והפריפריה הרחוקה, יש דרכים נכונות יותר ופחות ברמה הכלכלית".

ח"כ לוי סיכם את הדיון בפנייה לחשב הכללי: "לאור התמיכה שלכם ברכש גומלין, ואני שמח על הגישה, האם אתם מסכימים לכך שהחוק יובהר, שרכש גומלין יחול בכל התקשרות וגם מול ספק חיצוני? האם אתם מסכימים לתיקון החוק, ובא שלום על ישראל? תלכו הביתה ותחשבו על זה, אם אתם מוכנים, בית המשפט לא יצטרך לדון בשום דבר, החוק יהיה ברור. במקביל, הצוות שלנו ימציא לכם את התיקון המוצע לחוק, כדי שלא תהייה פרשנות כזו או אחרת, כדי שהחוק יהיה ברור לחלוטין. אנחנו מתכוונים לפעול כאן. מהאוצר אני מבקש להציג את הסקירות והערכות שלו בנושא".